מרכז ההשקעות בתמ"ס: אנחנו עסוקים יותר במניעת סגירתן של חברות ופחות בהקמת או בהרחבת מפעלים

מאת אורה קורן

"היום יש מעט בקשות, ואנחנו עסוקים יותר במניעת סגירתן של חברות ופחות בהקמת או בהרחבת מפעלים" - כך אמר בסוף השבוע המנהל החדש של מרכז ההשקעות במשרד התעשייה והמסחר, שמואל מרדכי.

בימי המיתון האלה, מפעלים רבים אינם עומדים בתוכניות העסקיות שעל בסיסן קיבלו הטבות ממשלתיות; חלקם מחמיצים את יעד היצוא, אחרים את יעד התעסוקה. מרכז ההשקעות שרוי בהתלבטות מתמדת: "אם אעמוד איתם על קוצו של יו"ד, ואדרוש את ההטבות בחזרה, כפי שמאפשר לי החוק, אני עלול לתת את מכת המוות למפעל", אומר מרדכי. ומכת מוות פירושה עוד פיטורים.

לדוגמה, אחד המפעלים בצפון הוקם לפני כחמש שנים בהשקעה של 50 מיליון דולר, וקיבל מענק של עשרות מיליוני שקלים; בעלי החברה הבטיחו להעסיק יותר מ-100 עובדים. כיום מועסקים בו כ-30, והוא על סף סגירה. עקרונית, מרכז ההשקעות יכול לתבוע את החזר המענק, אך ברור שאז המפעל יקרוס סופית. לפיכך מעדיף מרכז ההשקעות לבדוק אפשרות של רכישת המפעל על ידי חברה הפעילה בתחום דומה.

חברה אחרת בדרום הקימה מבנה תעשייה להשכרה בבאר שבע; לאחר שלא מצאה לו שוכר, ביקשה פירוק מרצון. במקרה זה מרכז ההשקעות מבקש החזר של 2 מיליון דולר מענק שקיבלה.

חברות היי-טק רבות מפטרות עובדים ואינן עומדות בתנאי התעסוקה שעל בסיסם קיבלו מענקים בעשרות מיליוני דולרים; אחת מהן היא טאואר סמיקונדקטור , שניידה עובדים בין מפעליה, ושעניינה נדון כעת במשרד התעשייה והמסחר.

מקרה אחר לו נדרש מרכז ההשקעות הוא זה של חברת אי.סי.איי , שפיטרה באחרונה יותר מ-1,000 עובדים. חלק מההטבות שקיבלה אי.סי.איי מבוסס על פטור ממס במכירת מוצריה, מרכז ההשקעות אינו פוגע בהטבה. "אי.סי.איי ממילא נפגעת מכיוון שמכירותיה ירדו בשיעור ניכר", אומר מרדכי. במקרה של אי.סי.איי וטאואר, מעדיפים במרכז ההשקעות לתת להן הזדמנות להתאושש עם השוק העולמי.

תופעה נוספת שבה נתקלים במרכז ההשקעות היא חברות בקשיים המבקשות תוספת מענק מעבר למקובל בחוק כדי לשרוד. "נעשה מה שצריך מבלי לפגוע בצורה מוחלטת בחברות", אמר מרדכי בעניין זה.

בעקבות המשבר בשוק העולמי ומצב התעסוקה בישראל, מרכז ההשקעות דירג מחדש את סדרי העדיפויות במתן סיוע. בראש סדר העדיפויות נמצאת הדרישה ליצירת תעסוקה יציבה בפריפריה. אחריה בסדר יורד: הדרישה ליצירת תעסוקה ויצוא במרכז; טיפול בבעיות איכות הסביבה; פיזור אוכלוסייה (העברת עובדים מהמרכז לפריפריה), ועידוד צמיחה באזורים ממוקדים גם ללא תוספת תעסוקה לכלל המשק.

אחת החברות שירוויחו מסדר עדיפויות זה היא נביעות; חודשים ארוכים נדחתה בקשתה להכיר בהשקעתה בקרית שמונה בנימוק של היעדר יצוא ופעילות בענף הצומח גם ללא התערבות ממשלתית. בישיבת מינהלת מרכז ההשקעות הקרובה מתכוון מרדכי להוביל קו שיתמוך בבקשתה, בנימוק שהמפעל יעסיק כ-40 עובדים בקו העימות.

