בנק ישראל במגעים עם הבנקים לגבי פיתוח שוק הריפו; המפקח יקבל החלטה בקרוב

מאת עמית שרביט

בנק ישראל אמור להחליט בקרוב לגבי אופן פיתוחו של שוק הריפו; המפקח על הבנקים דן בתקופה האחרונה עם נציגי הבנקים, ואמור לקבל החלטה בעניין.

המפקח מעכב את החלטתו בעיקר בשל מחלוקת לגבי בעיות חשבונאיות שעלולות להתעורר כתוצאה מאימוץ הריפו. בנק ישראל סירב להתייחס לידיעה מאחר והעניין נמצא בדיונים לפני החלטה.

ריפו (agreement reepurchase) היא עסקה שבמסגרתה בעל נייר ערך, בדרך כלל אג"ח סחירה, מוכר אותו למשקיע אחר תוך התחייבות לחזור ולרכוש אותו שוב בתאריך ובמחיר הנקבעים מראש. כלומר, מדובר בהלוואה הניתנת לבעל נייר הערך לתקופה קצובה, כשנייר הערך משמש כבטוחה, ללא צורך בתיווך בנקאי.

התשואה בעסקות מסוג זה נגזרת מההפרש בין מחיר המכירה למחיר הקנייה מחדש של נייר ערך. מדובר בעסקה בעלת רמת ביטחון גבוהה במיוחד, שכן אם ההתחייבות לרכוש מחדש את נייר הערך מופרת, המחזיק בנייר הערך יכול למכור אותו בשוק ההון, או להמשיך ולהחזיק בו.

הבנקים סבורים כי יש לרשום את פעולת המכירה והרכישה מחדש של ניירות הערך במאזן הבנק, בסעיפי ההתחייבויות והנכסים בהתאמה, זאת בהסתמך על חוקי הרישום בארה"ב, שבה שוק הריפו מפותח. יתרת עסקות מסוג זה בארה"ב הגיע לכ-2.4 טריליון דולר ב-99'. הצעת הבנקים זוכה לגיבוי מצד מחלקת המט"ח בבנק ישראל.

הפיקוח חולק על הבנקים

הפיקוח חולק בינתיים על עמדתם ולדבריו, למרות מכירת נייר הערך, הוא נשאר בבעלות הבנקים והם יצטרכו להתייחס לנייר ערך כאל שיעבוד.

שוק הריפו מהווה צורה למתן וקבלת הלוואות שיכולות להתחרות במערכת הבנקאות. קיומן עשוי להוזיל את הריבית ללווים ולהעלות את הריבית למפקידים. בנוסף, שוק של עסקות ריפו המתבססות על אג"ח, עשוי להגביר את הנזילות ואת היעילות בשוק האג"ח ולצמצם את ההסתברות לתנודתיות במחיריהן. שוק עסקות הריפו עשוי גם להגביר את התחרות מול מערכת הבנקאות ולאפשר למשקיעים מוסדיים ניהול אופטימלי של תיק הנכסים.

במחלקת מט"ח אמרו בעבר, כי העדרו של שוק ריפו בישראל מוסבר בעיקר על ידי העובדה כי פעילות בניירות ערך נמצאת בשליטת הבנקים, שלהם מקור זול להלוואות - פיקדונות הציבור. עוד אומרים במחלקת מט"ח, כי המשקיעים המוסדיים קשורים בבנקים שאינם מעוניינים מטבעם בפיתוח שוק הלוואות חוץ בנקאי.