רישום דומיין - אם אתה לא שם אתה לא קיים

בימים האחרונים, בעוד תאריך היעד הסופי לשלב הראשון של רישום שמות המתחם בסיומת ה-.biz החדשה מתקרב (בינתיים הוארך עד ה-8 באוגוסט), שבו ועלו ביתר שאת לא מעט מהשאלות המוכרות יותר והמוכרות פחות בכל הקשור לרישום שמות דומיין, שאלות דומות, גם אם לא זהות, לאלו העולות לגבי רישום שמות מסחר (trademarks): לרשום או לא? מה נפסיד אם לא נרשום, מה נרוויח אם כן? כמה זה עולה? איפה לשים את הגבול?

למה רושמים שמות? יצרנית ציוד הספורט הבינלאומית נייק גילתה, למגינת ליבה, בערב האולימפיאדה בברצלונה כי לא תוכל לפרסם את מוצריה בספרד. השם המסחרי הכל כך מוכר שלה פשוט כבר היה רשום שם על ידי אחר. אם לא תשלם נייק, דמי לא ייחרץ, איים מי שהספיק לרשום את השם לפניה, הוא יגיש נגדה תביעה משפטית.

נסיונותיה לקנות את שמה שלה מן הבעלים החמדן עלו בתוהו, ונייק הפסידה הזדמנות פז של אחת לארבע שנים להחדיר את המותג שלה למאות מיליוני בתים בכל רחבי העולם. כלל לא ראינו אותה באולימפיאדה.

ספרד, כמו ארצות אחרות בעלות שיטת משפט קונטיננטלית (ובהן צרפת, גרמניה ואיטליה), היא "ארץ מרוץ" - כל הקודם למשרדו של רשם סימני המסחר - זוכה. במקרה הזה מצאה את עצמה נייק מפסידה הזדמנות שיווק ופרסום אסטרטגית, אך באותה מידה יכלה למצוא את עצמה משלמת הרבה מאוד כסף תמורת הזכות להשתמש במה שמאוד בקלות יכול היה להיות שלה - בחינם, אם רק לא היתה נזכרת בשנייה האחרונה ולא היתה מרשה לאיש להקדים אותה ברישום.

גם ארצות בהן ניתן לרכוש זכויות בשם גם מבלי לבצע רישום, רק על בסיס השימוש בשם -לרישום יש חשיבות לא מבוטלת. כך, למשל, בארצות הברית הרישום מקנה לבעליו יכולת לתבוע בערכאות פדרליות. יש מקומות בהם הרישום מקנה לך יתרונות דיוניים (חזקת בעלות על השם), וגם, בלא מעט ארצות הרישום מקנה לך זכות לפיצויים מוגדלים, יכולת לעצור סחורות מזויפות במשרדי המכס ועוד כהנה יתרונות.

נייק מוכרת מוצרים ממותגים, שהשיווק והפרסום הם מנוע עיקרי עבורם. "לא זה העניין במקרה שלנו", סברו במטה השיווק של אחת מחברות הטלקומוניקציה הגדולות בעולם, והחליטו שלא לרשום את שמות מוצריה כשמות מתחם בצרפת. לתומם, סברו כי הסיבה היחידה לרישום מתחם היא כדי להבטיח שתוכל להקים נוכחות אינטרנטית ולעשות עסקים תחת השם הרשום. מאחר שהתוכניות קצרות וארוכות הטווח של ענקית הטלקום לא כללו כל עניין ישיר בשוק הצרפתי, החליטה להסתפק ברישום שמות מתחם בסיומת הבינלאומית הפופולרית com. ולא יותר.

החברה מאוד הופתעה לגלות שאחד מן הסוכנים המפיצים הצרפתיים שלה רשם על שמו בסיומת המקומית את שם מוצר המפתח של החברה, והפנה את הגולשים לאתר שלו. עוד הסתבר לה עד מהרה הכוח הכלכלי-שיווקי המשמעותי של רשת האינטרנט, בעודה צופה בהיקפי המכירות הצומחים של אותו המפיץ.

