קרב הטלוויזיה: סיבוב 2

מאת צבי זרחיה

בסוף חודש אוקטובר 2001, כשתשוב הכנסת מפגרת הקיץ, תגיש הממשלה לכנסת הצעה לתיקון חוק הרשות השנייה; על פי ההצעה, יפורסם מכרז חדש לבחירת מפעילי הערוץ השני.

אלא שלאחר שהכנסת תצביע על הצעת החוק בקריאה ראשונה, ולפני ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית, יתבקשו המחוקקים לאשר הסתייגות להצעה, שיצרף אליה שר התקשורת ראובן ריבלין; על פי ההסתייגות, המכרז יפורסם רק שלוש שנים לאחר תום תקופת זיכיונותיהן של המפעילות הנוכחיות של הערוץ השני (רשת, קשת וטלעד), כלומר רק בשנת 2006. במהלך שלוש השנים שבין תום מועד הזיכיונות למכרז החדש, ימשיכו הזכייניות הנוכחיות להפעיל את הערוץ, כך שלמעשה יוארכו זיכיונותיהן בשלוש שנים.

לדברי ריבלין, הארכת הזיכיונות חיונית כדי לבחון אם יש צורך בפרסום מכרז חדש להפעלת הערוץ השני, לנוכח הכוונה לשנות את "משטר הזיכיונות" ל"משטר רישיונות" (חלוקת רישיונות הפעלה שלא על בסיס תקופת זמן קצרה ומוגבלת).

לדעתו, אין טעם לקיים את המכרז מיד בתום תקופת הזיכיונות הנוכחית, כאשר עתיד הערוץ ואופן הפעלתו אינם ברורים עדיין. מכרז כזה גם עשוי להגביל את המדינה מלבצע את המעבר ממשטר הזיכיונות למשטר הרישיונות.

הוועדה שתדון בהצעת החוק תהיה ועדת הכלכלה, ולא ועדת הכספים שתדון במרבית סעיפי חוק ההסדרים, שבתוכו עשויה להיות משולבת ההצעה, כמו הצעות אחרות בתחום הסדרת ענף התקשורת; ואף שההצעה לא הונחה עדיין על שולחן הכנסת, כבר החלו חבריה לקבל פניות מסוגים שונים לקראת הדיונים בעניין, וההערכות בוועדה הן שהקרבות על ההצעה לא יהיו מרים פחות מאלה שליוו את חקיקת התיקון לחוק הבזק.

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אברהם פורז (שינוי), כבר קיבל באחרונה לא מעט בקשות שלא לאשר את ההצעה להאריך את הזיכיונות למפעילות הערוץ השני; פורז דווקא סבור שיש להאריך אותם בשנה או בשנתיים, אבל מתנגד להארכה של שלוש שנים. במהלך התקופה האמורה צריך לדעתו לבחון כיצד ייקלט הערוץ השלישי, כיצד יפעלו הערוצים הייעודיים, ובהתאם לכך לגבש מדיניות חדשה בנושא התקשורת המסחרית.

פורז מסתייג ממעבר למשטר רישיונות מוחלט בתחום הטלוויזיה המסחרית; הוא סבור כי מתן רישיונות לערוצי טלוויזיה מסחריים יגרום לכך שיינתנו רישיונות נוספים, והרבה כאלה, להפעלת עוד ערוצים, כך שבסופו של דבר רמת השידורים תיפגע, הואיל וחלק מהערוצים לא יצליחו לגייס כסף רב משוק הפרסומות.

פורז גם האזין לטענות שהשמיעו נציגי חברות שזכו ברישיון להפעלת שידורים בערוץ המסחרי השלישי, לפיהן הארכת הזיכיונות לזכייני הערוץ השני עלולה לפגוע בזכייני הערוץ המסחרי השלישי. נציגי החברות הביעו חשש שעוד לפני שיעלה הערוץ השלישי לאוויר, ייסגרו מפעילות הערוץ השני עסקות ארוכות טווח עם מפרסמים, ויפגעו בכך בסיכויי הערוץ השלישי להצליח. אלא שלדבריו, ועדת הכלכלה לא תתערב במאבק בין הזכיינים הפוטנציאליים של הערוץ המסחרי השלישי לזכייני הערוץ השני, אלא תנסה להתרכז "בטובת הציבור".

