"אפקט ראצ'ט" של פישר

טעיתי בגדול. דקות ספורות לפני הודעת נגיד בנק ישראל, דיברתי עם חבר שהתעניין מאוד במה יעשה הנגיד. אמרתי לו שהוא לא צריך להיות במתח, כי סטנלי פישר בוודאי ימשיך בדרכו השמרנית ויוריד את הריבית ברבע אחוז בלבד. כך מרמזים גם דבריו. אבל הפעם פישר הפתיע. הוא הוריד את הריבית בחצי אחוז (ל-4.5% בינואר) ומיקם את ריבית בנק ישראל נמוך באופן משמעותי מריבית הפדרל רזרב האמריקאי (25%5).

פעם, לא מזמן, רק לחשוב על האפשרות שהריבית שלנו תהיה נמוכה מזו האמריקאית, היתה בבנק ישראל כפירה בעיקר. שם אמרו: האם תעלה על דעתך שהסיכון של המשק הישראלי נמוך מהסיכון של המשק האמריקאי? ולא עזרו ניסיונות השכנוע שמצב שתי הכלכלות שונה לחלוטין, ושיש מדינות קטנות בעולם שמעיזות להחזיק שער ריבית נמוך מזה של ארה"ב.

מבחינה זו, עבר פישר שינוי גדול. ויש עוד סיבה לירידה החדה: ההתקפה הבלתי פוסקת בחודשים האחרונים של פרשנים וכלכלנים שטענו כי הוא עומד לפספס את יעד האינפלציה, משום שהוא מחזיק בריבית גבוהה מדי.

זה נכון - פישר מפספס. האינפלציה השנה תהיה סביב ה-0% במקום בין 1% ל-3% כמו שקובע היעד. אבל למה זה כל כך חשוב? זה חשוב מבחינת הפעילות במשק והתעסוקה, ועל כך מספר "אפקט ראצ'ט". מדובר באפקט גלגל שיניים שיכול להסתובב רק בכיוון אחד. זהו המצב לגבי שכר שלא יכול לרדת כמעט אף פעם עקב הסכמים ושמרנות. ברור שכאשר האינפלציה היא אפס, לא כל המחירים של כל המוצרים נשארו ללא שינוי במהלך השנה. חלק ירדו וחלק עלו, כך שרק הממוצע הוא אפס.

בענפים שבהם המחירים ירדו, המעסיקים היו רוצים להוריד גם את השכר, כדי לא להפסיד כסף, אך אז נכנס לסיפור "אפקט ראצ'ט". לכן הם נאלצים לכווץ פעילות, לפטר עובדים ולהוריד תפוקה וזה רע למשק ולתעסוקה. לכן אינפלציה של אפס היא רעה, ופישר רוצה לברוח ממנה. ב-2006 הוא כבר נכשל. אבל הוא רוצה למנוע את הטעות פעם נוספת, ב-2007. הוא יודע שמצב מאזן התשלומים מצוין, שהדולרים ממשיכים לזרום ארצה, וירידת שער החליפין עלולה להמשיך, ואז המחירים יוסיפו לרדת. את זה הוא רוצה למנוע. כי לפספס את היעד פעם אחת זה נסבל, אך לגרום לנזק שנה אחר שנה, זה כבר יותר מדי.