שלב הסיד נותר יתום

מאת עודד חרמוני

תמונה מדאיגה מאוד השתקפה באחרונה משני סקרים רבעונים שפורסמו בישראל על ההשקעות בחברות סטארט-אפ. סקר ההשקעות המוניטרי שפירסמה פירמת רואי החשבון קסלמן קסלמן, מצביע על ירידה של 50% בשלב הסיד בישראל - הן במספר החברות והן בהיקף ההשקעות. מסקר מקביל לו, שערכה חברת המחקר IVC, עולה כי היקף ההשקעות בחברות חדשות צנח לשפל העמוק ביותר זה שנתיים וחצי.

בשנה האחרונה חדלו לפעול כמה מגופי ההשקעה הבולטים בשלב הסיד. התרסקותה של חברת ההשקעות המפורסמת יזם היתה הראשונה בגל של כשלונות. בין היתר נמנים עם כשלונות אלה קרן ההון סיכון זינוק, קרן טרי יונייטד, קן טק, אמיקום ואקסיד.

גם הקרנות הגדולות יותר, שעד לפני חודשים ספורים התגאו בהשקעות הסיד והשלבים המוקדמים שהן מנהלות, שינו אסטרטגיה ועברו להשקעות בחברות פורטפוליו קיימות. הימים שבהם כל מנהל בקרן, המנהלת יותר מ-100 מיליון דולר, נהג לשלוף את כרטיס הביקור שבו ציין כי הוא משקיע בחברות משלב הסיד, כשהוא מוסיף בקריצה "וכמובן שגם יותר מוקדם מכך", נגמרו במרבית הקרנות הגדולות.

לאחרונה הסביר זאת אחד מבכירי התעשייה: "בשנים שעברו נדחפנו להשקעות בחברות סיד מאחר שהערכות השווי של החברות בשוק היו מטורפות וכקרנות ישראליות, המנהלות הון בהיקפים צנועים לעומת הקרנות הזרות, לא יכולנו לעמוד בכך. אך כיום, כשהערכות השווי צנחו, הקרנות הגדולות חוזרות להשקיע בשלבים המאוחרים יותר וזונחות את שלב הסיד".

אבי דומושוביצקי, שותף-מנהל בקרן קונקורד, המתמחה בהשקעות בשלבים המוקדמים, מודה כי מתחילת השנה קונקורד לא ביצעה אף השקעה בחברה חדשה. "ראינו שהחברות עדיין לא הפנימו את משמעויות המשבר ולא הורידו את השווי שהן דורשות לגייס לפיו, והחלטנו שאין לנו כוונה לחנך את השוק. בשלב זה, בהחלט אנחנו מתכוונים להשקיע גם בשלבים יותר מאוחרים, אף שזו לא היתה הכוונה המקורית".

השינוי הגדול הוא לא בכסף אלא בדרישות

עופר טימור, מקרן ההון סיכון דלתא, אומר כי גם בקרן שלו חל שינוי. "אנחנו קרן שהתכוונה להשקיע בעיקר בסיד, אך ההזדמנויות היום של חברות בשלב אחד יותר מתקדם, בהערכות שווי כה קורצות, שזה טירוף לפעמים שלא להשקיע".

במקביל לשינויים בקרנות הוותיקות, מנסות כמה קרנות הון סיכון חדשות שהוקמו להציע אלטרנטיווה בשלבי הסיד. כך, לדוגמה, קרן פרגיון 2, שמייעדת את כולה להשקעות סיד ומוקדם מכך (שלב האפס), חברת פרטנר 500 וקרן סטייג' 1, שהוקמה לאחרונה בידי כמה גופים, בהם חברת בזק .

אייל ליפשיץ, מנהל פרגיון, מודע לוואקום שנוצר. "הקרנות הגדולות הבינו שיש צורך בהתמחות בשלבי הסיד. קרנות כאלה בדרך כלל נפגעו בהשקעות בשלבים מאוחרים מאוד או בשלבים מוקדמים מאוד - שני שלבים הדורשים הבנה ייחודית של השוק. אנחנו משקיעים גם עשרות אלפי דולרים בודדים בחברות ומוכנים לקבל מחיקה של השקעות כאלה. הקרנות רגילות להשקיע הון רב יותר בחברה ופחות מוכנות למחיקות האלה". לדבריו, בכוונת הקרן שלו לבצע שתי השקעות חדשות בקרוב.

אחד הפתרונות שמציעות קרנות הסיד החדשות הוא שיתוף פעולה מבני עם קרנות ותיקות יותר להשקעות המשך. אדורם געש, שעבד בעבר עם קרן ג'נסיס והקים את סטייג' 1, אומר כי לו ולג'נסיס יש הסכם כזה.

יוסי חסון, ממנהלי פרטנר 500 ושותף בקרן ההון סיכון של נוקיה, אומר כי השינוי הגדול הוא לא בכסף אלא בדרישות החדשות שמציבות הקרנות להשקעה. "יש צורך ביותר מדדים כדי לבצע השקעה, כמו הערכה עתידית של השוק כדי להוריד את רמת הסיכון. תהליכי הבדיקה המקדמית שעורכות היום הקרנות הם ארוכים יותר מבעבר". חסון אומר כי פרטנר 500 מתכוונת לבצע שתי השקעות בתקופה הקרובה.

למרות הכוונות הטובות, הרי ששלוש הקרנות החדשות הללו אינן יכולות למלא את הוואקום הגדול בתעשייה. קרש ההצלה של הסיד הישראלי מתגלה לאחרונה דווקא במשקיעים הזרים.

מחפשים בנרות אחר השקעות טובות

מתחילת השנה גייסו שתי השלוחות הישראליות של קרנות ההון סיכון האמריקאיות, סקויה ובנצ'מרק, הון בהיקף של 370 מיליון דולר להשקעות בחברות סיד ושלבים מוקדמים. נחמן שלף, מנהל שותף של הקרן הישראלית של בנצ'מרק, אומר כי בחודשים האחרונים ביצע ארבע השקעות בשלבים מוקדמים בחברות וישנן עוד חברות על הכוונת.

"אנחנו ממשיכים להשקיע כרגיל ולקבל זרם פניות עצום", אומר שלף, "עד עתה פנו אלינו 400 חברות ישראליות בשלב הסיד בבקשת תמיכה, וזה לא הואט, למרות הציפייה לכך".

לעומת בנצ'מרק, בסקויה יותר אטיים. שמיל לוי, שותף מנהל בקרן הישראלית של סקויה, אומר כי הוא ושותפיו מחפשים בנרות אחר השקעות טובות. "אנחנו מתכוונים להשקיע בסיד", ציין.

אל סקויה ובנצ'מרק הצטרפו בחודשים האחרונים משקיעים זרים נוספים, בהם איטליה טלקום או אינטל קפיטל, שחנכה בישראל תוכנית ייחודית להשקעות בחברות בשלב הסיד.

עתה ממתינים בתעשיית ההון סיכון לראות אם יהיה די בהשקעות הללו בשביל לשמר כמות גבוהה של חברות בשלב הסיד, לקראת הסינון שלהן בשלבים מאוחרים. "אחרת, ייתכן שזו קריאת המצוקה האחרונה של התעשייה", מסכם אחד ממנהלי הקרנות.