גליה מאור צודקת

"מבחינה מקצועית, מיקי צבייר הוא ללא ספק אחד האנשים הטובים והמוכשרים בשוק". המשפט המפרגן הזה שייך ללא אחרת מאשר לייזה חיימוביץ', מספר 2 ברשות ני"ע, והוא נאמר בראיון הפרידה שנתנה ופורסם הבוקר ב-TheMarker. כן כן, מדובר על האישה כמעט הכי בכירה באותה רשות ני"ע שמבקשת להעמיד את אותו מיקי צבייר לדין בעבירות על חוק קרנות הנאמנות. אז איך אפשר להסביר את הסתירה הזאת? ובכן, זה די פשוט: ברשות ני"ע עוסקים בעיקר בדיבורים, וכאשר כבר עושים משהו, הם הולכים לטרף הקל.

במשך שנים ארוכות, הבנקים בישראל התעלמו כמעט לחלוטין מכל חוק הקשור לייעוץ אובייקטיווי בניירות ערך. אפילו מבלי לשלוח חוקרים סמויים לסניפי הבנקים, זה די ברור שכאשר 90% מהקרנות והקופות של כל בנק ובנק נרכשו על ידי הלקוחות שלו, הרי שייעוץ אובייקטיווי לא היה כאן. מדובר היה בעיקר בשיווק אגרסיווי של מוצרים. שיווק, שכמו כל שיווק כלל לפעמים צ'ופרים קטנים ליועצי ההשקעות, בונוסים שנתיים מתוחכמים ששיקללו גם את יכולת המכירה של הפקידים, כטוב ליבם של ראשי הבנקים.

כולם ידעו, כולם עשו את זה, העיתונים כתבו על זה, הלקוחות אכלו את זה, ורק גוף אחד במדינת ישראל לא היה בתמונה. לגוף הזה קוראים רשות ני"ע. אם הרשות היתה פועלת כפי שצריך ועושה את תפקידה נאמנה כבר לפני 10 שנים, כל ראשי הבנקים בישראל היו מן הסתם בכלא. יועצי ההשקעות בבנקים לא נתנו ייעוץ על פי החוק, כך שגם הם כבר מזמן היו צריכים להיות מאחורי סורג ובריח. אלפי אנשים עברו על החוק באופן פומבי.

אבל בישראל, כמו בישראל, החוק הוא בגדר המלצה בלבד, בעיקר כיוון שאין מי שאוכף אותו. רשות ני"ע טמנה את ראשה בחול במשך שנים ארוכות. והנה, לפני כ-3 שנים ביצעו שתי חברות ניהול קרנות הנאמנות של בנק לאומי, פיא ופסגות, שני גיוסים חריגים בהיקפם של מאות מיליוני שקלים ביום. ברשות ני"ע החליטו לקחת את המקרה הזה כמקרה מבחן ופתחו בחקירה נגד הבנק - חקירה שבסופה עשויים להיות מוגשים כתבי אישום נגד בכירים בבנק לאומי, נגד בכירים בחברות הקרנות (בהם גבי רביד, שהיתה מנכ"ל פסגות אופק, ומיקי צבייר, מיודעינו, שמשמש מנכ"ל פיא) וכן נגד 14 יועצי השקעות בסניפי בנק לאומי.

זאת לא עבודה. זאת עבודה בעיניים, זה משפט ראווה. רשות ני"ע, שלא עבדה במשך 20 שנה, החליטה לתפוס לעצמה טרף קל יחסית - בנק לאומי. נכון, בנק לאומי. לבנק לאומי אין אבא ואמא, הוא עדיין נמצא בשליטתה של מדינת ישראל, ולכן אין נוח ממנו למקרה המבחן הזה. ככה גם ניתן להציג לציבור כאילו הרשות פועלת נגד אלה שעוברים על החוק וגם לא צריך להסתבך יותר מדי עם גופים הנשלטים בידי בעלי הון פרטיים חזקים.

ולכן צודקת גליה מאור, מנכ"ל לאומי, ששלחה בשם הבנק באמצעות עו"ד רם כספי מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שניתן לסכמו במשפט הבא הלקוח מתוך המכתב: "כולם ידעו, כולם עשו כך, והרשות העלימה עין". מצד אחד, לאומי מודה בעבירה, אבל מצד שני אומר - אם אתם רוצים לטפל בבעיה, למה אתם נטפלים גם אלינו? זה אולי לא תירוץ, אבל זה בהחלט מגלגל את הבעיה - שמירה על האינטרסים של הציבור לפתחו של הרגולטור, שנכשל בעבודתו באופן גורף.

ואיך פתרה הרגולציה את הכישלון המהדהד שלה? במסקנות ועדת בכר, שיצאו נגד הבנקים. שוב, במקום לאכוף את החוק, בחרו בישראל בשיטת ה"כאילו" - חייבו את הבנקים למכור את הקופות והקרנות, ועכשיו, לכאורה, לא יהיו לבנקים אינטרסים מנוגדים, אז הם ודאי יעבדו לפי החוק.

אפילו בבנקים מגחכים למשמע הניתוח הזה. כבר במסגרת דיוני ועדת בכר, הסבירו הבנקים למי שרצה לשמוע ולמי שלא רצה לשמוע - שאין להם שום בעיה להוציא כספים מקרנות הנאמנות ולהעביר אותם לפקדונות, ועכשיו - עם מהפכת ה-IRA - די ברור שהבנקים ינסו להוציא את הכספים מקופות הגמל, כדי לנהל אותם בחברות ניהול התיקים שנשארו בבעלותם. הבנקים שוב יעקפו את חוק הייעוץ, כי ועדת בכר לא פתרה שום דבר. היא לא פתרה את הבעיה העיקרית שהביאה למצב העגום - אי אכיפת החוק על ידי רגולציה.