תעש תממן תוכנית הבראה בעלות של 1.25 מיליארד שקל על ידי מכירת קרקע ברמת השרון

הנהלת התעשייה הצבאית (תעש) גיבשה תוכנית הבראה שהוצגה לבעלי המניות של החברה הממשלתית - משרדי הביטחון והאוצר. מנכ"ל תעש, אבי פלדר, אמר כי המשרדים אישרו את התוכנית, ואולם משרד האוצר מתנה את ביצועה בהסדרת ההפרטה של החברה ומשרד הביטחון מתנגד לכרוך את התוכנית בעתיד החברה.



המרכיבים המרכזיים בתוכנית הם מימון ממשלתי לפרישת 600-800 עובדים בסכום של כ-700 מיליון שקל, ומימון נוסף להסדר הפנסיה של כ-1,000 עובדים שכבר פרשו בסכום של כ-350 מיליון שקל. עלות התוכנית כולה נאמד ב-1-1.25 מיליארד שקל, שחלק ממנה ייפרס על פני תקופה של עד 15 שנה. הסדרי התשלומים לפורשים מוצגים בתעש כתנאי לאישור הדו"חות הכספיים של החברה, שדירקטורים נמנעים מלחתום עליהם.



לדברי פלדר, התוכנית לא חייבת להתבסס על הוצאה תקציבית, וניתן לממן אותה ממכירת קרקעות החברה, בעיקר באזור רמת השרון. "אם לא רוצים להשתמש במקורות תקציביים, ניתן להשתמש בקרקעות", אמר פלדר. "תמורת 1,000 דונם בפינוי מהיר אפשר לקבל מיליארד דולר ברוטו. לאחר קיזוז עלויות פינוי וטיהור הקרקע הסכום יהיה 750 מיליון דולר נטו". בתעש ציינו כי החברה כבר פינתה 250-300 דונם מזרחית לגבול בין הרצליה לרמת השרון ששוויים 100-200 מיליון דולר, ושגופים מוסדיים הבהירו כי הם מוכנים להעניק מולם הלוואות.



התוכנית כוללת שינויים מבניים שעניינם מיזוג פעילויות. לדוגמה, מפעלי מלטם והתחמושת הכבדה, או מפעל הכימיה עם מפעל התחמושת הכבדה. פלדר אמר כי פיטורי 600-800 עובדים והמיזוגים צפויים להוביל לצמצום בהוצאות החברה של 100-120 מיליון שקל בשנה, מהם 40-50 מיליון שקל חיסכון מהמיזוגים הפנימיים. בעבר ציינו מקורבים לתעש כי ועד העובדים מונע התייעלות באמצעות מיזוג מפעלים וניוד עובדים ממפעלים חסרי הזמנות למפעלים המשוועים לכוח עבודה נוסף.



לקחים ממלחמת לבנון



סעיפים אחרים בתוכנית הם טיפוח מנופי צמיחה כמו מחקר ופיתוח (מו"פ), תוך קליטת כ-200 מהנדסים צעירים במהלך השנתיים הקרובות. דני פרץ, סמנכ"ל מו"פ ופיתוח עסקי, הוביל בשנה האחרונה החלטה לשנות את תמהיל המו"פ בחברה ולהתאימו לשדה הקרב העתידי - תוך הפקת לקחים ממלחמת לבנון. עוד מתוכננות סגירת פעילויות מו"פ קיימות ופתיחת חדשות בהשקעה של 5% מהמכירות במו"פ. על פי נתוני החברה, ההשקעה הצפויה במו"פ ב-2007 תהיה 130 מיליון שקל.



מרכיב נוסף בתוכנית הוא התייעלות, שתוביל לחיסכון בהוצאות תוך התאמת רמת ההוצאות להיקף הפעילות בחברה. בפרק זה נכלל גם המשא ומתן עם ועד העובדים על פרישת כמה מאות עובדים, וכן איחוד פונקציות כמו חשבים, פעילות מול ספקים ומחשוב.



"בניגוד לרושם שנוצר, תעש היא חברה צומחת", אמר פלדר. לדבריו, ב-2005 הסתכמו מכירותיה ב-1.75 מיליארד שקל והשורה התחתונה היתה הפסד נקי של 180 מיליון שקל. ב-2006 הסתכמו המכירות ב-2 מיליארד שקל, והחברה שצפתה כי תגיע לאיזון תרשום כנראה הפסד קל שאותו היא מייחסת לירידת שער הדולר לעומת השקל. ב-2007 צפויות מכירות של 2.6 מיליארד שקל, והרווח צפוי להתחיל לגדול אם תיושם תוכנית ההבראה.



"המנכ"ל הבטיח רווח נקי של לפחות 5% מהמחזור לאחר השלמת יישום תוכנית ההבראה", אמר זוהר ינון, סמנכ"ל הכספים ובקרה. מכיוון שתוכנית הפרישה תימשך שנתיים, אם התוכנית תאומץ, הרי שכבר ב-2008, או לכל המאוחר ב-2009, תרשום החברה רווח נקי של 5% מהמחזור. על פי הצפי למכירות ב-2007 מדובר בהיקף של 130 מיליון שקל רווח נקי.



בעיה נוספת שעמה מתמודדת תעש היא חוב של 650 מיליון שקל למדינה, מהם כ-250 מיליון שקל המיועדים לפירעון מיידי. משרדי האוצר והביטחון דנים בהסדר בעיית הפירעון, אבל בתעש מצפים גם למחיקת חלק מהחוב. "תעש מצפה שימחקו לה חלק מהחוב, כתוצאה מעמידתה ביעדים עסקיים ומאי עמידת הממשלה ביעדים אחרים", אמר ינון. הכוונה להתחייבות משרד הביטחון לבצע מתעש רכישות בהיקף של 170 מיליון דולר בשנה, שלא קוימו במלואן בארבע השנים האחרונות, למעט 2006.



בנוסף מחזיקה תעש בבנקים 250 מיליון שקל במזומן. הכסף משועבד לערבות בנקאית שהעמיד משרד האוצר לתעש לביצוע תוכנית השבחת הטנק הטורקי. מנגד נרשם לתעש פיגור של כ-270 מיליון שקל תשלום חובות לספקים. ינון: "המספרים של החובות בפיגור היו נראים אחרת אם הפיקדונות היו מופשרים".