ייצוגית ב-157 מיליון שקל נגד רשות המסים

לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה תביעה ובקשה לאשרה כייצוגית על סך 157 מיליון שקל נגד רשות המסים. את התביעה הגיש איתי בן ארי, תושב תל אביב, באמצעות עורכי הדין שלום גולדבלט ודני ניסים. לדברי בן ארי, הנתבעת גובה מס שלא כדין בהסתמך על פקודת מס הכנה ועל תיקון מספר 147 לפקודה.

מדובר בכסף הנגבה על פי סעיף 125ג לפקודה, הקובע כי שיעור המס המרבי בגין ריבית המתקבלת מנכס עומד על 20% לגבי נכס צמוד למדד, וכי שיעור המס המרבי לגבי נכס שאינו צמוד למדד או שצמוד בחלקו למדד הוא 15%. לפי בן ארי, ברור כי הריבית המתקבלת בגין נכס שהינו במטבע חוץ או שצמוד לשער חליפין של מטבע חוץ הוא נכס שאינו צמוד למדד. על כן, בהתאם לפקודה, ההכנסה מריבית כפופה למיסוי בשיעור של 15%. לדברי התובע, על אף האמור הנתבעת גובה מס בגין ריבית על נכסים במט"ח או שצמודים לשער חליפין של מט"ח בשיעור של 20%.

בתביעה שהגיש, טוען בן ארי כי מדובר בגבייה המתבצעת "בניגוד לחוק ולפקודה, ומן הדין להורות על השבת המס שנגבה שלא כדין". התובע מציין כי לפני כחצי שנה הוא הורה לבנק להפקיד עבורו בחשבונו פיקדון במט"ח לתקופה של חצי שנה בסך 3,140.21 דולר. לדבריו, על פי תנאי הפיקדון נקבע כי ישא ריבית בשיעור של 2.05% לשנה. כעבור שישה חודשים זוכה חשבונו ב-3,140.21 דולר, בתוספת ריבית מוסכמת של 32.28 דולר. מהריבית שולמה לו על ידי הבנק ניכה מס הכנסה 6.46 דולרים, כלומר 20%. לטענת בן ארי, בבירור שערך התברר כי אכן הנחיות נציגי הנתבעות שנעשו כביכול בהתאם לפקודה ולתיקון 147 מורות על ניכוי מס הכנה בשיעור של 20%.

לפי בן ארי, מנתוני בנק ישראל עולה כי נכון ליום 14 בדצמבר 2006 יתרת הפיקדונות במט"ח ובצמודי מט"ח של תושבי ישראל עומדת על כ-18.797 מיליארד דולר. הריבית המקובלת על פיקדונות אלה נעה סביב ה-4% לשנה, ולפיכך סך הריבית על פיקדונות אלו עומד על 150 מיליון דולר. לדברי בן ארי, בהנחה שזהו היקף הסכומים המופקדים לאורך השנה, הרי שגובה המס הנדרש לשנה הוא 157 מיליון שקל. התובע טוען כי "סכום זה הינו סכום זניח יחסית להיקף המסים שנגבים, וברור כי אין בו כדי להשפיע באופן משמעותי על הנתבעת".

תמ 07\102