דירוג TheMarker: עשרת משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל גדלו בשיעור ממוצע של 20.4% ב-2006

הרצוג-פוקס-נאמן ושות' הוא משרד עורכי הדין הגדול בישראל; כיום הוא מונה 134 עורכי דין - כך עולה מדירוג שערך TheMarker בקרב 30 משרדי עורכי הדין הגדולים והבינוניים בישראל. לראשונה חצה המשרד את קו 100 עורכי הדין בשנה שעברה: בינואר 2006 הוא מנה 105 עורכי דין. מאז צמח ב-28%.



את קו ה-100 חוצה - ובגדול - גם משרד גולדפרב-לוי-ערן-מאירי ושות', שצמח ב-2006 ב-31% ומונה כעת 125 עורכי דין לעומת 95 עורכי דין לפני שנה. המשרד הענק הוא תוצאה של מגה מיזוג שנערך בסוף 2005 בין משרד גולדפרב-לוי-ערן ומשרד דנקנר-לוסקי.



על פי הדירוג, שיעור הצמיחה הממוצע של עשרת משרדי עורכי הדין הגדולים בשנה האחרונה הוא 20.4%. מספר עוה"ד הממוצע בעשרת המשרדים הללו הוא 91, לעומת 75 לפני שנה בלבד.



הדירוג נערך בקרב 30 המשרדים הגדולים (יותר מ-50 עורכי דין) והבינוניים (25-50 עורכי דין). הוא מבוסס על נתונים שהתקבלו מהמשרדים באשר למספר עוה"ד בכל משרד, נכון לאמצע השבוע שעבר. חישוב שיעור הצמיחה של המשרדים נעשה בהשוואה לנתונים מינואר 2006 לפי דירוג שערכה חברת הייעוץ העסקי דן אנד ברדסטריט (D&B).



המגמה המסתמנת מהדירוג היא כי שיעור הצמיחה עומד ביחס ישיר לגודל המשרד. כך, בעשירייה השנייה של המשרדים (הכוללת משרדים גדולים ובינוניים), היתה הצמיחה 12% בממוצע ומספר עוה"ד הממוצע למשרד צמח בשנה החולפת מ-46 ל-52.



בעשירייה השלישית, הכוללת משרדים בינוניים, שיעור הצמיחה הוא 3.7% בלבד ומספר עוה"ד הממוצע עלה מ-29 ל-30. בסך הכל מונים 30 המשרדים 1,741 עורכי דין, כולל שותפים, לעומת 1,519 בינואר אשתקד - תוספת של 222 משרות, רובן בעשירייה הראשונה.



הצמיחה המטאורית של המשרדים הגדולים נובעת משני גורמים: גידול פנימי כתוצאה משילוב מתמחים כעורכי דין במשרד; מיזוגים שבהם המשרדים הגדולים קולטים אליהם משרדי בוטיק קטנים העוסקים בתחומי התמחות ספציפיים (למשל מיסוי, הגבלים עסקיים וקניין רוחני). בכך ממומשת שאיפת המשרדים הגדולים להיות - one stop shop מעין סופרמרקט המעניק ללקוח שירות כמעט בכל תחום לו הוא נזקק.



מגמה זו היא איום על משרדי עורכי הדין הבינוניים ועל המשרדים הקטנים. המשרדים הגדולים מפתחים רשת התמקצעות כוללת המעניקה להם יתרונות ניכרים לעומת המשרדים הבינוניים. במקביל, המשרדים הגדולים שנהגו להיעזר בשירותיהם של משרדי הנישה הקטנים, זקוקים להם פחות ופחות.



כתוצאה מהתהליך גדל הפער בין המשרדים המסחריים הגדולים לבין אלפי המשרדים המונים עד שלושה עורכי דין ומעניקים שירותים משפטיים כלליים. אלה נדחקים לפלח השוק של משקי בית ופריפריה, ששכר הטרחה המופק ממנו נמוך בהרבה לעומת המגזר העסקי.



"המגמה בכל המשרדים הגדולים היא להיות one stop shop", אומר עו"ד אודי ארצי ממשרד ש. הורוביץ, שצמח השנה ב-20% ומונה 81 עורכי דין. "לקוח בא עם עסקה, יש בה היבטי מס, הגבלים עסקיים וקניין רוחני - ואתה רוצה לתת לו שירות מ-א' ועד ת', לא לשלוח אותו החוצה".



לדברי עו"ד ארצי, בעבר עורכי הדין היו הולכים לעתים לקבל לקבל ייעוץ ממשרדי נישה - "אבל השירות היה פחות טוב וחלקי. אתה לא פורש את כל התמונה אם אתה יוצא החוצה. המגמה היא לתת שירות ללקוח מקיר לקיר".



עמיתיו של ארצי ממשרדים גדולים אחרים אומרים דברים דומים. עו"ד שמואל זיסמן ממשרד זיסמן-אהרוני-גייר ושות' המונה 50 עורכי דין, מספר על הקמת מחלקת מיסוי שמעניקה שירותים לא רק לעוה"ד במשרד אלא גם ללקוחות חיצוניים; עו"ד גיל אוריון ממשרד פישר-בכר-חן-אוריון מספר כי משרדם פתח השנה בתוך מחלקת הליטיגציה תת מחלקה המטפלת בתביעות ייצוגיות; עו"ד מאיר לינזן, השותף המנהל של משרד הרצוג-פוקס-נאמן מספר על קליטה והרחבה של ארבע מחלקות - היי-טק, שוק ההון, תקשורת ומימון.



