הראל נגד בנק ישראל: טוענת כי סטנלי פישר הביא עימו התקדמות בנושא השקיפות אולם זו עדיין לוקה בחסר

מאז כניסתו של פרופסור סטנלי פישר לתפקיד נגיד בנק ישראל במאי 2005 חלה התקדמות משמעותית בנושא שקיפות המדיניות המוניטרית, אולם זו עדיין אינה מספקת - כך כותב הבוקר ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים.



שראל מציין כי במשך זמן רב התמצתה שקיפות בנק ישראל בשני פרסומים בלבד: דו"ח אינפלציה חצי שנתי מצומצם והודעה לקונית המצורפת להחלטה על הריבית.



מדיניות זו השתנתה; לדוגמה, בנק ישראל החל לפרסם את פרוטוקול דיוני החלטות הריבית מאז חודש מאי 2006. ואולם, שראל מציין כי גם בפרוטוקולים אלה לא מוצגות באופן כמותי ציפיותיו ותחזיותיו האמיתיות של הבנק לגבי האינפלציה, תוואי הריבית הנדרש בעתיד ופירוט המשתנים המקרו כלכליים העוקבים אחר תוואי זה. לפיכך, פרסום הפרוטוקולים של דיוני החלטות הריבית מגביר את תחושת השקיפות ומספק לפעמים פרטים על הנעשה בתוך "הקופסה השחורה", אולם מידת הפירוט הכמותי בו אינה מספקת שקיפות מלאה למדיניות.



"מכיוון שהמדיניות המוניטרית של בנק ישראל לוקה בחוסר שקיפות, לא ניתן לבחון באופן רציני את הסיבות להחטאה הניכרת של יעד האינפלציה בחודשים האחרונים ולהסיק מסקנות בדבר הגורמים לאי העמידה של המדיניות ביעדים שנקבעו לה", כותב שראל, ותוהה האם מדובר בזעזועים חיצוניים למשק, והאם התחזיות עליהן התבסס בנק ישראל היו שגויות.



לדעתו של שראל, שקיפות מקסימלית תושג אם בנק ישראל יפרסם לציבור מדי חודש - עם פרסום החלטת הריבית - תיאור וניתוח כמותי של מצב המשק, הן בתחום הריאלי והן בתחום המחירים. זאת, תוך מתן הסבר כיצד מתכוון הבנק לפעול, באמצעות הכלים העומדים לרשותו, על מנת להשיג את יעד המדיניות המוניטרית במהלך הרבעונים הבאים.



הפרסום צריך לכלול בין היתר תחזיות מעודכנות ומכומתות של הבנק ל-4 רבעונים קדימה לפחות, בנושאים: צמיחה ריאלית, אבטלה, שכר, מחירים, צמיחה נומינלית, והתוואי החזוי של שערי הריבית לטווח קצר - או כלים אחרים שבאמצעותם מתכוון הבנק לפעול - אשר צפויים להביא להשגת היעד במהלך הרבעונים הבאים.