חברות הביטוח הבינוניות מצליחות להשיג תשואות עדיפות משל החברות הגדולות בביטוחי המנהלים, כך עולה מסיכום תשואות פוליסות משתתפות ברווחים ל-2006. הפניקס השיגה את התשואה הגבוהה ביותר בשנה החולפת 9.7%, ואחריה הראל עם תשואה ברוטו נומינלית של 9.5%. מגדל, חברת ביטוח החיים הגדולה בשוק, מצויה במקום החמישי בלבד (8.35%).
חברת הביטוח מנורה-מבטחים מדורגת במקום השלישי עם תשואה של 8.75%, בכ-0.75% אחרי השנייה בטבלה. כשבודקים את התשואות מאז 2001, מנורה ממשיכה להוביל עם תשואה רב-שנתית בשיעור 73.13% אך בשנתיים האחרונות מנורה אינה מובילה את הטבלה. כשבודקים ארבע שנים לאחור, מאז תחילת 2003, הראל כבר עוקפת את מנורה ב0.2%.
חברת כלל, בעלת התיק המשתתף ברווחים השני בגודלו, תופסת את המקום הרביעי בטבלה ב-2006 ובטבלת התשואות מ-2001. החברות הקטנות אליהו והכשרה ביטוח הציגו השנה ב-2006 תשואות נמוכות, בהתאם למגמה הרב-השנתית שלהן. החברות הקטנות אינן מצליחות להציג תשואה הולמת למבוטחים בביטוחי מנהלים, בגלל מדיניות השקעה שמרנית או בשל חיסרון הקוטן, שאינו מאפשר להתחרות על קניית נכסים מניבים.
הדולר הפיל את מנהלי ההשקעות
"2006 היתה שנה של תשואות נאות בסך הכל, סביב ממוצע של 8.5%", אומר איתן לוי, סמנכ"ל הפניקס ומנהל ההשקעות הבכיר בחברת הביטוח. "התשואות הושגו למרות המלחמה בלבנון, התנודתיות והשיא במחירי הנפט באמצע השנה והקריסה בשווקים המתעוררים באמצע 2006".
לוי מוסיף כי הירידות החזקות בדולר גרמו "למי שלא ניהל נכון את החשיפה למט"ח להפסיד הרבה כסף". לדבריו, הגופים המוסדיים (חברות הביטוח, קופות הגמל, קרנות הפנסיה) מגדילים את ההשקעה בחו"ל כדי לפזר את הסיכונים אך היציאה לחו"ל לימדה את המוסדיים כי אי אפשר רק לפזר, צריך גם לדעת לנהל סיכונים.
"ניהול מט"ח הוא אחת המשימות הקשות ביותר של ניהול השקעות מודרני. רוב מנהלי המט"ח בישראל פשוט לא פגעו מאוד - קשה לזהות את המגמות. התנודתיות במט"ח גדולה הרבה יותר מאשר במניות הקטנות והמסוכנות ביותר. אנחנו חייבים להתמודד עם זה ברמה היומיומית מכיוון שהחשיפה של הפניקס לחו"ל גדולה - 25% מסך ההשקעות", אומר לוי.
"שנת 2006 היתה מטלטלת בחו"ל", מדגיש לוי, "זה בא לידי ביטוי בין השאר במשבר בשווקים המתעוררים במאי-יוני, על אף שהם התאוששו מהר". להערכתו, גם בשנים הקרובות השקעה בשווקים המתעוררים תניב תשואות אך תמשיך להתאפיין בתנודותיות גבוהה.
לוי מציין כי מלחמת לבנון היתה מקרה מבחן בעבור המשק הישראלי: "מי שנכנס למרה שחורה לא הבין איך המשקיעים הזרים מסתכלים על ישראל. בסופו של דבר יצאנו מהמלחמה עם נקודות זכות על חוזקה של הכלכלה הישראלית מה שהוביל לראלי ברבעון האחרון של 2006".
המשקיעים הזרים היו מאוד דומיננטיים בשוק ההון הישראלי בשנה האחרונה. "הם החלו להתעסק באפיקים הסולידיים בשקלים וניצלו את חוזקו של השקל לעומת הדולר, וכן את הבדלי הריבית בין ישראל לארה"ב".
שאלת הנדל"ן של 2007
"מי שחושב שההשקעה במניות הישראליות היתה קלה - טועה", קובע לוי. "היתה שונות גדולה, מניות נדל"ן עשו קפיצה גדולה, המניות הדואליות ומניות הבנקים דישדשו. מי שלא ידע לברור נכון והלך על רוב מניות המעו"ף לא הרוויח.
"מניות הנדל"ן הן הסיפור של 2007. מי שזיהה בקבוצת פישמן את הערך האדיר שיציף שינוי מתכונת הרישום החשבונאי ל-IFRS(התקינה החשבונאית החדשה בעולם) עשה הרבה כסף. השאלה הגדולה ב-2007 היא אם מניות הנדל"ן הגיעו לשווי אמיתי או שיש עוד מקום לעליות. הפכנו להיות נדל"ניסטים", אומר לוי בחיוך.
לוי, כמו מנהלי השקעות מוסדיים אחרים, מלין על פרסום התשואות התכוף. "אי אפשר לנהל השקעות לטווח ארוך כשכל רגע אתה נבחן על התשואות. אנחנו מגדילים את ההשקעה בפרייווט אקוויטי על אף שאתה מפסיד בטווח הקצר. גופים גדולים, כמו ,CalPers משקיעים 40%-30% מסך השקעותיהם בקרנות פרייווט אקוויטי וקרנות גידור", מסכם לוי.