גם עו"ד ניצה פוזנר ממשרד חיים צדוק, שמחצית מעורכי הדין שהיו בו בראשות עו"ד איל רוזובסקי עברו השנה למשרד צלרמאייר-פילוסוף, מספרת על הליך התרחבות שעבד המשרד, בעיקר בתחום ההיי-טק והתאגידים. המשרד שכלל 29 עורכי דין בתחילת 2006, מנה 15 בלבד במארס וצמח ל-26 עורכי דין בתחילת 2007.



"המציאות מלמדת כי כפי שהדבר בעולם, הגודל משחק תפקיד חשוב בכמה הקשרים", אומר עו"ד דודי זלמנוביץ', מנכ"ל חברת גלובל העוסקת בייעוץ ושיפור ביצועים של עורכי דין. "מדובר הן בהרחבת שולי הרווח, כלומר יותר עורכי דין יותר הכנסה יותר רווח, הן בהתייחסות של לקוחות מחו"ל".



זלמנוביץ' מוסיף: "יש לקוחות מחו"ל אשר התקנים והנהלים שלהם מחייבים אותם בקבלת שירותים ממשרד שמספר עוה"ד שבו אינו נמוך ממספר מסוים. הלקוחות הישראלים מציבים רף כניסה למשרדים אשר לעתים רבות גם נגזר ממספר עוה"ד או ממגוון התמחויות הקיים במשרד.



"צריך להיות מספיק גדול בשביל להיות מוערך וממוצב בעיני הלקוחות בישראל ובפרט בחו"ל. המינוח one stop shop אינו רק סיסמה. יש בכך רצון להציג בפני הלקוח נבחרת של התמחויות וכוכבים בתחומי משפט שלמים אשר תעטוף את הלקוח בכל הקשר וצורך משפטי ותמנע ממנו לפזול למשרדים אחרים, ובוודאי למשרדי נישה שאליהם עד כה פנה לקבל שירות ייחודי".



לדבריו, על המשרדים המסחריים הקטנים ואפילו הבינוניים ובפרט על משרדי הנישה, מאיימות שתי תופעות עיקריות. "האחת, היא גדילת המשרדים הגדולים ושאיבתם של לקוחות רבים הן למשרד ובפרט לתחומי הנישה השונים והמשלימים שהמשרד מפתח ברצונו להיות 'סופרמרקט' של מוצרים.







תופעה השנייה - שחלקה מאיימת גם על משרדים גדולים - היא הרחבת הייעוץ המשפטי הפנימי אצל הלקוחות, שלעתים מחליף את משרד עורכי הדין החיצוני. סיבות אלו ואחרות גורמות למשרדים קטנים ולמשרדי נישה ללחץ, המוביל לניסיון לגדול ובעיקר להתאחד או להתמזג".



עם זאת, זלמנוביץ' אומר כי יש התמחויות נישה מובהקות אשר בהן מקובל - ולעתים אף רצוי - להיות קטן. בין אלה הוא מונה את תחומי התחבורה, הגירה, מעמד אישי, רשלנות רפואית, צווארון לבן ומיסוי. "משרדים אלה מסוגלים לאתגר את היתרונות שבגודל בשיטות תמחיר רווחיות יותר ובהתמחות אשר היועץ המשפטי הפנימי, ובמקרים רבים גם המשרד הגדול, לא יפתחו אצלם בבית במשרד מסיבות שונות".



עו"ד מורי מטלון העומד ביחד עם עו"ד פיני רובין בראש משרד גורניצקי, מספר כי משרדם שכר קומה נוספת כדי לקלוט את עוה"ד החדשים; עו"ד אהרון פולק מעמית-פולק-מטלון אומר כי שכר חצי קומה נוספת; בש. הורוביץ יעזבו עורכי הדין בשבועות הקרובים את משרדם לשנה וחצי כדי לבצע בו שיפוצים שיתאימו אותו להתרחבות.



איך מתמודדים עם הבעיה החדשה הנוצרת כשמשרדי עורכי הדין הופכים למפלצות ענק בהן עשרות רבות של עורכי דין? "ההשפעה היא מיידית על כל תחום", אומר עו"ד זלמנוביץ'. "לדוגמה, השאלה היכן מושיבים את כל האנשים הללו, שמי צפה שיתרבו כך. לא בכדי בשניים מהמיזוגים שהיו השנה במשרדים הגדולים, המתמזגים המשיכו לשבת בנפרד כשנה".



סוגייה נוספת המתעוררת היא הטיפול בכוח האדם. זאת, החל בבנייה של מחלקות ותחומים ויצירת מבנים ארגוניים חדשים ועד גיוס וחניכה של מנכ"לים מקצועיים ומנהלים אחרים בדרגות הביניים. לדברי זלמנוביץ', רק בשנה האחרונה הוצבו יותר מ-20 מנכ"לים למשרדים גדולים ובינוניים וכן מנהלי משאבי אנוש במשרה מלאה, מבקרי פנים, מנהלי שיווק ומנהלי כספים אחדים. "בעבר לא ניתנה הדעת לתפקידים אלה או שבוצעו חלקית על ידי שותפים ועורכי דין שהקדישו לכך מזמנם היקר", הוא אומר.



השלכה מיידית נוספת, מציין זלמנוביץ', היא מספר השותפים - הן שותפי ההון והן שותפי הרווחים במשרדים הגדולים. "בקרוב ל-20 משרדים יש כיום 40-20 שותפים. מספר כזה של שותפים דוחק במשרדים להיערך באופן מיידי להסכמי שותפות - אשר לא היו קיימים כלל, או שלא נתנו מענה מספק לגוף הארגוני החדש שצמח לפתע לאותו מיעוט של שותפים. השותפים מבינים יותר ויותר את הצורך המיידי בהסדר. לא רק בשל המשברים והסכסוכים אשר לצערנו קורים בתדירות גבוהה, אלא כי פשוט אי אפשר אחרת בגופים כל כך גדולים".