גילת לוויינים מצפה לגייס הון חיצוני עבור הפעילויות באירופה ודרום אמריקה

הדו"ח הכספי לרבעון השני שפירסמה בתחילת השבוע יצרנית תחנות הלוויין הזעירות (VSAT) גילת רשתות לוויין הישראלית, לא הוציא את האנליסטים של וול סטריט מגדרם. למעשה, מרביתם עדיין נוקטים קו חשדני כלפי מי שהיתה יקירת וול סטריט במחצית הראשונה של 2000, ואיבדה את אמון המשקיעים במחצית הראשונה של 2001. הסיבה לאובדן האמון נבעה מהפחתה דמרטית בתחזיות החברה ביחד עם שורת שגיאות קשות, שגרמו לחברה לדווח ברבעון הראשון של השנה על הפסד של כמעט 60 מיליון דולר.

לדוגמה, בנק ההשקעות מריל לינץ', שביצע את ההנפקה הגדולה האחרונה של החברה, ממשיך לשמור על המלצה פושרת של "נייטראלי" לטווח המיידי ו"קנייה" לטווח הארוך. ההמלצה מבוססת על ההערכה שהרבעונים הקרובים יהיו עדיין קשים לגילת. עם זאת, במריל סבורים שלטווח הארוך גילת מבססת דומיננטיות בתחום תחנות הלוויין הזעירות, שתתבטא בשנים הבאות.

גם בבנק ההשקעות ליהמן ברדרס אין מתלהבים מהתוצאות. בבנק מביעים חשש מכך שגילת נוטה לבצע ברבעונים האחרונים מחיקות ערך "חד פעמיות", וכי תהליך זה מקשה לדעת מהן תוצאותיה האמיתיות. בליהמן התרשמו גם שהנהלת גילת פחות אסרטיווית מבעבר לגבי התחזיות שלה עצמה, ולכן הפחיתו את תחזית ההכנסות של החברה מ-150 מיליון דולר ברבעון השלישי ל-143 מיליון דולר בלבד. לרבעון הרביעי צופים בליהמן הכנסות של 186 מיליון דולר, לעומת תחזית הכנסות של 200 מיליון דולר שפירסמה הנהלת גילת. גם מחיר היעד שהציב הבנק לגילת, 15 דולר, אינו גבוה באופן משמעותי מהמחיר הנוכחי של המניה בשוק, 12.3 דולר.

אנליסטים אחרים מבנקי השקעות שאולי פחות מקורבים להנהלת גילת, נוקטים גישה פסימית יותר. כך לדוגמה, בבנק ההשקעות ABN AMRO הפחית בתחילת השבוע את המלצה על מניית גילת ל"החזק" ובנק ההשקעות אוסקר גרוס הפחית את המלצתו מ"קנייה ספקולטיווית" ל"תשואת יתר".

הזהירות שנוקטים בנקי ההשקעות כלפי גילת משקפת את הסיכון שבו מצויים כעת עסקיה של גילת. רמת הסיכון הגבוהה של גילת נובעת מההחלטה להעמיק את החדירה לשוק האינטרנט הלווייני רחב הפס לשוק הצרכני, על אף הקשיים שבהם נתקלה החברה בהפעלתו של המיזם סטארבנד בארה"ב.

במהלך שיחת הוועידה האחרונה פרסה הנהלת גילת את האתגרים והסיכונים שעומדים כעת בפניה, ושהעמידה בהם תקבע את עתיד החברה.

1. אתגר המזומן

שריפת מזומן שיקפה את אחת הבעיות הכואבות ביותר של גילת בשנה ורבע האחרונות. בחמשת הרבעונים האחרונים שרפה גילת סכום עצום של 315 מיליון דולר, שגזל ממנה כמעט את כל הסכום שגייסה החברה בתחילת 2000 בהנפקת אג"ח להמרה. קופת המזומנים של גילת שהכילה 414 מיליון דולר בסוף מארס 2000, התייצבה על 97 מיליון דולר בלבד בסוף יוני 2001. ולדברי הנהלת גילת, בסוף ספטמבר תיוותר החברה עם 70 מיליון דולר בלבד. ברבעון הרביעי אמורה גילת לחזור ולייצר תזרים מזומנים חיובי, ולעזור סוף סוף את זליגת המזומנים המואצת.

