צבר ההזמנות של התעשייה הביטחונית בשנת 2006 הגיע לשיא של כל הזמנים - 4.4 מיליארד דולר

יצרנית המיגון הקרבי חברת פלסן סאסא, ממשיכה להפתיע את התעשייה הביטחונית: מצבר ההזמנות של 2 מיליון דולר שעליו חתמה ב-2001 - גדל היקף ההסכמים החדשים שעליהם חתמה ב-2003 ל-16 מיליון דולר; ב-2004 זינק הסכום ל-159 מיליון דולר; ב-2005 הוא רשם ירידה קלה ל-144 מיליון דולר; וב-2006 חתמה החברה על הסכמים חדשים ב-215 מיליון דולר.



החוזים הגדולים ב-2006 הגיעו מצבאות ארה"ב ובריטניה ומצה"ל. פלסן מייצרת מיגון לרכב קרבי, טנקים, מסוקים, ספינות ולוחמים בשדה הקרב.



"פלסן סאסא עשתה את ההישג המדהים ביותר של היצוא הביטחוני ב-2006 - זוהי דרמה חיובית", סיכם את הצמיחה המפתיעה של החברה יוסי בן חנן, ראש סיב"ט, הזרוע במערכת הביטחון המסייעת ליצוא הביטחוני.



בן חנן הוסיף כי צבר ההזמנות שנחתם בכלל התעשייה הביטחונית, האזרחית והממשלתית ב-2006 הגיע ל 4.4 מיליארד דולר ומהווה שיא של כל הזמנים. השיא הקודם היה ב-2002 אז הגיע ל-4 מיליארד דולר.



מנכ"ל משרד הביטחון, גבי אשכנזי, אמר כי היצוא הביטחוני הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק. היצוא של התעשיות הישראליות מעיד על היותה של ישראל מהמובילות העולמיות בתחום.



"ישראל חברה במועדון חמש היצואניות הביטחוניות הגדולות בעולם, שבו נמצאות ארה"ב, רוסיה, צרפת ובריטניה כבר כמה שנים", ציין בן חנן. "אנחנו מצליחים להיות שם כי אנחנו לא מייצרים פלטפורמות, אלא את מה שעולה עליהן, ובכך אנחנו נותנים ערך מוסף שמתפתח אצלנו הודות לדרישות של צה"ל", הוסיף.



בלחץ אמריקאי שונו הנוהלים של מתן אישורי יצוא ביטחוני מישראל והוצאו מסיב"ט. איך זה השפיע על היצוא?



בן חנן: "עשינו שינינו שינוי מהותי בתחום הארגוני במתן אישורים ופיקוח. עד 2 ביולי סיב"ט עסק בכל היצוא הביטחוני, לרבות רישוי. היתה טענה אמריאית מוצדקת לדעתי, שהגוף שעוסק בשיווק לא צריך להיות בבחינת זה שנותן היתרים. הקימו גוף לפיקוח על היצוא בראשות אלי פינקו, שהיום הוא זה שנותן את האישורים שניתנו בעבר על ידי מנכ"ל משרד הביטחון באמצעות סיב"ט. העברתי לאגף הזה שמונה אנשים מסיבט".



בגוף החדש יש אכן יותר השפעה למשרדי החוץ והאוצר כפי שדרשו האמריקאים?



במנגנון בחינת ההיתרים משתתפים אלה שהיו קודם, אבל למשרד החוץ יש נציג בכיר ולמשרד התמ"ת יש גם נציג בכיר. זה, כי קיבלנו עלינו את עניין "השימוש הכפול" (פיקוח על יצוא מוצרים שיכולים להיות לשימוש אזרחי וצבאי). גם האגף המדיני-ביטחוני אצלנו לוקח חלק בשיקול דעת במתן ההיתרים, כמו מה לעשות עם בקשת יצוא לרומניה".



"האמריקאים לא מצרים את צעדינו"



קיימת טענה בתעשיות הביטחוניות, שהאמריקאים מנצלים את חובתן של התעשיות הישראליות, כמו התעשייה האווירית, לקבל אישור מהממשל ליצור מוצר עם רכיבים אמריקאים, והם מעכבים את האישורים כדי לתת עדיפות לחברות אמריקאיות מתחרות. מה אתה אומר על זה?



האמריקאים לא מצרים את צעדינו. זה לא הוגן לומר את זה. בארבע השנים האחרונות, למרות המשבר והמחלוקות בתחום הפיקוח על יצוא ביטחוני, נרשם גידול מתמשך ביצוא לארה"ב ועם חברות אמריקאיות, שהגיע למיליארד דולר ב-2006 אנחנו נהנים יותר מהתמיכה של האמריקאים ביצוא בחו"ל (מאשר נפגעים מהצרת צעדים א.ק). גם כשהם מצרים את צעדינו מסיבות פוליטיות במשבצת זו או אחרת, אנחנו יכולים לשאול את עצמנו 'אז מה קרה'.



"אז, השותפה הגדולה שלנו, יש לה עמדות לגבי ונצואלה, והיא פונה לבעלות בריתה, בהן ישראל הקטנה, מציגה את ההסתכלות שלה על העולם ואומרת: שם היינו מצפים שלא תפעלו ברמה הביטחונית. כאן צריכה הממשלה לשבת ולחשוב מה היא רוצה לעשות. לא אינטליגנטי לומר שזו הצרת צעדים כדי לתמוך במתחרים. יכול להיות שבקוריאה התחרינו מול חברה אמריקאית שרצתה לנצח בכל האמצעים, כולל גיוס הממשל. זה טבעי, זה חלק מהחיים".



טבעי שיעכבו אישור ליצוא רכיב ויטרפדו את סיכויי התעשייה האווירית לזכות בעסקה של מאות מיליוני דולרים?



"הם לא מעכבים. לפעמים, מרוב לוקל-פטריוטיזם של התעשייה האווירית, הדברים מופיעים כך בעיתון, ואז אני מגיע לפגישה עם אמריקאים, בשני דרגים, או בדרג וחצי מתחת לנשיא, והם שואלים אותי אם האנשים בישראל השתגעו. הם לא הפריעו לנו לזכות במכרז להשבחת הטנק הטורקי שהוא טנק אמריקאי".



אולי בגלל שהם לא רצו להציע מחיר הפסד כמו תע"ש?



"המכרז לא מתבצע במחירי הפסד. גם לא השלב הראשון שלו, למרות השמועות. הוא אמנם קיבל ערבויות מהממשלה, אבל אני מכיר אותו עד הבורג האחרון ותעש לא מפסידה בו".



איך ישפיעו המיזוגים המתוכננים בתעשיות הממשלתיות על היצוא הביטחוני?



"אם ימזגו אותן בצורה אינטליגנטית, היצוא יגדל ויחד איתו יהיו התייעלות גדולה ורווחים מוגדלים. ארוכה הדרך של כמה ניתן להתייעל בזה".



אתם מנהלים מגעים עם רשות ההגבלים לאישור עקרוני של שיתוף פעולה בחו"ל?



"אנחנו מטפלים מולה 'קייס ביי קייס'. אלביט ותע"א קיבלו אישור להתמודד יחד במכרז מל"טים בטורקיה. הבעיה שיש מכרזים בינלאומיים, שכל המתחרים שם הן חברות ישראליות. אם הייתי הממונה, הייתי מגביל קצת את חופש התחרות בין החברות הישראליות בחו"ל".