איל יונה ואמנון ברזילי מסיימים את דרכם המשותפת: בעלי השליטה בגמול נפרדים ומחלקים את נכסי החברה

איל יונה ואמנון ברזילי, בעלי השליטה ב, נמצאים לקראת פרידה. השניים צפויים לחלק את האחזקות בחברת גמול, וממתינים לאישורים שונים, בין השאר של בנק הפועלים, שהעניק לשניים הלוואת ענק לרכישת החברה מידי האחים טראמפ ב-2003. לחברה עדיין חוב לבנקים של כ-470 מיליון שקל.



גמול היא חברת השקעות העוסקת בנדל"ן, בתקשורת, באנרגיה, בהיי-טק ובשוק הרכב. שווי השוק שלה עומד על כ-290 מיליון שקל, עמוק מתחת להונה עצמי, שעמד בתום הרבעון השלישי על כ-393 מיליון שקל - מה שעשוי להוות עדות לחוסר האמון שמביע שוק ההון ביכולות יונה וברזילי להציף ערך עבורם. גם היום מביע שוק ההון חוסר התלהבות - המניה מטפסת ב-1.6%.



באוקטובר 2003 נרכשה השליטה בה על ידי אייל יונה ואמנון ברזילי, ומאז הציגה מספר חילופי מנהלים, בשעה ששמה נקשר באין ספור עסקות, כשמן הסתם רק חלקן הקטן הבשיל לכדי חתימה. בשלוש השנים של יונה וברזילי בחברה, פורסם כי קבוצות רבות של משקיעים מעוניינות לרכוש את גרעין השליטה בחברה. בין השאר היו אלה משקיעים מדרום אפריקה וחברת ארזים שכמעט רכשו את החברה ובסוף נתפקחו מהאשליה. אם אכן היתה גמול נרכשת במתכונתה המלאה, היתה זו העברת הבעלות השלישית בחמש השנים האחרונות: מרלז שבשליטת יונה וברזילי רכשה את השליטה בגמול מידי האחים אדי וג'ולס טראמפ באוקטובר, לפי שווי חברה של 120 מיליון דולר - פי ארבעה משווי השוק שלפיו נסחרה. שווי זה דמה לזה שבו רכשו האחים טראמפ את גמול שנתיים קודם לכן מידי קופות הגמל של בנק הפועלים וגופים מוסדיים והסתדרותיים אחרים.



לפי הסכם הפרדת הכוחות, יקבל ברזילי את המניות של החברה הבת מטיס קיפטל, המחזיקה במשותף עם גד זאבי ביבואנית סובארו יפנאוטו, ואת חברת יורופקאר, העוסקת בהכרת רכב וליסינג. יונה יישאר עם נכסי הנדל"ן של החברה ומניות החברה בבורסה.



שלוש השנים של יונה וברזילי היו סוערות: ב-2004 הרוויחה החברה כ-75 מיליון שקל, ב-2005 היא הפסידה 52 מיליון שקל, והשנה הרוויחה אמנם כ-62 מיליון שקל בתשעה חודשים, אך ברבעון השלישי רשמה הפסד של כ-20 מיליון שקל.