נזילת המזומנים של גילת נבעה בעיקר מההשקעה במיזם סטארבנד, שכללה מכירת תחנות לוויין לשוק הצרכני בהפסד. נכון לסוף יוני הגיע החוב של סטארבנד לגילת למגבלה של 75 מיליון דולר, שממנה והלאה אין בכוונת גילת למכור לו מערכות אלא תמורת תשלום מזומן.

מקור נוסף לנזילת מזומנים הוא חובות של לקוחות ממגזר הדוט.קום, שרכשו תחנות לוויין ולא היה בידם לשלם. גילת החליטה בסוף 2000 להימנע ממכירות נוספות ללקוחות כאלו, מה שגרם כמובן לירידה בקצב הצמיחה של החברה.

לאור הרגישות העודפת לרמות מזומן, גילתה בשיחת הוועידה שקיימה בתום הרבעון כי למעשה מצויים בידיה מקורות של הון זמין שמצטברים לסכום כולל של כ-250 מיליון דולר. מקורות אלו עשוייים להשפיע על המאזן של גילת ברבעונים הקרובים.

מקור מזומנים אחד, לדוגמה, הוא ההשקעה של גילת בחברות rStar ו-GVT ברזיל. שני מקורות אלו עשויים לצרף לקופת המזומנים של גילת כ-70 מיליון דולר. ל-rStar, שבו מחזיקה גילת בשליטה, יש בקופה כ-30 מיליון דולר, שיאוחדו עם קופת גילת כשתושלם ההשתלטות עליו. הסכום מ-GVT ברזיל הוא התחייבות של השותפות ב-GVT לשלם לגילת תמורת חלקה במיזם שממנו יצאה לפני כשנה. גילת יצאה מ-GVT עקב זכייתו במכרז להתקנת קווי טלפון בברזיל, והיא יכולה לבחור בין קבלת תשלום של כ-43 מיליון דולר עד אפריל 2002 או המרת החוב למניות GVT.

מקור מזומנים אחר הוא החוב של סטארבנד בהיקף של 65 מיליון דולר, שגילת האריכה את מועד פירעונו עד לסוף 2003. הארכת החוב נעשתה עקב השקעה נוספת של אקוסטאר בסטארבנד בהיקף של 50 מיליון דולר בתחילת יולי.

אפשרות נוספת של גילת לעבות את קופתה היא מכירה של חוזי ליסינג שהיא ביצעה על התקנת רשתות לווייניות. להערכת גילת, מכירת חוזי הליסינג האלו (לדוגמה, לחברות ליסינג שייכנסו לנעליה) יכולים להניב לה סכום של 50-40 מיליון דולר.

נוסף על אלו מחזיקה גילת גם בבניינים ונכסים אחרים בשווי של 70 מיליון דולר, שגם אותם ניתן להפוך בעת הצורך למזומן.

מקור עקיף למזומן של גילת הוא אקוסטאר, שיצטרך לגייס הון בעבור סטארבנד. לדברי מנהל הכספים של גילת, יואב לייבוביץ', העברת השליטה בסטארבנד לאקוסטאר מבוססת על ההנחה שהחברה האמריקאית תצליח לגייס בעבורו הון נוסף שישמש אותו לתשלום על רכישת הציוד מגילת.

2. הסיכון של rStar

rRtar הוא גלגול של מיזם זאפ-מי המנוח שעסק בהפצת תחנות לוויין חינם לבתי ספר. המיזם, שהיה אחד הלקוחות ה"ורטיקליים" של גילת, צבר חוב של כ-35 מיליון דולר לגילת לפני שהחברה החליטה לרכוש את השליטה בו. העסקה לרכישת rStar אמורה להיסגר כנראה בתחילת הרבעון הרביעי.

גילת השקיעה בהשתלטות על זאפ-מי כ-8 מיליון דולר - 45 מיליון דולר בהשקעה ישירה והיתרה בהמרת החוב לגילת להון מניות. נכון להיום שוכנים בקופת rStar כ-3 מיליון דולר בלבד, ושווי השוק של החברה מסתכם ב-2 מיליון דולר.

למעשה, ההפרש בין הסכומים (השווי בספרים מול קופת המזומנים או שווי השוק) משקף מחיקה פוטנציאלית של גילת בסכום לא זניח כלל של 50 מיליון דולר. למרות ז