אופיר פינס: הרבה מאוד גורמים בממשלה לא רוצים את מהפכת המחשוב ומנהלים מאבקים נגד שקיפות שלטונית

"לפי מחקר שעדיין לא פורסם של חברת המחקר גרטנר, ישראל תדורג השנה במקום ה-7 מבין המדינות בעולם המפעילות אתרי אינטרנט ממשלתיים המספקים מידע" - כך הצהיר היום איציק כהן, סגן בכיר לחשב הכללי בתחום הטכנולוגיה ואחראי על תחום ממשל זמין במשרד האוצר, בכנס ממשל מקוון, שהתקיים היום במרכז הבינתחומי בהרצליה. בנאומו, אמר כהן כי כל משרדי הממשלה כבר מחוברים למערכות המחשוב הממשלתיות ולאתר gov.il, אך הבעיה העיקרית היא שאף גורם בממשלה לא לקח על עצמו לפרסם את יכולות האתר. לדברי כהן, פרויקט ממשל זמין מקדם את עצמו במנועי חיפוש באופן עצמאי.



בנאום שקדם לדברי כהן, אמר שר המדע, אופיר פינס, כי האינטרנט יכול לשפר את תחום שקיפות וזמינות המידע לאזרחים, אך יש התנגדות בקרב נבחרי הציבור. "הרבה מאוד כוחות בתוך הממשלה לא רוצים את המהפכה, לא מוכנים אפילו לשינוי קטן. שר שינהל מאבק נגד שקיפות הוא דבר שנגד ההיגיון", אמר פינס. כדוגמה לשיפור שתביא הזמינות של גורמי ממשל באינטרנט, הזכיר פינס את מלחמת לבנון: "הממשלה לא פעלה בזמן בצפון, אם היינו משתמשים במודל הזה, היינו יכולים לתקן פגמים בדרך עבודתה של הממשלה".



פינס התלונן כי כיום לא ניתן לקבל בקלות את כל המידע באתרי הממשלה. לכך הגיב מיד כהן כי פינס פשוט לא מכיר את כל העובדות. ראש עיריית הרצליה, יעל גרמן, גרסה כי אותה שקיפות - שניתנת להשגה באמצעות האינטרנט - יכולה להשיג כמה מטרות. "תארו לעצמכם שראש עיר יכתוב לתושב דואר אלקטרוני מיידי, האינטרנט יכול להחזיר את האמון בנבחרי הציבור".



אך המצב אינו כל כך ורוד במציאות. בניגוד למאמץ וההשקעה של הממשלה בשיפור תשתיות אינטרנט ותשתיות ארגוניות בין משרדי הממשלה, לרשויות רבות אין כלל אתרי אינטרנט, ורבות מאלו שיש להן אתרים - לא מספקות שירותים חיוניים לאזרחים. בנוסף, גם לאחר שיושקעו משאבים ויוקמו תשתיות אינטרנט לרשויות מקומיות ולגורמי ממשלה, "הפער הדיגיטלי", כפי שכינו אותו בכנס, גורם לכך שרוב האזרחים לא חשופים מספיק ליכולות של האינטרנט ולא מודעים לאפשרויות הקיימות ברשת להקל את העבודה שלהם מול גופים ממשלתיים ומוניציפליים.



לדברי כהן, ישנם מספר תחומים בהם חקיקה או תהליכים שונים בממשלה מונעים את הקידמה הטכנולוגית. "יש לוביסטים לדואר שמונעים את אישור חוק דואר רשום לכספות וירטואליות, המדינה משלמת על כך 700 מיליון שקל בשנה". גם תחום תעודות הזהות החכמות מעוכב במכרזים שונים בממשלה, ואישורו יכול לסייע בהעברת פעולות רבות מול הממשלה לאינטרנט. כדוגמה לחיסכון במעבר לרשת, טען כהן כי תשלום שמתבצע באמצעות אתרי gov.il עולה לממשלה כ-2 אגורות, לעומת תשלום בבנק הדואר - שעולה 22 שקל.