כלכלני אתגר: למרות הפחתת הריבית ב-0.5% - שער הדולר יתקשה להתחזק משמעותית בטווח הקרוב

כלכלני חברת אתגר - חברה לניהול תיקי השקעות של בנק מזרחי טפחות - סבורים כי הודעת הנגיד על הפחתת הריבית ב-0.5% אינה צריכה להפתיע את השוק, שכן הפחתה של 0.25% לא היתה עוצרת את תהליך התיסוף של השקל ביחס לדולר. קיימים במשק הישראלי מספר אינדיקטורים כלכליים שיבטיחו את רמת שער החליפין הקיימת אולי בתוספת של אחוזים בודדים לכל היותר. גם לאחר שתי ההפחתות האחרונות של 0.75%, שער הדולר כיום נמוך בכ-1.6% עד 1.8% משערו טרם ההפחתה הראשונה.



הפחתת הריבית החריגה, אינה משנה את המגמות וההתפתחויות בתחומי תנועות ההון לשוק המקומי, את הציפיות לאינפלציה לטווח של שנה ולטווח הארוך יותר ואת העודף בחשבון השוטף ואת פערי הריבית שבין אג"ח מקומיות לטווח עשר שנים ובין אג"ח אמריקאיות דומות. יתרה מזו, בזמן הקרוב צפוי שפער זה יקטן לשיעור הנמוך מ-1% הפער כיום.

המגמה שאנו רואים בישראל, הבאה לידי ביטוי בגידול בהשקעות הזרות, בעודף ביצוא המתבטא בעודף בחשבון השוטף, היא חלק מתופעה השוררת בחלק גדול מהשווקים המתעוררים המלווה בהתחזקות המטבעות המקומיים ביחס לדולר. במדינות אלו, בהן צריכה להתקיים פרמיית סיכון מדינה ביחס לארה"ב או מדינות העולם המערבי, שערי הריבית של הבנקים המרכזיים נמוכים מזה של ריבית הפד אף בשיעורים הגבוהים מהפער הקיים בישראל-0.75%, 0.75% - בקוריאה, 1.25% - בפולין, 1.75%- במלזיה ובצ'כיה פער של 2.75%.



לדעתם של כלכלני החברה, נתוני הבסיס במשק הישראלי יביאו להמשך של זרימת הון גם ברמת הריבית הנוכחית של הבנק המרכזי:



1. חוסנה של הכלכלה הישראלית, הבא לידי ביטוי בשיעור צמיחה גבוה יחסית למדינות המפותחות של כ- 4.8% ב-2006, למרות הלחימה בקיץ וההערכות לשיעור צמיחה כמעט זהה, בשנה הבאה.



2. המשך הגידול ביצוא, בכ-8% לפחות בשנת 2007. עיקרו של הגידול ביצוא בתעשיות טכנולוגיה עילית - חברות היי-טק שהוא בעל ערך מוסף גבוה ופחות רגיש לשינויים בשער החליפין. גם בענפים האחרים הרגישים יותר לשער החליפין, היצוא מגיב בפיגור של קרוב לשנה לשינוי בשער החליפין.

3. גידול בעודף בחשבון השוטף במשך תשעת החודשים הראשונים של השנה העומד על כ-6.2 מיליארדי דולר, שהם יותר מ-5% במונחי תוצר בחישוב שנתי. יצוין שהגידול ברכישות חברות היי-טק ישראליות נרשם כיצוא שירותים עסקיים - תוכנה ומו"פ.



4. הגידול בתנועות ההון למשק הישראלי, הבאים לידי ביטוי בהשקעות בנכסים ישראליים בשקלים ובמט"ח, במניות ובאג"ח שהונפקו בחו"ל ע"י הסקטור הפרטי. אלו הסתכמו בכ-21.2 מיליארדי דולר עד לדצמבר השנה, לעומת כמחצית מכך בכל שנת 2005. גם אם ננטרל את עסקת ישקר, סך תנועות ההון הוא ללא תקדים. חוץ מעסקה חד פעמית זו, צפוי שהמגמה תימשך פחות או יותר גם בשנה הבאה. ההשקעה הספקולטיווית באג"ח השחר ובמק"מ, עשויה לקטון כחלק ממימוש רווחים על ידי תושבי החוץ בעקבות הפחתת הריבית והירידה בתשואות - דבר שעשוי להקטין בזמן הקרוב את תנועות ההון הספקולטיוויות לזמן הקצר.



5. כתוצאה מהגידול של השקעות תושבי החוץ בנכסים ישראליים בשקלים ובמט"ח, ומנגד הגידול הנגזר מכך, של הנכסים במט"ח המוחזקים ע"י תושבי ישראל, גדל החוב החיצוני השלילי נטו של ישראל בתשעת החודשים הראשונים של השנה בכ-7 מיליארדי דולר והוא עומד על כ-30.7- מיליארדי דולר.

(חוב חיצוני נטו מוגדר ע"י בנק ישראל כהפרש בין החוב החיצוני ברוטו של המשק לחו"ל לבין נכסי המשק הישראלי בחו"ל).

6. פערי הריבית שבין אג"ח שחר ואג"ח אמריקאיות לעשר שנים הגיעו לרמה הנמוכה ביותר - כ-0.99%, פער שכאמור אמור להצטמצם עוד בזמן הקרוב. פערי הריבית מוסברים בשיעור פרמיית הסיכון של ישראל וסיכון שער החליפין הנובע מפערי האינפלציה החזויים בין שני המשקים. כיום שיעורי האינפלציה החזויים לעשר שנים הנגזרים משוקי ההון בישראל נמוכים מאלה שבארה"ב. במילים אחרות השוק מניח סיכון שער חליפין באג"ח ישראליות נמוך ביותר.



7. גם בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצביעים על חוסנה של הכלכלה הישראלית והשקל. פער הריבית בין אג"ח ישראליות הנסחרות בשוקי חו"ל והנקובים בדולר עומד כיום על 0.88% בלבד לעומת אג"ח אמריקאיות לאותו טווח פדיון. נמשכת גם כן הירידה בפרמיית הסיכון של ישראל כפי שהיא נמדדת בשוק ה-CDS לטווח של 5 שנים.



8. העלייה בדירוג ישראל מיציב לחיובי וההערכה ששאר חברות הדירוג יעלו בקרוב את הדירוג מצביעים גם כן על החוסן הכלכלי של המשק.



9. הערכה שהתקציב יאושר עד לתום השנה, בשונה מהשנים הקודמות, עם שיעור גרעון צפוי בהתאם ליעד הממשלה כ-2.9%.