טרה, לעומת זאת, עלולה לאבד את ההטבות שהובטחו לה תמורת העברת מפעלה לדרום, אם תהפוך תנובה למשקיע אסטרטגי בחברה. מרדכי סבור כי שותפות בין טרה לתנובה תפגע בתחרותיות במשק ובצרכנים, ולכן אין לאשר במקרה כזה הטבה ממשלתית.

"היעד של מרכז ההשקעות הוא קידום הפריפריה וטיפול בפעילות לאו דווקא תעשייתית, שתחולל תעסוקה מהירה בהשקעה נמוכה", אומר מרדכי. לדוגמה, מרכזי שירות של חברות (קול-סנטרס), הכוללים בעיקר טלפנים ומרכז ממוחשב. אף שחוק עידוד השקעות הון אינו מאפשר תמיכה בהשקעה שאינה תעשייתית, בכוונת משרד התמ"ס למצוא את הדרך המשפטית שתאפשר זאת.

סוג נוסף של תמיכה בפריפריה הוא עידוד תעשיות יציבות לעבור מהמרכז לנגב ולגליל. מרכז ההשקעות מנהל מגעים עם חברת הסלטים צבר מקבוצת אסם-טבעול ועם חברת בייגל בייגל. "אם בייגל בייגל תעבור מברקן לפארק התעשייה נועם שליד נתיבות, היא תקבל פטור מחובת היצוא הכלולה באישור שניתן לה בברקן", אומר מרדכי.

כלומר, בנוסף למענק הנגזר מחוק עידוד השקעות הון על תוספת הפעילות יחסית לפעילות הקיימת, תקבל החברה הטבה חריגה הנובעת ישירות ממצוקת האבטלה בדרום. מרכז ההשקעות ישחרר אותה מתנאי היצוא שהיה בבסיס ההטבה שקיבלה בעת הקמת המפעל בברקן, לאחר שהחברה לא עמדה בו. עכשיו נותר לראות מה תהיה תגובתה של חברת שטראוס שהפסידה תמיכה ממשלתית בגלל הדרישה לעמוד ביעד יצוא שנקבע לה.

לאחרונה נועד מרדכי גם עם יו"ר חברת סלטי צבר, גזי קפלן, וסיכם איתו על בדיקת החלופות להעברת הייצור מאזור התעשייה אזור לקו העימות בצפון, או בסמוך ליישובים ערבים בפריפריה. מדובר ביצירת תעסוקה לכ-150 עובדים, למרות שלא ברור אם המפעל יבטיח תוספת תעסוקה יחסית למספר עובדיו במרכז.

עם זאת, מרכז ההשקעות הבטיח עקרונית תמיכה ממשלתית אם המפעל יעבור. במרכז ההשקעות מעריכים כי מפעלי מזון יציבים יספקו תעסוקה לטווח ארוך ליישובי הפריפריה, הסובלים בעיקר מהתמוטטות מפעלי טקסטיל ותעשיות מסורתיות אחרות בתחומם.

גם את ההיי-טק מנסה מרדכי לנווט לפריפריה. לאחרונה ביקש מחביבה כהן, לשעבר מנהלת מרכז ההשקעות וכיום יועצת בכירה במשרד התמ"ס, לקדם את המכרז להקמת שני בתי תוכנה, אחד בנגב והאחר בגליל. עקרונות המכרז סוכמו כבר ב-2000 בין משרדי האוצר לתמ"ס.

בינתיים החלה אמדוקס להקים בית תוכנה בשדרות; עקב כך, הציע משרד האוצר לפרסם תחילה את המכרז לצפון, אלא שאף חברה לא הביעה עניין במכרז זה. חברת קומברס , שצפו כי תתמודד, נסוגה עקב משבר ההיי-טק ומצבה הכללי. לפיכך, מעוניין מרכז ההשקעות לפרסם את המכרז הראשון דווקא בדרום, שם כאמור אמדוקס צפויה להתמודד.

"גם אם יהיה רק מועמד אחד - המכרז יפורסם", אמר מרדכי. "אחרי הכל, המחיר כלול במכרז". כלומר, המכרז קבע מראש כמה תמיכה ממשלתית תקבל החברה שתקים את מרכז התוכנה שיעסיק כ-500 עובדים. התמיכה תינתן מהמועסק ה-200, ותעלה ככל שיגדל מספר המועסקים, עד 500. "משרד האוצר לא יוכל להתנער מההחלטות שהתקבלו", הוסיף מרדכי. "עוד לפני שאמדוקס הגיעה לנגב סוכם שהמכרז הראשון יהיה בדרום", אמר.

למרות נחישותו של מרדכי בעניין פרסום