אדם טבע ודין: פרויקט "מובל השלום" חייב לעבור סקר היתכנות מקיף טרם אישורו

פרויקט "מובל השלום" חייב לעבור סקר היתכנות מקיף טרם אישורו, כך דורשים בעמותת אדם טבע ודין. במכתב ששלחה אט"ד לשר שמעון פרס, האחראי על הפרויקט, ביקשה העמותה העברת מידע מלא בנוגע לתוכנית המוצעת, לרבות לוח הזמנים ואבני הדרך הצפויות לקידומה, בכדי שאפשר יהיה לבחון אותה על ההשלכות הסביבתיות שלה, לשם הבטחת הגנה על הסביבה במידה שתישקל הוצאתה אל הפועל.



עו"ד תמי גנות מאדם טבע ודין אמרה כי פרויקט בסדר הגודל של "מובל השלום", העושה שימוש ומשפיע על משאבי טבע כה רבים, חייב להיבחן באופן קפדני טרם הוצאתו לפועל, על מנת שלא להביא לנזק בלתי הפיך לאיזור שהינו ממילא רגיש מבחינה אקולוגית, ולאוכלוסייה המתגוררת במקום. "חשוב לזכור כי בהנחה שכוונת התעלה היא להציל את ים המלח ולמנוע את ירידת המפלס אזי יש לשאוב כ 1.5 מיליארד מ"ק לשנה, כמות גדולה פי שלושה מהכמות שנשאבת באמצעות המוביל הארצי, ולעניין זה יש השלכות סביבתיות מרחיקות לכת. על כן, כשלב ראשוני, חובה לערוך סקר היתכנות מקיף אשר יכלול בין היתר בחינה של סוגיות סביבתיות מהותיות".



משרד התשתיות הלאומיות מקדם בימים אלה יחד עם המשרדים המקבילים בירדן וברשות הפלשתינית בשיתוף הבנק העולמי, סקר היתכנות מקיף שבוחן את ההשלכות הכלכליות והסביבתיות של הפרויקט השאפתני המוערך בכ-3 מיליארד דולר. פרס מעונין לקדם את הפרויקט מיידית ללא ביצוע סקר ההיתכנות ולהשלימו תוך שנתיים.



גנות אומרת, כי מעבר לעריכת סקר מקיף ומעמיק תוך בחינת חלופות כאמור, מדובר בהליך שחייב להיעשות תוך שיתוף ציבור מלא לכל אורך הדרך, החל מן השלבים הראשוניים ביותר של גיבוש תוכנית. "למותר לציין כי איזור הנגב והדרום מהווים נכס ייחודי ורב ערך לכלל הציבור בישראל, כמו גם חלק ממורשת היסטורית וערכי טבע נדירים. השמירה על אזור זה ופיתוחו באופן שלא יפגע בסביבה ובאוכלוסייה המתגוררת במקום מהווה אינטרס ציבורי ממדרגה ראשונה. כחלק בלתי נפרד מעקרונות של פיתוח בר-קיימא אשר מקובלים בארץ ובעולם, יש לידע ולשתף את הציבור שגר באיזור, כמו גם את הציבור הישראלי והירדני בכללו, בתהליך קבלת ההחלטות".