המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס בחר בחברות הסטארט אפ המוצלחות שיצאו מהאקדמיה

מאת דבי קאופמן

בשבוע שעבר התפרסמה בכתב העת "Technology Review" של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) רשימת שבע חברות הסטארט-אפ המצטיינות והמסקרנות בתקופה הנוכחית שמוצאן אקדמי. החברות שנבחרו הוקמו בידי יזמים אשר החליטו לעזוב את האקדמיה ולהקים חברות פרטיות המבוססות על הידע שצברו.

עורכי כתב העת הודו כי הבחירה היתה קשה ונמשכה חודשים ארוכים. "חיפשנו את החברות המקוריות והמבטיחות ביותר, שהצליחו למסחר את המצאותיהן", כתבו. צוות השופטים כלל מומחים טכנולוגיים מ-MIT, חוקרים בולטים מאוניברסיטאות אחרות, קרנות הון סיכון מובילות ואנשי תעשייה.

הצוות סקר כמה מאות חברות לפני שבחר בשבע המוצלחות תוך שהוא מחיל קריטריוני שיפוט חמורים למדי - ולא תמיד מקובלים. אחד מהם קובע, למשל, כי החברות צריכות לגלות מודעות חברתית; דבר המסביר מדוע נבחרה חברת PicoPeta Simputers ההודית, המפתחת מחשב למדינות העולם השלישי שיימכר בפחות מ-200 דולר.

PicoPeta Simputers הוקמה במאי 2001 בידי ויג'אי צ'אנדרו ממכון המדע ההודי ומפתחת מחשב הדומה למחשב כף יד אך יתאים למשתמשים שאינם יודעים קרוא וכתוב ויוכל לבצע רבות מהמטלות של מחשב אישי. המחשב החדש, שייקרא Simputer, מתוכנן לצאת לשוק בסוף 2001. לטענת MIT , החברה תמלא תפקיד חשוב במדינות נחשלות בעולם השלישי שאינן יכולות להרשות לעצמן שימוש נרחב במחשבים אישיים רגילים.

חברת הציוד הרפואי Cbyon, שהוקמה ב-99' בידי ראמין שהידי, בוגר אוניברסיטת סטנפורד בארה"ב, פיתחה תוכנה האוספת מידע על האנטומיה של החולה ממקורות שונים - מכשירי רנטגן, סורקים מגנטיים, מכשירי אולטרסאונד ועוד. על בסיס נתונים אלה מייצרת התוכנה מודל תלת-ממדי של איבריו הפנימיים של החולה, וכך, בעת הניתוח, מסוגלת המערכת לעקוב אחר פעילות הרופא בתוך הגוף ולהזהירו מפני פגיעה באיברים.

צוות השופטים ציין כי בשוק קיימים מכשירי הדמיה מתחרים, ואולם Cybon, להערכתם, היא החברה היחידה המציגה הדמיות תלת-ממדיות ולא דו-ממדיות. החברה היא לא בדיוק סטארט-אפ מתחיל: היא מעסיקה 50 עובדים ועד כה גייסה 20 מיליון דולר. בנוסף, היא קיבלה את אישור מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לשווק את הטכנולוגיה בכמה תחומים, בהם נוירוכירורגיה ואף-אוזן-גרון.

חברת Impinj, שיצאה מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech) ומאוניברסיטת ואשינגטון, הוקמה ב-2000 ביוזמת קרוור מיד, יזם סדרתי ששימש בעבר יועץ של אינטל בתחום השבבים והקים 21 חברות סטארט-אפ. אל מיד הצטרף כריס דיוריו מאוניברסיטת ואשינגטון, שכתב עבודת דוקטורט שהתמקדה במחשבים המחקים את המנגנון העצבי. השניים פיתחו טרנזיסטור סיליקון מסוג חדש, המסוגל להגיב לסביבה ולשנות את מאפייני העבודה שלו.

