ביל גייטס, האיש העשיר בעולם, הנחית מהלומה כואבת על חסידי גישת ההשקעות המוסרית, כאשר הודיע בסוף השבוע כי קרן התרומות של ביל ומלינדה גייטס, קרן הצדקה הגדולה בעולם, צריכה להתמקד רק בחלוקת תרומות. זאת, במקום לבחון את ההשלכות החברתיות והסביבתיות שגורמות החברות שבהן היא מושקעת. בהודעה שהעלה לאתר האינטרנט של קרן התרומות, פסל גייטס את האפשרות של הכנסת שיקולים סביבתיים וחברתיים למדיניות ההשקעות של הקרן.
הודעת גייטס הגיעה בעקבות תחקיר שפירסם לאחרונה העיתון "לוס אנג'לס טיימס", אשר חשף כי הקרן - הידועה בתרומותיה הנדיבות למען בריאות הציבור ולמאבק במחלות ברחבי העולם - משקיעה בחברות שמנצלות את אותם אנשים להם הקרן מנסה לסייע, ואף גורמות לפגיעה קשה בבריאותם של אותם אנשים.
הקרן סירבה להתייחס בפירוט לטענות שעלו בתחקיר של ה"טיימס", אולם מסרה כי בכוונתה לבצע השנה, לראשונה מעולם, בדיקה שיטתית של השקעותיה, אשר אותה יובילו ביל ומלינדה גייטס. אנליסטים העריכו תחילה שמהלך זה עשוי להוביל למכירת מניות בשווי מיליארדי דולרים בחברות בעלות מדיניות חברתית לא אחראית, או אשר מסבות נזק בריאותי לבני אדם. אולם בהודעה שפירסם גייטס בסוף השבוע נאמר כי "לא צפוי שינוי בגישת הקרן". עוד אמר כי הקרן - המחלקת מענקים של יותר מ-1.5 מיליארד דולר - תחליט לא להשקיע רק בחברות ש"פעילותן מחפירה לדעתנו". עד כה, נמנעה הקרן מלהשקיע רק ביצרניות סיגריות.
האיש השני בעושרו בעולם אחרי ביל גייטס, יו"ר חברת ההחזקות ברקשייר התאוויי, וורן באפט, הודיע בקיץ האחרון על כוונתו לתרום כ-31 מיליארד דולר לקרן, ובכך להכפיל את היקף נכסיה ליותר מ-60 מיליארד דולר (סכום גבוה יותר מהתוצר המקומי הגולמי של 70% מהמדינות בעולם). בשל גודלה של הקרן, עשוי כל שינוי במדיניות ההשקעות שלה להשפיע על מדיניותן של קרנות צדקה רבות אחרות. הקרן הניבה בממוצע תשואה של 8.5% בשנה מאז הקמתה בשנת 1999.
חסידי הגישה לפיה יש להפריד בין מדיניות ההשקעות המתבצעת על פי שיקולי רווחיות בלבד, לבין מדיניות התרומות המתבצעת לפי שיקולים חברתיים וסביבתיים, טוענים כי טשטוש הגבולות בין השתיים עלול לפגוע בתשואה של קרנות צדקה רבות. עם זאת, מנכ"לית פורום ההשקעות החברתי (SIF) בבריטניה, פני שפרד, קראה תגר על גישה זו בראיון לעיתון "פייננשל טיימס". "מדובר בגישה מיושנת למדי להשקעות", אמרה. "הראיות מצביעות על כך שניתן לנהל מדיניות השקעות אחראית מבלי שהדבר יפגע בתשואות", הוסיפה שפרד.
לפי תחקיר ה"טיימס", קרן גייטס מושקעת במניות של חברות רבות התורמות להיווצרות הבעיות אותן מבקשת הקרן לפתור. 41% מהמניות בהן מחזיקה הקרן, בשווי של לפחות 8.7 מיליארד דולר, שייכות לחברות שפעילותן עומדת בסתירה למטרות הקרן או לתפישה של אחריות חברתית, דיווח העיתון.
