שניידר מציג: עסקי תקשורת חופשיים

מי אמר למי: "הפגישה שלי עם שר האוצר היתה הפגישה הגרועה ביותר עם מקור ממשלתי כלשהו"? ומי אמר ש"ישראל היא כמו אלבניה"? ומי ביקש מכל העיתונאים, שהוא זימן למסיבת העיתונאים שנערכה בישראל, את קורות החיים שלהם מראש ובכתב?

זהו מרק שניידר, המשקיע הזר הכי ארוגנטי שידע המשק הישראלי בשנים האחרונות: מנכ"לה של חברת הטלוויזיה בכבלים האירופית יו.פי.סי, שמחזיקה במחצית ממניות חברת הטלוויזיה בכבלים הגדולה ביותר בישראל - תבל.

שניידר ייצר לא מעט כותרות ב-1999 ובמחצית הראשונה של 2000, כאשר היה מגיע מדי פעם לישראל לתקוף את הרגולציה הממשלתית, המפריעה לו לעשות עסקים.

הוא היה מחלק ראיונות לעיתונים, תוקף את הפקידים ומכריז כי יפסיק להשקיע בישראל.

דבריו של שניידר נתקבלו ברצינות רבה, גם משום שהיה בעל מניות בחברת הטלוויזיה בכבלים הגדולה בישראל, ובעיקר משום שמחוץ לישראל הוא יצר אימפריה ענקית ומשגשגת של חברות תקשורת. יו.פי.סי נראתה כמו מודל נערץ - איך עושים עסקים בעידן מהפכת התקשורת החופשית.

בשנה האחרונה שניידר הפסיק להגיע לישראל, לפחות לא בביקורים רשמיים או מתועדים. לפני שאנחנו נמלאים רגשות אשם על שהברחנו מכאן משקיע מצוין בגלל הרגולציה או בגלל האינתיפאדה - כדאי להרגיע: שניידר לא הגיע משום שהיה לו קצת לחץ בעבודה.

הלחץ של שניידר בא לידי ביטוי אתמול כאשר חברת יו.פי.סי, שאותה הוא מוביל מזה כעשר שנים, הודיעה לבורסה כי רשמה הפסד של חצי מיליארד דולר ברבעון השני, וכי היא תעבור לתזרים מזומנים חיובי רק במחצית השנייה של 2004. מניות החברה קיבלו את התחזית כשהן במחיר שפל של כיורו אחד - נמוך בכ-95% מהמחיר שלהן בפעם האחרונה ששניידר ביקר בישראל.

ואולם, לא צריך לאבד תקווה; שניידר אולי יתפנה ויגיע לישראל, משום שמועצת המנהלים של החברה קיבלה אתמול את התפטרותו מהחברה, אשר תיכנס לתוקף ברגע שיימצא לו מחליף. כאשר שניידר - יזם מוכשר, דינמי ומבריק שבנה את יו.פי.סי בעשר אצבעותיו - יגיע לישראל הוא אולי ייפגש עם רמי בלינקוב, בני איינהורן, יוסי דואר, עמי אבן, עמית לוין, שמואל דנקנר וכל שאר מנהליהן של חברות התקשורת הישראליות המקוננים בשנתיים האחרונות על הרגולציה האיומה, שכבלה את ידיהם ורגליהם ומנעה מהם להשתתף בחגיגת התקשורת של 2000. הוא יוכל לספר להם מה גדול, מרגש ואדיר הוא הפוטנציאל בשוק התקשורת כאשר אתה חופשי מרגולציה "אלבנית" כזו הנהוגה בישראל.

אימפריית החופש קרסה במהירות

שניידר יספר להם כיצד הצליח - באמצעות "החזון המשולש" שלו על עידן הפס הרחב של וידיאו, קול ונתונים - לגייס ב-1999 ו-2000 מיליארדי דולרים בהנפקות של מניות ואג"ח. הוא יספר להם על הימים שבהם היה יקירם של בנקאי ההשקעות, כאשר יצא למסע רכישות והתרחבות מטורף בתחום האינטרנט המהיר, המדיה, התוכן והתשתית.

הוא יספר להם איך החופש לרכוש, להנפיק ולספק מגוון של שירותים איפשר לו להפוך את יו.פי.סי לסיפור הכי חם בעולם התקשורת האירופי; הוא יספר כיצד, משוחרר מרגולציה, הוא הצליח להקים אימפריה שמשכה את תשומת ליבם של כל ענקי התקשורת הבינלאומית ואפילו זיכתה אותו בהשקעה של מיקרוסופט .

הוא יספר להם איך בשעה שהם היו תקועים בדיונים מייגעים עם פואד, דודי ודידי - הוא כבש בסערה את עולם התקשורת, השקיע מיליארדים בתשתית של אינטרנט מהיר, והוביל את מהפכת הפס הרחב האירופית.

לסיום הוא יוכל לספר להם, איך יום אחד החלו המשקיעים שלו לשים לב לעובדה המטרידה כי ההפסדים שלו רק גדלים; שקשה לראות את ההיגיון בהשקעות שלו, ובעיקר כיצד הוא מחזיר אותן - וכי הוא צובר חוב ענק שמיתמר לכ-8 מיליארד יורו.

ואז הוא יספר להם איך אימפריית החופש רחבת הפס של יו.פי.סי החלה לקרוס במהירות מפחידה משווי שוק של כ-30 מיליארד דולר לשווי שוק של פחות מ-400 מיליון דולר אתמול. 400 מיליון דולר זה כבר סכום שחבריו הישראליים יכולים להבין - בגלל שזה מתקרב לשווי של חברות הכבלים הישראליות.

הוא, כמובן, יגחך נוכח ההפסדים המצומקים שיציגו חבריו הישראליים לתעשיית הכבלים - משום שמה שהם לא יפסידו בכל השנים הכי גרועות שלהם, הוא הפסיד במחצית הראשונה של 2001. הוא גם יספר להם שלמזלו הוא לא יצטרך להתמודד עם התוצאות של מסע הרכש וההשקעות המטורף שלו - כמו למשל הפיטורים של 1,500 עובדים שעליהם הודיעה אתמול יו.פי.סי לאחר שהוא הגיש את התפטרותו.

בקיצור, הוא יגיד להם כי בכל פעם שאתם חושבים שהמצב אצלכם גרוע ושפספסתם את ימי הזוהר של התעשייה כאשר הייתם תקועים בוויכוח על הרגולציה של הענף - תסתכלו מה קרה לי: איך הצלחתי לבדי לגייס מיליארדי דולרים בימי הגאות, לשרוף את כולם - ולמחוק את כל הערך שייצרה החברה.

אז תגידו תודה פעמיים: פעם ראשונה שאתם עדיין מכהנים במשרותיכם, ופעם שנייה שיש לכם את הרגולטור לתלות בו את הפסדיכם.