כיום בנויים שבבי המחשב מטרנזיסטורים המיועדים לפעול כמתגים, ומצויים בשני מצבים בלבד: הולכה או נתק. לצדם יש טרנזיסטורים אחרים, במערכות הגברה אנלוגיות, הפועלים כמגברים בעבור מערכות קול, וידיאו ועוד. הטרנזיסטורים שפיתחה Impinj מסוגלים לשנות את תנאי עבודתם ולתפקד הן כטרנזיסטורי מיתוג והן כטרנזיסטורי הגברה למערכות אנלוגיות. הדבר יאפשר לייצר שבבים המשמשים הן לעיבוד אותות אנלוגיים והן לאותות ספרתיים, ובכך יגמיש את יכולות השימוש ויוזיל את עלותם של מכשירים אנלוגיים/ספרתיים כגון טלפונים סלולריים.

גם חברת Plastic Logic עשויה לחולל מהפכת תמחור בתחום השבבים: היא מפתחת שבבים מפלסטיק, לשימוש חד-פעמי וזול. החברה הוקמה בנובמבר 2000 בידי ריצ'רד פרנד, פיסיקאי מאוניברסיטת קיימברידג' שחקר את השימוש בפולימרים בתחום המעגלים האלקטרוניים. ב-92' סייע לצוות חוקרים מקיימברידג' למסחר רכיבים אלקטרוניים פולטי אור, המשמשים בתעשיית הצגים השטוחים.

להערכת החברה, אף ששבבי הפלסטיק איטיים ופחות יעילים משבבי סיליקון, הם יתאימו ליישומים שבהם למחיר, ולא רק לביצועים, יש משקל. ניתן יהיה לשלב שבבים אלה בצעצועים, בצגים שטוחים ובמוצרי מחשוב אישי נייד, שכן השבבים גמישים ויאפשרו לפתח ציוד אלקטרוני הניתן לגלילה או לקיפול. עד סוף השנה מתכוונת החברה להשלים את מוצר הדגל, ובתוך 5-3 שנים להתחיל בשיווקו.

חברת OEwaves, הפועלת גם היא בתחום החומרה, הוקמה באוגוסט 2000 על בסיס ידע שפותח במכון הטכנולוגי של קליפורניה ומפתחת מתנדים אלקטרוניים המבוססים על גלי אור, במקום על התנודות הטבעיות של גביש כמקובל בתעשייה.

המתנד הוא שעון פנימי המכתיב את קצב ביצוע הפעולות החשמליות בכל מעגל דיגיטלי. לרוב מבוססים המתנדים על גביש קוורץ, המייצר אותות בתדר של 5 מגה-הרץ. כדי ליצור שעוני מהירים יותר בעבור מערכות תקשורת מהירות, למשל, יש צורך במעגלי עזר יקרים ומורכבים. החברה טוענת כי פתרה את הבעיה באמצעות שימוש בגל אור המייצר את תדר הייחוס למעגלים הדיגיטליים, וכך ניתן לייעל את פעילותם של מעגלים ספרתיים מכל סוג.

חברת ביוטכנולוגיה שממנה התלהבו השופטים במיוחד היא Genomics Cellular , שנוסדה ב-98' על בסיס ידע שפותח באוניברסיטאות ייל וקליפורניה. בידי החברה טכנולוגיות המאפשרות לפענח תוצרים כימיים הנוצרים במפגש בין תרופה לבין החלבונים בתא. טכנולוגיה זו מיועדת לייעל את הטיפול התרופתי הניתן כיום, שכן במקרים רבים תרופות כימיות הניתנות לחולים יכולות להיות יעילות במקום אחד אך לגרום נזקים במקומות אחרים בגוף.

חברת התוכנה היחידה שזכתה להיכנס לרשימת שבע המופלאות היא Sphera Software , שיצאה באפריל 2000 מאוניברסיטת ג'ון הופקינס. החברה, שהוקמה בידי בוגר האוניברסיטה דייוויד גלוק, מפתחת תוכנה המיועדת לסייע לארגונים כגון בנקים, משרדי עורכי דין וארגוני בריאות להתמודד עם כמות גדולה של נתונים הדורשים אבטחה מקסימלית. התוכנה שפיתחה מאפשרת לכל אנשי הארגון להשתמש במידע שלו הם זקוקים בלי לפגוע באבטחתו.

הנבחרת שבחר צוות השופטים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס אינה דומה לאף נבחרת אחרת של חברות סטארט-אפ המקובלת בתעשייה. המוסד בחר בחברות ותיקות יחסית, רובן מתמקדות בח