וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פרטנר מפיצה ספרי לימוד פרסומיים בבתי ספר

אור קשתי

4.1.2007 / 10:20

הספרים לא קיבלו אישור ממשרד החינוך. החוק - עונש של שנת מאסר על הפצת פרסומת במוסד חינוך בלא היתר

חברת פרטנר החלה להפיץ בימים האחרונים בבתי הספר ספר מהודר, הסוקר המצאות ואירועים בולטים בתחום התקשורת, תוך הבלטת חלקה של החברה. חלוקת הספר נעשית בלי האישורים הנדרשים ממשרד החינוך. לפי המשרד, "החומר אינו מאושר באופן חד משמעי להפצה או לשימוש בבתי הספר". מורה לתקשורת מתיכון שבו התקבלו כ-50 ספרים כאלה, אומרת כי "זו פרסומת לכל דבר, שאפילו לא מנסה להיות סמויה. הדיוור הישיר לבתי הספר הוא מעשה לא ראוי". בחברת פרטנר סירבו למסור כמה ספרים נשלחו לבתי הספר.

הספר המופץ במערכת החינוך נקרא "Hello - עולם של תקשורת". הזיהוי עם חברת פרטנר מתחיל כבר בכריכה, המעוצבת בצבעים ובגופן של חברת פרטנר (כתום, לבן ושחור). הספר נפתח בהקדמה קצרה של מנכ"ל פרטנר עד לפני כמה ימים, עמיקם כהן, שבה הוא כותב כי "כחברת תקשורת המאמינה בקשר בין אנשים ובחינוך למדע ולטכנולוגיה, אנחנו שמחים להגיש לכם את סיפורה של התקשורת האישית אתמול, היום ומחר".

הספר מפרט את סיפורם של הממציאים העומדים מאחורי החידושים הבולטים בתחום התקשורת, מסוף המאה ה-18 ועד תחילת המאה ה-21. בין השאר מתייחס הספר להמצאת הטלפון, הרדיו, הטלוויזיה, האינטרנט, ולבסוף - גם לטלפון נייד. לכל ממציא מוקדשים עמוד אחד או שניים. חברות אחרות משוק התקשורת הישראלי מוזכרות בספר, אך בהיקף קטן.

עם התקדמות ציר הזמן לתחילת השימוש בטלפונים ניידים, מוזכרות חברות אורנג' ופרטנר באופן ישיר ומפורש. שנת 1994, למשל, מתוארת כך: "ב-28 באפריל 1994 פרצה אל השוק הבריטי חברה חדשה בשם - Orange הבטחה חדשה ומפתיעה... Orange הבינה מהרגע הראשון כי היא חייבת להתבלט בין החברות האחרות בחזון, באכפתיות, בזהות הרעננה". המידע על החברה מתפרש על פני שלושה עמודים.

ואולם הפרסומת העצמית לא נעצרת כאן. הפרק המתייחס ל-1998 נפתח עם "הכרזת חברת פרטנר על זכייתה במכרז למפעיל הסלולר השלישי בישראל". על 1999 נכתב בספר, כי "ב-1 בינואר התחילה פרטנר לספק שירות סלולרי מסחרי, ורשמה כמה פרקים מרשימים בהיסטוריה של תעשיית הסלולר בישראל". 2003 מתחילה עם הדיווח של חברת Orange כי "גייסה כבר שני מיליון לקוחות לשורותיה".

הפרק האחרון נקרא "העתיד נשמע מצוין" (חלק מסיסמת השיווק של החברה), ונכתב בו כי "בחרנו לסיים את הספר עם השקת הדור השלישי, משום שעבורנו זה היה הרגע שבו התחלנו את העתיד".

"ההיסטוריה מנקודת המבט של פרטנר"


"לפני יומיים ניגשה אלי הספרנית, ומספרת בהתלהבות שהגיעו שני ארגזי ספרים, שמתאימים ללימודי מגמת התקשורת", מספרת אחת המורות, "בדיקה קצרה מספיקה כדי להבין את הפרסומת. כל הספר מעוצב ברוח המותג של 'פרטנר'. הם כותבים את ההיסטוריה מנקודת המבט של פרטנר. בשיעורים שלי אני מדברת עם התלמידים על פרסום סמוי, אבל כאן אין שום דבר סמוי. זו פרסומת בוטה". לדבריה, חלק מהתלמידים שראו את הספר שיבחו את היוזמה לחלק חינם ספר מהודר כל כך, בעוד שבני נוער אחרים "דווקא דיברו על כך שאין בו שום התייחסות ביקורתית כלפי החברות הסלולריות או לנזקים שגורמים תאגידים בינלאומיים".