ריבלין עצמו מודע לטענות נגד הארכת הזיכיון לזכייני הערוץ השני, ומנסה להרגיע את החוששים; "כל מצב שבו החוק יאשר הארכת זיכיון, ועל ידי כך יגרום לאיזשהו יתרון לצד אחד וחיסרון למתחרהו", הוא אומר, "יצטרך להתנות את הפיצוי של המפסיד לעומת המרוויח".

שר התקשורת, הוא מוסיף, הרי גם יכול באופן תיאורטי להחליט, לפי שיקול דעתו, "לפטור את הערוץ השלישי מהקמת חברת חדשות נפרדת, החלטה שתגרום למצב שבו יש לערוץ השלישי יתרון אדיר על פני הערוץ השני, הואיל ועלות החזקת חברת החדשות של הערוץ השני מגיעה ל-20 מיליון שקל בשנה. אם מפעילי הערוץ השלישי לא יצטרכו להפיק בעצמם חדשות הם יוכלו לחסוך כסף רב".

עלות ההרחבה

אם יסתיים בהצלחה המשא ומתן שמנהלת לשכת ראש הממשלה עם סיעות המרכז והמפד"ל, על צירופן לממשלה, עשוי מספר השרים בממשלת האחדות לתפוח ולהגיע ל-30. לראשי מפלגת המרכז הוצעו במהלך המגעים שני תיקים - המשרד לתכנון אסטרטגי (משרד חדש שיוקם במיוחד לרגל הצטרפות סיעת המרכז לממשלה), והמשרד לשיתוף פעולה אזורי, שבראשו נמצאת כיום ציפי לבני. במגעים עם סיעת המרכז, שהיו באחרונה בשלבים מתקדמים, הסתמן כי דן מרידור יתמנה לשר ללא תיק, המופקד על סמכויות מתחום הביטחון, וכי רוני מילוא יתמנה לשר לשיתוף פעולה אזורי.

גם המפד"ל תובעת, כתנאי להצטרפותה לממשלה, לקבל שני תיקים, ואף למנות את אחד מחברי הכנסת של המפלגה לסגן שר; אם דרישותיה יתקבלו, ואם לא יחולו בממשלה שינויים נוספים, יצטרך ראש הממשלה ליצור שני תיקים חדשים לנציגי המפלגה, או למנותם לשרים ללא תיק, ולהפקיד ברשותם סמכויות כאלה או אחרות. עם זאת, המגעים עם המפד"ל נמצאים בשלבים ראשוניים עדיין.

הואיל ועלות פעילותו של שר בלא תיק מסתכמת בכ-3 עד 4 מיליון שקלים בשנה, בהתאם לאופיה, עשויה הצטרפותן של סיעות המפד"ל והמרכז לממשלה, לעלות לקופת המדינה בין 15 ל-20 מיליון שקלים בשנה; ממשלת האחדות, כאמור, תמנה אז מספר שיא של שרים וסגני שרים.

מאיר גבאי, מי שהיה בין 1985 ל-1992 נציב שירות המדינה, סבור כי מינוי שרים חדשים בלא תיק והעברת סמכויות אליהם, כמו גם יצירת משרדים חדשים, עלולים להוסיף ולסרבל את עבודת הממשלה. לדברי גבאי, ההצעה להרחיב את מספר השרים או משרדי הממשלה מנוגדת לכל היגיון מינהלי וכלכלי. בתקופה ששימש גבאי נציב שירות המדינה, אגב, הוא עמד גם בראש ועדה שהמליצה להפחית את מספר משרדי הממשלה ל-14.

המקל והחוק

סיעת עם אחד מגבשת הצעה, שאותה היא מתכוונת להגיש בקרוב לממשלה, לפיה יוענק פטור ממס על דמי הבראה לעובד ישראלי שייצא לחופשה בישראל; השר לעניינים חברתיים, שמואל אביטל, שמייצג את סיעת עם אחד בממשלה, ויו"ר ההסתדרות ח"כ עמיר פרץ, מנסים לגבש את ההצעה ביחד עם שר התיירות, רחבעם זאבי. לדברי אביטל, ההצעה עשויה לסייע לענפי המלונאות והתיירות השרויים במשבר, ולמנוע את יציאתם לחו"ל של רבבות ישראלים, שיעדיפו לנפוש בישראל וליהנות מפטור ממס.

עלות ההצעה של אביטל ופרץ, כך על פי ההערכות, מגיעה ל