העליון: נאמן צריך לפעול לטובת הנאמנות - לעתים אף נגד הוראות הלקוח

נאמן שהתחייב לפעול על פי הוראות הלקוח שלו, חייב להתעלם מההוראות הלקוח שהסמיך אותו אם הן סותרות את טובת הנאמנות. כך קבעה שופטת בית המשפט העליון, איילה פרוקצ'יה, בערעור שבו נדונו חובותיו של נאמן כלפי לקוחו. עוד קבעה פרוקצ'יה כי לקוח שיתבע את הנאמן על שנשמע להוראותיו בטענה שנגרמו לו נזקים כתוצאה מכך, ייחשב כעומד על זכותו בחוסר תום לב ועילת התביעה שלו תישלל.



בערעור על פסק דין של שופטת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, דרורה פלפל, טענה המערערת, רונית זיימן - באמצעות עו"ד יורם חכם - כי היא נקלעה לקשיים כלכליים לאחר שניסתה לסייע לבן זוגה לשעבר להקים עסק. לטענתה, היא פנתה לאדם שהכירה, גד קומרן, וביקשה ממנו שיפעל עבורה כנאמן לצורך טיפול בענייניה. בהסכם הנאמנות שנחתם ביניהם התחייב קומרן לפעול "לרווחתה ולתועלתה ועל פי הוראותיה" של זיימן.



בתחילת שנות ה-90 התרבו חובותיה של זיימן, ובנק לאומי למשכנתאות החל בהליכי מימוש דירתה. זיימן הגישה תביעה נגד הנאמן בטענה כי חובה תפח לאחר שהוא לא שילם את חובה לבנק. השופטת פלפל דחתה את התביעה לאחר שקבעה כי זיימן עצמה סירבה לשלם את החוב, ולכן היה הנאמן מנוע מלשלמו, שכן אילו שילם לבנק את חובה היה פועל נגד קו הפעולה שהיא עצמה נקטה בו בהליך המשפטי עם הבנק.



במסגרת הדיון בערעור שהגישה זיימן לעליון על החלטתה של פלפל, קבעה פרוקצ'יה כי כפיפות הנאמן להוראות הנהנית (זיימן), נועדה להשיג תכלית: על פי תכלית זו, על הנאמן להתייחס לעמדתה של הנהנית רק ככל שהיא עשויה לקדם את תועלת הנאמנות.



לדברי השופטת, "ככל שהוראות אלה מתיישבות עם טובת הנאמנות, יש לתת להן משקל ולהתחשב בהן. מקום שהן סותרות את טובת הנאמנות ואינן מקדמות את מטרותיה, הנאמן אינו כפוף להן, וחובתו מכוח הדין גוברת לפעול באורח עצמאי, באמונה ובשקידה, כפי שאדם סביר היה נוהג באותן נסיבות".



בנסיבות המקרה קבעה פרוקצ'יה כי הנאמן לא הפר את חובתו כלפי הנאמנות באי תשלום מוקדם של החוב לבנק לאומי. "משהנהנית בנאמנות עצמה כפרה לאורך זמן בחובה לבנק, וניהלה לגביו הליכים משפטיים, לא חרג הנאמן מחובתו כלפי הנאמנות כאשר המתין לתוצאות הליכים אלה, גם אם נמשכו זמן רב... שיקול דעתו בהמתנה לסיום ההליכים המשפטיים לא סטה ממתחם הסבירות שבתחומו פועל הנאמן, אף שבדיעבד הביא הדבר לניפוחם של החובות ולהכבדה כספית נוספת על המערערת".



סיבה נוספת לדחיית ערעורה של זיימן היתה חוסר תום הלב בו נהגה: "טענת המערערת כי המשיב הסב נזק לנאמנות בכך שפעל על פי הוראותיה וכיבד את רצונה הן בבחינת עמידה על זכות חוזית שלא בתום לב... אין להטיל על המשיב אחריות כלפי המערערת בגין תפיחתם של חובותיה עקב המתנה ארוכה עד לפרעונם. האחריות לכך רובצת על שכם המערערת, לאור ההוראות שנתנה ודרך פעולתה".



הנאמן יוצג בערעור באמצעות עוה"ד זיו עירוני ופאני זהבי (ע"א 9225/01).