נמרודי אולי מאמין במעריב אבל מעלות לא

שבועות מלאים בהתרחשויות עברו על חברת הכשרת היישוב לאחרונה. בשבוע שעבר דיווחה החברה על מגעים עם ארקדי גאידמק למכירת אחזקות משפחת נמרודי בחברה, ועל הפסקת מגעים אלו - עוד באותו היום. מיד לאחר מכן, הפתיעה משפחת נמרודי את השוק בסוף השבוע עם הבעת אמון בלתי מעורערת בחברה - כשרכשה את חבילת המניות של אילן בן דב בחברה (20%), תמורת 143 מיליון שקל לפי מחיר של 25.5 שקל למניה, גבוה ב-7% מערכן במועד הרכישה.

אתמול התברר, כי חברת הדירוג מעלות מאמינה פחות בחברה הבת של הכשרת הישוב - מעריב החזקות. במעלות הורידו את הדירוג לאיגרות החוב של החברה מ-A ל-A מינוס.‏ במעלות מנמקים את ההחלטה במספר גורמים, ובהם ההרעה בתוצאות העסקיות של החברה - לאחר ששנתיים של יישום תוכנית התייעלות, שכללה בין היתר פיטורי עובדים וצמצום צריכת הנייר, לא באו לידי ביטוי בינתיים בשינויים ניכרים בתוצאות החברה.

החברה אמנם הציגה גידול בהכנסות, של 4.1%, אבל שיעור הרווח הגולמי בתשעת החודשים הראשונים של השנה היה 26.7%, לעומת 31.4% בתקופה המקבילה. את תשעת החודשים הראשונים של 2006 סיימה החברה עם הפסד תפעולי של 19.5 מיליון שקל - לעומת הפסד של 7.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

גורם נוסף שמציינים במעלות, הוא השחיקה בהכנסות החברה מפרסום. למרות הגידול בהכנסות מפרסום בעיתונות הכתובה השנה, רשם מעריב ירידה בפעילות. לפי איגוד המפרסמים, סך ההוצאה לפרסום עלה ב-4.6% ב-2006, כשהפרסום בעיתונות עדיין מהווה 50% מההוצאה לפרסום. לפי האיגוד, חלה ירידה של 10% בהכנסות מפרסום של מעריב, לעומת עלייה של 15%-6% בשאר העיתונים.

במעלות מזכירים גם את השחיקה המתמשכת בחשיפה לעיתון בימי חול ובסוף השבוע. בהקשר זה מצוין, כי החשיפה לשלושת העיתונים הגדולים ירדה בכ-10% בממוצע. כאשר את הירידה הגדולה ביותר רשמו מעריב וידיעות אחרונות.

עוד נתון שמציינים במעלות הוא ההפסד של מעריב מהשקעות בני"ע. סך תיק ההשקעות של מעריב היה 71 מיליון שקל בסוף ספטמבר, בעקבות הפסד של 28.5 מיליון שקל מתחילת השנה. הפסד זה התאזן מעט בסוף השנה, כשמאז סוף הרבעון הרוויחה החברה 19.9 מיליון שקל וקיזזה את ההפסד ל-8.6 מיליון שקל.

במעלות גם מנמקים את הורדת הדירוג בעלייה ברמת הסיכון בענף העיתונות כולו, אשר נובעת ממספר גורמים: החרפת התחרות, ובמיוחד השקת החינמון "ישראלי" שלפי מעלות מופץ ב-170 אלף עותקים ליום, הסטת תקציבי פרסום מהעיתונות לערוצים חליפיים כדוגמת האינטרנט, ועלייה מתמשכת במחירי הנייר, שהתייקרו ב-15% בשנה האחרונה.