רשות העסקים הקטנים בארה"ב מנסה לשכנע קרנות הון סיכון להשקיע בחברות היי-טק באזורים נידחים

מאת עודד חרמוני

בשנת 93' השיקו ממשלת ישראל והמדען הראשי של משרד התמ"ס דאז, יגאל ארליך, את תוכנית יוזמה, שנועדה ליצור בסיס להקמת תעשיית הון סיכון ישראלית. במסגרת התוכנית הוקמו עשר קרנות הון סיכון, כולן בתמהיל המשלב השקעות פרטיות של גופים ישראליים וקרנות זרות, כמה מהן קיבלו השקעות ממשלתיות משלימות בהיקף של 20-36 מיליון דולר.

ההערכות הן כי השקעת המדינה בקרנות, בהיקף של 100 מיליון דולר, הניבה לה עד כה תשואה של 200%. ואולם חשיבותה העיקרית היתה מתן הכיסוי לסיכונים שנטלו המשקיעים הזרים אשר התחילו להשקיע בתעשייה הישראלית. התוצאה: תוכנית שהביאה להקמת קרנות בהיקף של 200 מיליון דולר הצמיחה בתוך שבע שנים תעשיית הון סיכון המנהלת הון בהיקף של יותר מ-7 מיליארד דולר ותומכת בכאלף חברות סטארט-אפ.

הצלחת התוכנית גררה גל של חיקויים בחו"ל; מדינות כגון קוריאה, איטליה ודנמרק יזמו תוכניות דומות על בסיס המודל הישראלי. ועתה הולכת בעקבות יוזמה הישראלית גם ארה"ב, המדינה שבה תעשיית ההון סיכון הוותיקה והחזקה בעולם, עם התוכנית החדשה שיזם יו"ר הפדרל ריזרב, אלן גרינספאן.

ביולי השנה הכריזה הרשות הפדרלית לעסקים קטנים בארה"ב (SBA) על שבע קרנות הון סיכון אשר ישתתפו בתוכנית New Markets Venture Capital, שאותה אישר הקונגרס בדצמבר 2000.

מדובר בתוכנית לעידוד השקעות ב-15 אזורים נידחים בארה"ב שבהם אין תעשיית היי-טק. עם המדינות שבהן אותרו אזורים המתאימים להשקעות נמנות אוהיו, מערב וירג'יניה, מרילנד, קנטקי ופנסילווניה. במדינות אלה, אף שאינן נחשבות לנחשלות, נכללים שטחים גדולים של עיירות קטנות ואזורים חקלאיים מפגרים. ואולם לרשימה הצטרפו גם מדינות עשירות יותר, כמו ניו ג'רזי והמדינה שבה רשומות כמעט כל חברות ההיי-טק האמריקאיות, דלאוור.

יועץ מחלקת ההשקעות של ה-SBA, הרי הסקינס, שהסביר את עקרונות התוכנית, אמר כי "הקרנות האלה יעזרו לנו להעביר את יתרונות ההון סיכון ליזמים באזורים שבהם ההכנסה נמוכה ושהושארו מאחור בזמן הפריחה הכלכלית של העשור".

שבע הקרנות, שנבחרו מבין 23 המועמדות שביקשו להצטרף בחודשים האחרונים לתוכנית, נדרשו לגייס הון בהיקף של 6.6-12.5 מיליון דולר. על פי התוכנית, 80% מהון זה יושקעו בתוך שש שנים בעסקים הפועלים באזורים שהוקצו לאותן קרנות.

בדומה למודל ההשקעות של תוכנית יוזמה וליוזמות ממשלתיות אחרות מהשנים האחרונות (כגון תוכניתה של ממשלת גרמניה לעידוד תעשיית ההיי-טק), גם בתוכנית זו תשקיע הממשלה, באמצעות ה-SBA, דולר וחצי על כל דולר שיצליחו הקרנות לגייס. היקף ההון שייעדה ממשלת ארה"ב לתוכנית מגיע ל-150 מיליון דולר במימון ועוד 30 מיליון דולר בסיוע טכני לקרנות הזוכות ולחברות שבהן השקיעו.

המשבר השפיע

החוק המיוחד שחוקק הקונגרס בסוף 2000 לא הביא בחשבון את עוצמת המשבר בהיי-טק במדינה ואת הירידה הגדולה (כ-50%) בהשקעות הון סיכון בארה"ב במחצית הראשונה של 2001. משום כך, למרות השתתפות הממשלה הפדרלית בתוכנית הצליחו רק קרנות מעטות לעמוד בקריטריונים שפירטה הממשלה, וגם אלה לא הצליחו לעמוד ביעדים שנקבעו בחוק: גיוס ההון עד ספטמבר 2001.

המשקיעים המוסדיים האמריקאים, שספגו במשך השנה מהלומות קשות עם התרסקות מניות הטכנולוגיה, סירבו להשתתף בהשקעות מסוכנות באזורים הנידחים שהוצעו על ידי הממשלה.

מנהלי ה-SBA, שיזמו את התוכנית בתקופת ממשל קלינטון ועתה עמדו לחזות בהתמוטטותה, הצליחו לשכנע בחודש שעבר את הנשיא, ג'ורג' בוש, לדחות את תאריך היעד של גיוס ההון בארבעה חודשים, עד לינואר 2002, דבר שאיפשר לפתוח את התוכנית להצעות חדשות. עתה ממתינים לראות ב-SBA אם ההקלות החדשות ימשכו משקיעים שיסכימו להסתכן באזורים המרוחקים.