רונית קן: החלת חוק ההגבלים על ענף התעופה - צעד צרכני ממדרגה ראשונה

ועדת הכספים של הכנסת צפויה לדון היום בתיקון המוצע בחוק ההגבלים העסקיים, שנועד להחיל אותו גם על ענף התעופה. כיום ענף התעופה נהנה מפטור שניתן לו בשנת 1961 ושנועד אז להתאים את המצב בישראל למצב במדינות המפותחות. במדינות המפותחות הוכנס מאז ענף התעופה לחוקי התחרות, ורק בישראל נותר ללא פיקוח הגוף שאחראי על שמירת התחרות. כתוצאה מכך, הסכמים בין חברות תעופה ישראליות וזרות אינם נבדקים ברשות ההגבלים האחראית על שמירת התחרות, ואי אפשר לדעת אם הם מביאים לעליית מחירי טיסות אזרחים ומטענים. את המצב הזה אמור לשנות התיקון בחוק.



"מדובר בתיקון צרכני ממדרגה ראשונה", אמרה קן ל-TheMarker. לדבריה, המצב הנוכחי גורם לכך שרשות ההגבלים אינה יכולה לבחון הסכמי תעופה בין חברות. "אפילו אם בקו סדיר מסוים רשאיות לפעול רק שתי חברות תעופה, והן עושות ביניהן הסכם המבטל תחרות, כמו הסכם שלפיו אחת לא תטוס בקו בתמורה לעמלה מסוימת - ההסדר חוקי ואין יכולת לבדוק אם קיימות תועלות ממנו", ציינה. לדבריה, לעלויות הטיסה השפעות על הטסת אנשים ומטענים, לכן יש להן השפעה צרכנית וכלכלית גדולה.



שר החוץ יוכל לאשר הסכמי תעופה



1הממונה על ההגבלים הוסיפה כי אם הסכם בין חברות תעופה (קוד שרינג) יימצא ככזה שאינו פוגע בתחרות באופן מהותי, היא תאשר אותו. הסכם הפוגע בתחרות יחויב בשינוי, ואולם לחברות תהיה אפשרות לערער לבית המשפט, וזה יוכל לאשר אותו אם יגיע למסקנה שהתועלת שבו גדולה מהנזק. קן הציעה כי שרי החוץ והתחבורה יהיו רשאים לאשר את ההסכם, בין השאר, אם ביטולו יביא לפגיעה ממשית ביחסי החוץ של ישראל.



מקורות המקורבים לסוגיה ציינו כי לוביסטים מטעם חברות התעופה ניסו לשכנע חברי כנסת להתנגד לתיקון משיקולים טכניים. הלוביסטים טענו כי חוק ההסדרים אינו האכסניה הנאותה לדון בתיקון, ולכן יש לדחות את הדיון לגביו. עוד טענו כי על חברת אל על חלות מגבלות ביטחון קשות שמביאות להוצאות ניכרות, וכי הפטור מפיקוח רשות ההגבלים הוא סוג של פיצוי.



מקורבים לרשות הביעו תקוה כי חברי הכנסת לא ינצלו את הטיעון הטכני של הכללת התיקון בחוק ההסדרים, כדי להימנע מביצוע השינוי. לגבי עלויות הביטחון טענו כי אין זה הוגן להשית על הציבור "קנס" שמייקר את כרטיסי הטיסה שלו, רק בגלל הוצאות ביטחוניות של החברה: "אף אחד לא עשה בדיקה כלכלית. אולי הוצאות הביטחון הן 20 מיליון דולר בשנה, והרווחים מההסדרים בין החברות הפוגעים בתחרות הם 100 מיליון דולר. ובכלל, למה להשית מס רוחב כזה על ציבור הטסים ועל חברות המטיסות מטענים?"