קולומבוס כיזם האולטימטיווי

יזמים רבים שמחפשים מודל לחיקוי חושבים על דוגמאות כגון ביל גייטס, לארי אליסון, וגם על גיל שוויד ויוסי ורדי. הייתי רוצה להציע לכם לחשוב על שם נוסף, שהוא ככל הנראה היזם האולטימטיווי - כריסטופר קולומבוס. אבל אתם בטח כבר מנחשים שזה לא מהסיבות המובנות מאליהן.

כאשר קולומבוס חיפש מימון לפנטזיות הפרועות שלו, אותו מסע לגילוי ארצות חדשות, רבים סביבו שיערו שהוא במקור בן למשפחת אריסטוקרטיה איטלקית. הסיפור היה כמובן שהוא צאצא של גנרל קולוניוס, וששני בני דודיו היו צאצאים של הקיסר קונסטנטינופול. למעשה, אביו של כריסטופר קולומבוס היה איש צנוע שהתפרנס ממכירת גבינה ויין. קולומבוס, יליד גנואה שבאיטליה, חש מגיל צעיר שהוא נועד לגדולות, וכי בדמו זורם דם של מלוכה.

לאחר קריירה קצרה ומשעממת כסוחר על ספינת סוחר, התמקם קולומבוס בליסבון. "סיפור הכיסוי" שלו סייע לו להתחתן עם משפחת אצולה שנהנתה מקשרים מעולים עם משפחת המלוכה. באמצעות קשריו אלו קיבל קולומבוס פגישה עם מלך פורטוגל, שלו הציע מסע שמטרתו למצוא ערוץ שיט קצר יותר לאסיה. בתמורה להכרזה על כל הישג בשם המלך הפורטוגלי, ביקש קולומבוס תואר "אדמירל ראשי של האוקיינוס", אדמות ביבשות שימצא בדרכו, ו-10% מסך המסחר עם אדמות אלו.

כל הזכויות הללו יועברו בירושה ולא תחול עליהן הגבלת זמן, תבע קולומבוס.

בין הפרטים ה"שוליים" שקולומבוס שכח לציין היו העובדה שהוא לא ידע דבר וחצי דבר על ניווט, מעולם לא ניהל אנשים, מעולם לא הוביל שיט, ולמעשה, מעולם לא עשה דבר שעשוי אפילו בקירוב לשכנע את המלך שיש לו את היכולת להשיג את יעדיו המוצהרים. זאת ועוד, לא היו בידו תוכניות (תוכנית עסקית) המפרטות כיצד בכוונתו להשיג את מה שהוא אמר שבכוונתו להשיג. המלך הקשיב, חייך ואמר "לא" מנומס.

למעשה, המלך התרשם מאוד מעוז רוחו והביטחון העצמי של קולומבוס, ונשאר מיודד עימו. קולומבוס, במלים אחרות, גילה כי האינסטינקטים שלו היו נכונים: התוכנית הגרנדיוזית אולי לא אושרה, אבל היזם נתפש כאילו ביצע אותה: קולומבוס טיפס בסולם הדרגות של ההערכה החברתית.

המסר של קולומבוס

שנים מאוחר יותר, קולומבוס עבר לנסות את מזלו בספרד. הוא ניצל את קשריו עם המלך כדי להיכנס לחוג האצולה המקומי. האצילים כאן אהבו את הרעיון של גילוי יבשות חדשות, אבל לא היה בכוחם להעניק לו את הזכויות אותן דרש. מי כן יכל? איזבלה, מלכת ספרד. לאחר זמן לא מועט, הצליח קולומבוס להגיע אליה לפגישה (Pitch), ולמרות שנכשל בשכנוע, המלכה חיבבה אותו והוא הפך לאורח של קבע בארמונה.

ב-1492, החליטה המלכה לבסוף לאשר לקולומבוס לקחת 3 ספינות, ציוד מתאים וצוותים. לבקשת קולומבוס, היא אף חתמה על חוזה (Term Sheet) שמכיל את דרישותיו. כלומר, כמעט את כולן - סעיף קטן אחד הושמט. קולומבוס, ברשלנותו, לא קרא את האותיות הקטנות בחוזה, שהגבילו בזמן את זכותו לקבל 10% מהמסחר בין ספרד ליבשות שיגלה. במלים אחרות, אילו היה קולומבוס מקפיד על הפרטים, צאצאיו היו כנראה העשירים ביותר בעולם (10% מכל הסחר בין ארה"ב לספרד לעולמי עד, היא בהחלט דרך טובה להתפרנס).

קולומבוס, טוב ושמח, שכר את הנווט הכי טוב שיכל למצוא, ויצא לדרך עוד באותה שנה. הוא חזר על עקבותיו ללא תוצאות, אבל במקום לחזור למלכה כאשר ידיו על ראשו, הוא, בעוז רוחו, ביקש מימון נוסף. במסעו הבא, אנחנו יודעים, הוא כבר עשה היסטוריה.

אז מה היה לנו כאן?

קולומבוס היה מגלה ארצות בינוני במקרה הטוב. הוא טעה וחשב איים ליבשות, לא ידע מעולם היכן הוא נמצא כאשר היה בלב ים, הבין בספנות פחות מהימאי הממוצע ונהג בגסות ואכזריות בצוות שלו. אבל הוא ידע למכור את עצמו כמו שאיש לא ידע, וזה המסר הכי חשוב ליזמים: טוב שם טוב משמן טוב.

הוא הציג סוג של ביטחון עצמי שהיה חסר פרופורציה לחלוטין ליכולותיו, אלא שהוא לא עשה זאת באגרסיוויות ובבוטות. קולומבוס היה איש נעים (עם ידידיו מהאצולה) והפגין ביטחון עצמי שדמה לזה שהציגו ידידיו בעלי האמצעים: מי ששייך לאצולה, מתנהג כאילו דברים מגיעים לו, וקולובוס עשה בדיוק כך. הוא נהג כאילו היתה זו זכותו מלידה לשבת בשולחן המלכה עם תואר אצולה ועושר אדיר.

האם המסקנה היא שכל יזם מצליח הוא בהכרח שקרן, נוכל ורמאי? האם אלו המודלים שאנחנו צריכים לשאוף אליהם? אלו באמת שאלות טובות, ומצער לחשוב שרבים מהאישים הדגולים אותם אנחנו מעריצים בילדותנו מסתברים כ"לא כל כך" דגולים. אבל לפחות המסר של קולומבוס ליזמים ברור: תבחר מטרה מגלומנית (חברה של מיליארד דולר) ותלך לאיש, חברה או קרן הון סיכון הכי גדולים וחשובים שיש - כדי שיתמכו בך במיזם. אם תנסה להגיע לירח, יכול להיות שתיכשל. אבל מה שבטוח, לזמן מה, הרגליים שלך יהיו גבוה מעל האדמה.

הכותב הוא מנהל אסטרטגיה שיווקית בחטיבת ה-Mobile and Internet בקומברס. האמור לעיל הן דעותיו האישיות ואינן בהכרח מייצגות את דעת החברה. הכותב ו/או החברה בה הוא מועסק עשויים להחזיק בניירות ערך המוזכרים בכתבה זו. בכל מקרה אין לראות בכתבה משום המלצה לפעולה כלשהי לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך.