מירס מסרבת לחשוף הסדר מיוחד בעניין אגרות התדרים שעשוי לחסוך מיליוני שקלים רבים לסלקום ופרטנר

מה מנסים להסתיר? חברת הסלולר מירס מסרבת לחשוף את ההסדר המיוחד שנחתם עמה בעניין גובה אגרות התדרים שהיא נדרשת לשלם למשרד התקשורת ופנתה לבית המשפט בניסיון למנוע את פרסום ההסדר שנחתם עמה כבר בסוף 2001 - כך נודע ל-TheMarker. גם משרד התקשורת גורר רגלים, ואחרי התכתבות ארוכה של חברות הסלולר המתחרות של מירס מולו, הסכים לאחרונה לדרוש את פרסום ההסדר ממירס, אך האחרונה מסרבת לעשות זאת. ממירס וממשרד התקשורת לא נמסרו תגובות.



חברות הסלולר סלקום ו, המנהלות מול משרד התקשורת הדיינות בבג"ץ בכל הקשור להסדר תשלומי אגרות התדרים, דורשות ממשרד התקשורת שיורה למירס לפרסם את ההסדר המיוחד שנחתם עמה בתוקף חוק חופש המידע. בחברות מאמינים כי מירס קיבלה הקלות בהסדר המיוחד, ועל כן גם הן יוכלו לחסוך או לדחות תשלומי אגרות בהיקף של מיליוני שקלים רבים.



לכאורה, מאחר שמוטורולה, בעלת השליטה במירס, עשתה שימוש בתדרי הרדיו (רב גל) שנים רבות לפני שמירס קיבלה את הקידומת 057, היתה מירס מחויבת לכאורה מיידית בתשלום מלא של אגרות התדר. עם זאת, החשש הוא שהחברה קיבלה הקלות ממשרד התקשורת במסגרת ההסדר המיוחד, ולכן דורשות כעת המתחרות בשקיפות מלאה של כל תשלומי אגרות התדרים בענף כדי לוודא שאף שחקן לא קופח לעומת מתחריו.



בתחילת 2002 התלוננה מירס בפני משרד התקשורת על כך שהיא נאותה לוותר על הקצאת תדרים, שהגיעו לה בעבר לטובת משרד התקשורת, ובעקיפין תרמה להגדלת סיכוייה של המתחרה פרטנר במכרז התדרים בו השתתפה, וזאת מבלי שקיבלה כל פיצוי על כך. קיים חשש כי המשרד פיצה את מירס בגין כך, מבלי לפרסם זאת ברבים.



כבר ביולי 2001 שר התקשורת דאז, ראובן ריבלין, החליט להיענות לבקשתה של מירס ולהקטין את התשלום שהיא נדרשה לשלם עבור הרישיון הסלולרי שלה מ-47 מיליון דולר ל-25 מיליון דולר. זאת, בזמן שפרטנר, שלוש שנים קודם לכן, נדרשה לשלם סכום של 400 מיליון דולר בעבור הרישיון. זאת, למרות שמבקר המדינה תקף בשעתו את החלטת משרד התקשורת לאפשר למירס לספק שירות סלולרי ללא רישיון מיוחד לשירותים סלולריים מבלי שייגבה ממנה תשלום תמורת הרישיון. המבקר האשים אז את משרד התקשורת כי ויתר על קיום מכרז על הרישיון שקיבלה מירס, ובכך מנע מקופת המדינה הכנסה גדולה, שצריכה היתה להתקבל כדמי רישיון וכתמלוגים.



מירס קיבלה את רישיון המפעיל הסלולרי שלה מידי שר התקשורת לשעבר, בנימין בן אליעזר, בפברואר 2001 - יום לפני הבחירות לראשות הממשלה ושש שנים לאחר שמירס החלה להפעיל את השירות הסלולרי במסגרת רישיון מיוחד - ולא על פי רישיון משולב, כפי שנדרש בדו"ח המבקר.



באשר למחלוקת על אגרות התדרים, הרי שסלקום הפקידה במשרד התקשורת לפני כחצי שנה כ-26 מיליון שקל בשל המחלוקת מול המשרד בעניין הסכומים שסלקום צריכה לשלם בגין אגרות תדרי ה-GSM וה-UMTS שלה בהיקף של 53 מיליון שקל. זאת, לאחר שמשרד התקשורת לא נענה לבקשה של סלקום להתלות חלק מתדרי הדור השלישי של החברה (תדרים 1900-1920 מגה-הרץ) והחברה נדרשה לשלם את אגרת התדרים בגינן - כ-8 מיליון שקל.



בסוף 2003 קיבלה ועדת הכספים של הכנסת, בהתאם להצעת משרד התקשורת ומשרד האוצר, את בקשת חברות הסלולר שהתשלום בגין אגרות התדרים לדור השלישי ישולם על ידי החברות באופן הדרגתי. נקבע אז שבשנת 2002 לא תהיה למפעילים חובת תשלום בגין התדרים, בשנת 2003 תהיה הנחה של 75% בתשלום ובשנת 2004 תהיה הנחה של 25%. ההנחות אושרו בשל העיכוב הכלל עולמי בכניסת שירותי הדור השלישי.



משרד התקשורת דרש במקור, ב-2001, מהחברות הסלולריות לשלם את אגרת התדרים בגובה של כ-8 מיליון שקל בשנה, אך מתחילת 2003 החל לבחון הקלה בתשלומי החברות בשל העיכוב בכניסת טכנולוגיית הדור השלישי. לאחרונה, סירב משרד התקשורת לקבל את דרישתה החדשה של סלקום להתלות חלק מתדרי הדור השלישי בטענה כי אין בהן שימוש. לדברי משרד התקשורת, לא ניתן עוד להתייחס לדור השלישי כחסר בשלות מסחרית, וכן המשרד מבקש לקבוע כהנחה שאין לחזור ולשנות כללי מכרז לאחר שנקבעו. כוונתו למכרז התדרים הגדול שהתקיים ב-2001, ובו קבעה כל חברה איזה תדרים היא רוכשת ולאיזה טכנולוגיות עתידיות.

שלוש חברות הסלולר זכו במכרז תדרי דור שלישי שהתקיים בדצמבר 2001, והתחייבו לשלם בעבור התדרים כ-665 מיליון שקל. עבור תדרי דור שני שילמו אז סלקום ופרטנר כ-180 מיליון שקל כל אחת. סך הכל, גייסה קופת המדינה אז כ-1.026 מיליארד שקל ממכרזי התדרים. לאחרונה, עם החלטתה של פלאפון לעבור ולהקים רשת דור 3 בטכנולוגיית ה-UMTS, היא החליטה למעשה לנצל את אותם תדרים שהיא הבטיחה לעצמה כבר ב-2001 תמורת כ-220 מיליון שקל.