לכאורה, גם האינטרסים שלה שורתו, אלא שעד מהרה מצאה עצמה החברה עומדת בלחץ אדיר של המפיצים האחרים, באמצע סכסוך בין מפיצים שמכירותיהם נפגעו כתוצאה מצמיחת עסקיו של המפיץ הממהר לרשום. כמובן, שהמהומה סביב יישוב הסכסוך והכעס בין המפיצים היו נמנעים לחלוטין לו היתה החברה רושמת את השם בעצמה.

כך, שנכון לרשום מתחם בסיומת מקומית מסוימת לא רק כאשר חשוב לך לעשות עסקים תחת שם מתחם זה, אלא גם למטרת חסימה, כאשר יש להבטיח "שאף אחד אחר לא יעשה בו שימוש".

איפה רושמים

עוד זכורה לי מידת ההפתעה כאשר התבקשנו על ידי לקוח, חברת מוליכים למחצה, להגיש בקשות לרישום שמות למוצרים שלה במשרד סימני המסחר של מרוקו. לא יכולנו להיזכר שאי פעם רשמנו שם לחברת טכנולוגיה במרוקו. מיהרנו להזדעק ולהסביר שבארצות בהן אין עסקים, אין צורך לרשום שמות. אסור להיות אדישים ולאפשר לשותף (או למתחרה, רחמנא לצלן, והיו דברים מעולם) לרשום את שמותיך, אך מצד שני - אם החברה איננה מוכרת, איננה מתעדת למכור ואין לה צורך לעצור אחרים מלעשות שימוש בשמות דומים - אין כל תועלת ברישום.

כדאי לזכור: במיוחד בארצות כמו הודו, רוסיה וסין אתה עשוי למצוא את עצמך שם את כספך על קרן הצבי. באלה ובאחרות המופיעות ב"רשימות השחורות" סיכויי האכיפה קטנים במיוחד, כך שכדאי לשקול מה התועלת שתצמח מן הרישום, אם בכל מקרה הרישום לא יעצור איש מלהפר את הזכויות בשמות.

הכסף כן קובע

מעט חברות מרשות לעצמן לרשום שמות בכל ארצות הפעילות שלהן. שיקולי עלות-תועלת מסייעים בהכרעה איפה להגיש. הרישומים הללו, גם אם זולים עשרת מונים מאלה של אחיהם הגדולים, הפטנטים, עשויים להסתכם באלפים נכבדים של דולרים אם מדובר ברישום במספר רב של ארצות. יש איפה לערוך מיון ראשוני לרשום במספר גדול יותר של ארצות שמות חשובים ולדלג, אולי, על רישום שמות חשובים פחות.

השם IBM, למשל, חשוב יותר מאשר שמות המוצרים הספציפיים שמוכרת החברה. שמו של מוצר מפתח חשוב יותר משמו של רכיב מזדמן. מאחר ששמות, שוב להבדיל מפטנטים, ניתן לרשום גם בשלב מאוחר יותר - ניתן גם לנהל אסטרטגיה של רישום בשלבים: מקומות ושמות חשובים ראשונים ובמשך הזמן להרחיב את היריעה.

צריך רק לקוות שבינתיים לא יתגנב אחר ויעשה מחטף (מכוון או שלא) וירשום השם על שמו, ולזכור: לעתים הוצאה של אלפי דולרים על רישום עשויה למנוע "חור" של סכומים גבוהים הרבה יותר, של יחסי עבודה ושל יחסי ציבור, במקרה של התפתחות סכסוך בעניין השמות שבמוקד.

והאינטרנט. החלון שמספקת רשת האינטרנט שינה את ה-VISIBILITY של השחקנים. דרך חלון הראווה נצפה השם ונעשות מכירות במקומות אליהם לא תמיד הגיעו המפיצים. גם פעילויות מקומיות מוצאות את עצמן מופיעות בשווקים בינלאומיים בהם לא חשבו שיופיעו כשחקנים - שווקים אותם לא היו כוללים בימים קודמים ברשימת הרישומים.

נראה אבל, כי נושא השמות לא הפך לחיה אחרת מזו שהכרנו בשווקים ההיסטוריים המסורתיים. אותם שיקולים אסטרטגיים: ערך המותג, השווקים הגיאוגרפיים והתקציב, הם השיקולים החשובים גם בעולם החדש.

עו"ד טלי איתן היא השותפה הבכירה במשרד עורכי הדין איתן, פרל, לצר וכהן-צדק, ומרצה באוניברסיט