נאשם בהלבנת הון בטיעונים לעונש: אני קרוב רחוק של הרצל

גם אם אתה רק קרוב רחוק, כשמדובר בחוזה המדינה בנימין זאב הרצל הקרבה המשפחתית עשויה לתרום אם אתה מסתבך בפלילים - כך לפחות היה סבור יחיאל הרצל, שהורשע על פי הודאתו בפרשת הלבנת ההון בסניף בנק הפועלים מספר 104, ברחוב הירקון בתל אביב. אמנם, בסופו של דבר אכן קיבל הרצל עונש קל יחסית של שלושה חודשי מאסר שהומרו בעבודות שירות, אך להסדר הטיעון - שקיבל את הסכמת התובעת, עו"ד ענבר ואושר בידי שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב - היו גם טעמים אחרים, בעלי משקל רב יותר.



הרצל הואשם יחד עם אלי ברד בניהול חשבונות בנק על שם ברד בסניף בנק הפועלים ברחוב הירקון עבור חסידות ספינקא בארה"ב. ברד, על שמו נפתחו החשבונות, הוא תושב חוץ, בעוד שהרצל ניהל אותן בפועל באופן שוטף על פי הוראות אנשי החסידות. הנאשמים פעלו בחשבונות בשנים 2001-2004. על פי האישום, הנאשמים פתחו את חשבונות הבנק עבור החסידות מבלי שניתנה הצהרה כי הם משמשים למעשה עבור החסידות ורבניה, וזאת בניגוד להוראות חוק איסור הלבנת הון. העונש המירבי על אי דיווח על נהנים בחשבון בנק או על דיווח כוזב הוא 10 שנות מאסר.



פרשת הלבנת ההון בסניף הירקון התפוצצה בתחילת 2005. על פי החשד, הבנק סיפק לעשרות מלקוחותיו שירותי הלבנת הון בסכום כולל של מאות מיליוני דולרים. ביולי השנה גזרה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, עדנה קפלן-הגלר, את דינם של שני נאשמים אחרים בפרשה, מרדכי טברסקי ותנחום אדלר. על טברסקי נגזרו שנת מאסר על תנאי וקנס בסך 20 אלף שקל, ועל אדלר - שלושה חודשי עבודות שירות, שנה מאסר על תנאי וקנס בסך 40 אלף שקל. כמו כן, חולטו מחשבונם כ-3.5 מיליון שקל.



העונשים הקלים שנפסקו על לקוחות הבנק תואמים הערכות מוקדמות כי המדינה תפנה את עיקר האשמותיה בפרשה נגד פקידי הבנק ששיתפו פעולה עם בעלי החשבונות ולא עמדו על קבלות הצהרות כדין. רשות הלבנת הון רואה את הבנקים כשומרי הסף של חוק איסור הלבנת הון, ומטילה עליהם את ישומו. כעת, משנגזר עונשם של כל לקוחות הבנק המעורבים בפרשה, נסללה הדרך להגשת כתבי אישום נגד פקידי הבנק.



במסגרת הסדר הטיעון עם הנאשמים, חזרה בה המדינה כליל מהאישום נגד ברד, והסכימה לשלושה חודשי מאסר להרצל אותם הוא ירצה במסגרת עבודות שירות. השיקולים לאישור העסקה היו כי הרצל שיתף פעולה עם רשויות החקירה למן הרגע הראשון וסייע בידיהן לאסוף ראיות שהביאו להרשעתם של טברסקי ואדלר.



בא כוחו של הרצל, עו"ד איתן מעוז, טען כי מלבד הודאתו ושיתוף הפעולה שלו עם הרשויות למן הרגע הראשון, הנאשם, כבן 60, הוא אב לששה וסב ל-15 נכדים ונינים וקרוב משפחה רחוק של בנימין זאב הרצל. נטען כי הרצל, המנהל חשבונות בישראל זה כ-40 שנה, לא ידע כי הפעולות שביצע הן בגדר עבירה, שכן הדבר היה זמן קצר לאחר כניסתו לתוקף של חוק איסור הלבנת הון. מרגע שנודע לו כי מעשיו עולים בגדר עבירה, נטען, הוא חדל מהם מיד.



השופט כבוב דחה את טענת חוסר הידיעה של הרצל, והדגיש את החומרה שבה על בתי המשפט להתייחס לניסיון של תושבי חוץ להלבין הון בישראל. עם זאת, בסופו של דבר קבע כבוב, כי לא מצא סיבה שמצדיקה לא לאשר את הסדר הטיעון שנחתם, ואישר אותו (פ 40200/06).