העיתון דיווח, לדוגמה, על פעוט בן 14 חודשים מהעיירה אבוצ'ה, באזור הדלתא של נהר הניז'ר בניגריה. הפעוט זכה לקבל חיסונים נגד שיתוק ילדים ונגד חצבת, בזכות תוכנית חיסונים הממומנת על ידי קרן גייטס. עם זאת, כמעט מאז היוולדו, סובל הפעוט מבעיות נשימתיות חמורות. הוא אינו היחיד; רבים מתושבי אבוצ'ה סובלים מבעיות נשימתיות דומות, כתוצאה מגזים ומפיח הנפלטים ממתקני נפט סמוכים. המתקנים שייכים לענקית הנפט האיטלקית Eni, שעם משקיעיה נמנית קרן גייטס.
קרן גייטס תרמה עד כה 218 מיליון דולר למימון חיסונים נגד שיתוק ילדים ונגד חצבת ברחבי העולם, ובכלל זה באזור הדלתא של הניז'ר. בה בעת, השקיעה הקרן 423 מיליון דולר במניות של Eni, רויאל דאץ'-של, אקסון מוביל, שברון וטוטאל - ענקיות הנפט האחראיות למרבית זיהום האוויר בדלתת הניז'ר, אשר חורג מהרמה המותרת בארה"ב ובאירופה.
מנהיגים מקומיים טוענים, כי קידוחי הנפט באזור תורמים להתפשטות של אותן המחלות ממש, שמנסה הקרן לחסל. כך למשל, עובדים של מתקני הנפט וחיילים המוצבים באזור כדי להגן עליהם, הפכו למוקד משיכה לזונות, ותורמים בכך להתפשטות נגיף האיידס ולריבוי הריונות של נערות - שתי תופעות שקרן גייטס מבקשת לצמצם. בורות שנוצרו כתוצאה מקידוחי נפט מתמלאים במים עומדים, אשר יוצרים תנאים מושלמים להתרבות יתושים המפיצים מלריה - אחת המחלות בהן נאבקת הקרן.
אנשי רשויות הבריאות באזור אבוצ'ה טוענים גם כי דליפות נפט חוסמות את זרמי הנהרות באזור וגורמות להתפשטות מגפת הכולרה - אף היא מחלה שבה נאבקת הקרן - ולמגוון מחלות אחרות, המועברות במים. גזים הנפלטים ממתקני הנפט, הכוללים חומרים רעילים דוגמת בנזן, כספית וכרום, פוגעים במערכת החיסונית של תושבי האזור, וגורמים לכך שילדים חשופים יותר למחלות כגון שיתוק ילדים וחצבת - שחיסונים נגדן ניתנים במימון קרן גייטס.
במקביל להשקעתה ברבות מחברות הנפט והכרייה המזהמות ביותר בעולם, מושקעת קרן גייטס גם ביצרניות תרופות, המתנגדות להפצת תרופות מוזלות לאיידס, שיהיו בהישג ידם של חולים עניים, אשר להם מנסה הקרן לסייע. למשל, קרן גייטס מחזיקה במניות של יצרנית התרופות אבוט, בשווי 170 מיליון דולר. אבוט היתה בין החברות שקידמו הסכמים בינלאומיים אשר נועדו למנוע ייצור גירסאות גנריות זולות יותר לקלטרה, התרופה שפיתחה לחולי איידס.
כמו כן השקיעה הקרן בחברת שירותי בריאות שנדרשה לשלם 1.5 מיליארד דולר כדי ליישב אישומי הונאה, וביצרניות שוקולד שהואשמו בניצול ילדים.
האיש העשיר בעולם נגד השקעה מוסרית: ביל גייטס - "אין להכניס שיקולים חברתיים למדיניות ההשקעות של קרן גייטס"
נמרוד הלפרן
15.1.2007 / 21:15