ועדה מיוחדת במשרד החינוך בוחנת כל בקשה לשילוב פרסומת מסחרית בבתי הספר, וקובעת שורה של תנאים וסייגים לפעילות כזאת. על פי הוראות משרד החינוך, המופיעות בשני חוזרים של מנכ"ל המשרד מהשנים האחרונות, כל גורם חיצוני, כמו חברות פרטיות, "המבקש לשלב פרסומת מסחרית בפעילותו, חייב לפנות לוועדה לקבלת היתר", וכי שימוש בפרסומת ללא אישור הוועדה הוא עבירה על החוק.

הוראות אלה מתבססות, בין השאר, על "חוק הגנת הצרכן (פרסומת מכוונת לקטינים)", שלפיו "לא יעשה אדם פרסומת במוסד חינוך... ולא ינצל עזרי לימוד לצורך קידום מכירת מצרך או שירות, אלא אם קיבל היתר לכך". על פי החוק, העובר על הוראות אלה צפוי לעונש של שנת מאסר או קנס כספי גבוה.

לדברי יו"ר הוועדה לשילוב פרסומת מסחרית במשרד החינוך, עירית ליבנה, בימים האחרונים הודיעו לה מנהלי בתי ספר כי חברת אורנג' שלחה חומר פרסומי לכאורה. "הנחיתי את המנהלים שאין להשתמש בחומר ולהפיצו בקרב התלמידים, כיוון שלא קיבל את אישור הוועדה". עוד אומרת לבנה, שתיידע את "מנהלי מחוזות המשרד, כי הופץ לבתי הספר חומר שלא קיבל את אישור הוועדה, ולכן עליהם להנחות את המנהלים כי חד-משמעית החומר אינו מאושר להפצה או לשימוש בבתי הספר". במשרד החינוך מציינים גם, כי "אם ייוודע שמנהלים הפיצו או השתמשו בחוברת, הם יועמדו לדין משמעתי".

בחודש אוקטובר האחרון פירסם "הארץ", כי חברת אורנג' תרמה כמיליון שקל לבית הספר רוגוזין בדרום תל אביב לשיפוץ החצר ומגרש הספורט, בתמורה לפרסומת בעבורה בחצר המוסד החינוכי. במסגרת ההסכם נצבעה חצר בית הספר בכתום ושחור, ועל הגדרות צוירו סיסמאות פרסומת של החברה. הדבר נעשה ללא קבלת אישור משרד החינוך. חברת פרטנר טענה אז, כי מדובר ב"מעשה טוב הבא מתוך כוונה אמיתית לעזור לשכבות חלשות", וכי "התרומה נעשתה בניסיון להיות תרומה אנונימית". כשבועיים לאחר פרסום העניין, נמחקו סיסמאות השיווק מחצר בית הספר על ידי אנשים שהציגו עצמם כנציגי חברת אורנג'.

ממשרד יחסי הציבור של רני רהב, המייצג את חברת פרטנר-אורנג', נמסר בתגובה: "כחלק ממיזם Hello, המספר את סיפורו של עולם התקשורת, הושק למכירה גם הספר Hello, שנתרם למספר ספריות, ביניהן ספריות מתנ"סים, בתי ספר וספריות ציבוריות. ספר זה הינו ספר העשרה בלבד, ואינו מהווה חלק מתוכניות לימודיות, ועל כן תרומתו לספריות בתי ספר אינה מצריכה את אישורו של משרד החינוך". עוד נמסר, כי "בתגובה לתרומה זו, אנו מקבלים פניות תודה נלהבות, כמו גם בקשות רבות לספרים נוספים מבתי הספר. על פי תגובת משרד החינוך, האחריות על העברת ספר לידי התלמידים מוטלת על מנהלי בית הספר. אנו משוכנעים כי מי שיעבור על הספר ותכניו, ילמד להעריך את הידע בעל הערך הרב הנמצא בו, ויגלה כי אין בו מסרים פרסומיים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully