איך מדדו בעבר את מצבן הבריאותי של פרות ברפת? תשאלו כל רפתן ותיק, שמכיר כל פרה באופן אישי כבר שנים, והוא יאמר לכם שבמבט אחד ממושך הוא מסוגל לדעת מי חולה ומי לא.
מאחר שלבריאות הפרה לא רק ערך הומני אלא גם ערך כלכלי חשוב מאוד לרפתן, שרוצה לחשב גם את עלויות ייצור החלב שלה לעומת עלויות החזקתה - פועלות כיום עשרות חברות סטארט-אפ בישראל ובעולם, שמבקשות לרתום את הטכנולוגיה כדי לאבחן טוב יותר את מצבן של הפרות ברפת.
אחת החברות הישראליות, ווקלתג (VocalTag), של היזם אבי בר-שלום, היא אחת מהן. החברה פיתחה תג זיהוי אלקטרוני שמספק לרפתן מידע שוטף על פעילות העלאת הגרה של הפרה. התג האלקטרוני רתום לרצועה ומשקולת וממוקם בחלקו העליון של צוואר הפרה. הוא מכיל רכיבי אלקטרוניקה שכוללים חיישן אקוסטי, וזה חש את לעיסת הפרה.
התג מצויד במערכת פילטרים ואלגוריתם שיודע לסנן רעשים בלתי רצויים ולהבחין בין לעיסות האכילה לבין לעיסות העלאת גרה. הזמן שבו הפרה מעלה גרה נמדד ומשודר בתקשורת אינפרה-אדום אל מקלט במכון החליבה. הנתונים נאספים בתוכנת ניהול ונגישים לרפתן בצורת דו"חות חריגים לפרה בודדת או לעדר כולו.
העלאת גרה מאפשרת לבדוק את אחד התחומים החשובים לרפתנים: תחום ההזנה כמד תיאבון של פרה פרטנית או ברמת הקבוצה והעדר. תיאבונה של פרה חולה ייפגע וזה יבוא לידי ביטוי העלאת הגרה שלה. הפגיעה בתאבון היא מיידית וניתנת לאיתור מוקדם על ידי טכנולוגיה, הרבה לפני שהרפתן מזהה שהפרה אינה ניגשת לאכול. ברמת העדר, "המערכת מאפשרת לראות שינויים בהזנה. רוב ההוצאות ברפתות הן על מזון וכל שינוי בתזונה משפיע על מצב הבריאות ותפוקת החלב שלה", מסביר בר-שלום.
הרעיון לחברה של בר-שלום נולד ברפת. הוא רפתן מקיבוץ נחשולים, עם חוש טכנולוגי. הוא הקים את החברה בשנת 2000 לאחר שמצא שאין פיתוח טכנולוגי שבודק את השפעת הרוק (שנוצר מהעלאת גרה) על הסביבה החומצית בכרס הפרה. חומציות גבוהה מדי עלולה לפגוע בפרה ולכן על הרפתן לספק כמות נאותה של סיב מזון שיספק את צרכי הפרה.
בר-שלום החל לפתח מכשיר שעוקב אחר תנועת הלסת. הוא פנה לגדעון אינזלר שהפך לשותפו, והשניים החלו לפעול במסגרת החממה הטכנולוגית יוזמות העמק. בחברה הושקעו עד כה כחצי מיליון דולר וביולי 2002 היא השלימה אב טיפוס. כמה רפתות בארץ כבר עושות שימוש בתג במסגרת ניסוי. בשנה האחרונה החלה החברה במכירות ראשוניות, באמצעות חברת .S.C.R. המודל העסקי הוא לקבל תמלוגים מכל תג שיימכר. מדובר בשוק של עשרות מיליוני פרות בעולם, כאשר בארץ יש 120 אלף פרות ובארה"ב 9.7 מיליון.
אינזלר מבהיר כי אחת ממטרות החברה היא ליצור טכנולוגיה שתבטיח שהמוצר שאנו צורכים הגיע מבעל חיים בריא. "המערכת שלנו מאפשרת ליצור מעין תו איכות.
כל מוצרי החלב בסופר הם מצוינים, אבל אתה לא יודע אם הם הגיעו מבעל חיים לא בריא. תזכור מה קרה בזמן פרשת הפרה המשוגעת או מחלת הפה והטלפיים.
אנשים רוצים לדעת שהמוצרים שהם צורכים הגיעו מבעלי חיים שחיו בתנאים בריאים, אכלו אוכל בריא והם בעצם בריאים".
ווקלתג פיתחה תג זיהוי אלקטרוני שמספק לרפתן מידע שוטף על הפרה
גיא גרימלנד
15.1.2007 / 11:41