"כוחו של השקל אינו נובע אך ורק מחולשתו של הדולר", כך כותב האנליסט סרחאן סביק בסקירה שהוציאו אתמול בערב בבנק ההשקעות מורגן סטנלי. "נכון שחולשתו של הדולר היתה אולי הגורם המיידי, אולם התחזקותו של השקל אינה נובעת רק מחולשה זו אלא משקפת את השיפורים בנתונים הכלכליים של ישראל", כותבים בבנק.
במורגן מציינים כי חוסר האיזון בכלכלת ארה"ב וחולשתו של הדולר הפכו לנושא דיון עיקרי בשוקי העולם והדבר גורם לשינויים גדולים בתיק ההשקעות. "סביר שהדולר יישאר חלש בזמן הקרוב אולם אנו מצפים כי הוא יתחזק לקראת סוף 2007 ובמיוחד ב-2008", כותב סביק, "לשינויים דרמטיים שכאלה בשער הדולר יהיו השפעות על כלכלת ישראל ועל השווקים הפיננסיים. עם זאת אנו לא רואים בכך סיכון להערכתנו כלפי כוחו העולה של השקל".
אין זו הפעם הראשונה שסביק מגלה הערכה כה עזה לכוחו של המטבע הישראלי. כבר בסוף אוגוסט כתב סביק סקירה שכותרתה "השקל המדהים. באותה תקופה נסחר הדולר ברמה של 4.40 שקלים וסביק ציין ששערו ה"הוגן" אמור להיות ב-12.5% נמוך מזה כלומר פחות מ-4 שקלים. סביק הפתיע שוב כאשר קבע באמצע אוקטובר כי "שער החליפין ההוגן של השקל אמור לעמוד על 3.90 שקלים" - 9.5% פחות משערו של הדולר, שעמד אז על כ-4.27.
הפעם, סביק אינו נוקב במחיר יעד מוגדר לדולר-שקל. ואכן, גם כאן מציין סביק כי "מזה זמן אנו טוענים כי השקל נסחר בחסר מול הדולר ובמיוחד מול היורו ואנו מצפים כי שנתוני הכלכלה של ישראל ושאר הנתונים ימשיכו לתמוך במטבע ובנכסים המקומיים".
במורגן הצטרפו אתמול לסקירות שהוציאו בבנקי ההשקעות הזרים על ישראל דוגמת HSBC ו-UBS אולם, מתמקדים בעיקר בנתונים הכלכליים של ישראל כמו ריבית, שער חליפין ואינפלציה ופחות במניות או בהמלצה על מגזרים ספציפיים.
עדיין נדרשות רמות ריבית נמוכות יותר
סביק חולק שבחים לקצב הצמיחה של ישראל ומציין כי הוא הואץ למרות מלחמת הגרילה בלבנון. "התוצר המקומי גדל ב-5% - אפילו במעט יותר מההערכות שלנו שדיברו על 4.8%", כותב סביק ומציין כי למרות ההאטה שחלה בתקופת הלחימה, הספיק המשק לזנק היטב ולהדביק חלק מההאטה. "נכון שהכלכלה העולמית היא גורם חשוב בכלכלה הישראלית אולם יהיה זה בלתי הוגן להמעיט בערך הרפורמות המבניות שבוצעו".
כך למשל מציין סביק כי העודף במאזן התשלומים אינו תופעה מחזורית בלבד. "מאזן התשלומים של ישראל עבר מגירעון של 0.5% ב-2002 לעודף של 6% ב-2006 - נתון מדהים, ובמיוחד לנוכח ההרעה שחלה בתנאי המסחר בשל העלייה במחירי הסחורות", כותב סביק, "ישראל מתמחה בתחום ההיי-טק וזו חזקה מתופעת המחזוריות".
ולבסוף, נוגע סביק בנושא ה"חם" בתקופה האחרונה: האינפלציה והריבית. "האינפלציה ירדה מ-3.8% באפריל למינוס 0.3% בנובמבר, שכן כוחו של השקל השפיע על מחירים הצמודים לשער הדולר" כותב סביק. "במטרה להתמודד עם התופעה הוריד בנק ישראל את הריבית לרמה הנמוכה אפילו מזו הנהוגה בארה"ב (הריבית בישראל עומדת על 4.5% לעומת 5.25% בארה"ב - ט.ל.), אולם למרות זאת אנו מאמינים כי עדיין נדרשות רמות ריבית נמוכות יותר", סיכם סביק.