הפרטת בזק: מודעת מכירה או מודעת בחירות

מאת הדר חורש

זה כמה שבועות יודעים במשרדי האוצר, התקשורת וראש הממשלה וכן ברשות החברות הממשלתיות כי הפרטת החברות הגדולות שוב תקועה. הניסיונות למצוא קונה לאחד משני הבנקים הגדולים לא העלו אפילו מציע רציני אחד - אף שמצבו של בנק לאומי מעולם לא היה טוב יותר וציידי המציאות היו יכולים, בזמנים נוחים יותר, להשיג מחיר הזדמנותי בעבור בנק דיסקונט .

גם המאמצים הנמרצים של רשות החברות לאתר קונה לבזק העלו חרס. בשיחות שערך מנכ"ל רשות החברות, ירון יעקובס, עם יועצי ההנפקה, אנשי מריל לינץ' ובנקאי השקעות אחרים, התברר כי אין סיכוי למצוא חברת תקשורת העשויה להתעניין ברכישת בזק . יעקובס הגיע למסקנה שצריך לשכנע את משרד התקשורת להוציא מטיוטת תנאי המכרז סעיף שמלכתחילה לא היה צריך להיות שם: הדרישה שקבוצת הרוכשים של בזק תכלול "משקיע אסטרטגי", כלומר חברה בעלת ניסיון בהפעלת רשת תקשורת.

יעקובס נאלץ לבזבז שבועות בשכנוע הפוליטיקאים כי החלפת "המשקיעים האסטרטגיים" ב"משקיעים פיננסיים" לא תגרום לכרישי וול סטריט להסתער על בזק, לרוקן את קופתה ולהשליך את השאריות למזבלה הסמוכה. אבל גם ה"הקלה" בתנאי המכרז לא הרשימה במיוחד את המשקיעים הפוטנציאליים.

אף שהמשבר בענף התקשורת לא פגע עסקית בחברות תקשורת מסוגה של בזק, הוא פקח את עיני המשקיעים לגבי צמיחתו העתידית של הענף: הגידול בצריכה יהיה מתון בהרבה מכפי שחשבו, ומשקי בית ובתי עסק אינם ממהרים להכפיל את סעיף התקשורת בסל ההוצאות שלהם. מה שנחזה לשנה שעברה יגיע אולי בעוד עשור. המפולת בשוקי ההון גורמת למשקיעים בכוח להשהות כל החלטה על השקעה חדשה, בעיקר בתחום התקשורת.

לאלה יש להוסיף כמובן את ההידרדרות הביטחונית. קשה לשכנע את המשקיעים הזרים שעכשיו הזמן להשקיע בישראל. הם אינם מוכנים אפילו לבוא ולראות בעצמם. ואולי גם לא כדאי להביא אותם. תורים ארוכים משתרכים בימים אלה בכניסה לחניון מטה בזק במרכז עזריאלי (לשעבר מרכז השלום) בתל אביב בשל הבדיקות הביטחוניות הקפדניות. אחת מהתקפות הטרור האחרונות, על שער מחנה מטכ"ל, אירעה למרגלות הבניינים, לעיניהם הנדהמות של עשרות מעובדי המטה.

רשימת המועמדים הפוטנציאליים לרכישת בזק מלכתחילה לא היתה ארוכה. עיקר המתעניינים הרציניים היו חברות השקעה מקומיות, וגם אלה לא היו רבות: קבוצת אי.די.בי ואליעזר פישמן נמנים עם בעלי חברות הכבלים ולכן מנועים, מסיבות של ניגוד עניינים, מלשלוט בבזק. קבוצת דנקנר, המחזיקה בשליטה בחברת כבלים (מתב), השתעשעה ברעיון החלפת האחזקות והשתתפות ברכישת בזק, ואולם לא היתה יכולה לשמש מרכיב מרכזי בקבוצת שליטה שתצטרך להשקיע 2 מיליארד דולר בעסקה. גם החברה לישראל וקבוצת שרם פודים קלנר אינן יכולות לשמש אלא מתווך ושותף זוטר בעסקה שתמומן בידי משקיעים זרים.

זאבי פורש

גד זאבי, שנראה עד סוף 2000 כמתמודד הנחוש ביותר על השליטה בבזק, רכש קרוב ל-20% ממניותיה ונראה כישראלי היחיד שיכול היה לשמש ציר מרכזי בעסקה. ואולם הגילויים האחרונים על מקורות המימון שלו - אנשי עסקים רוסים שמקורות עושרם שנויים במחלוקת - מרחיקים מאוד את הסיכוי שיתמודד על החברה. על פי ידיעות שונות, זאבי מנהל מגעים נמרצים למכירת נכסים, בהם מניותיו בבזק. ואולם גם אם יצליח להיחלץ בשלום מקשייו, אין לו סיכוי לקבל את האישורים הנדרשים לרכישת השליטה בבזק.

המשקיע הזר היחיד שהביע התעניינות פומבית בעסקה היה חברת האצ'יסון, החברה הסינית בעלת השליטה בפרטנר. נשיא האצ'יסון, קניג פוק, הודיע על כך בפגישה שקיים לפני כמה חודשים עם שר התקשורת, ראובן ריבלין, וראש הממשלה, אריאל שרון. ההכרזה עוררה הדים, אף שקדמו לה פרסומים לא-רשמיים שיצאו משותפיה של האצ'יסון בפרטנר. ואולם בשוק התקשורת התפרשה הצהרתו של פוק כמחווה לא-מחייבת של רצון טוב.

במדינה המפקחת באופן כה הדוק על משק התקשורת, יכולה קריצת עין ממזרית להניב הטבות בשווי מאות מיליוני שקלים. בדיקה זהירה שנערכה באחרונה עם קבוצת האצ'יסון אימתה את ההשערה. האצ'יסון מאושרת מאוד עם ההשקעות הנוכחיות שלה בישראל, ועכשיו יש מי שנזכרו כי מעולם לא רכשה חברת טלפון מסורתית כמו בזק. כל עסקי החברה באירופה התמקדו בהקמת חברות סלולר, וגם בתחום זה אין מדובר ברגשנות יתרה. במחיר הנכון תשקול האצ'יסון למכור גם את פרטנר.

עם חברות התקשורת שהתעניינו בבזק נמנו חברת טלפוניקה הספרדית, שחתמה בשנה שעברה על עסקה לרכישת מחצית ממניות פלאפון ממוטורולה, במסגרת עסקת חבילה כלל-עולמית. בזק, המחזיקה במחצית השנייה של מניות פלאפון, מימשה את זכות הסירוב שלה על מניות מוטורולה בפלאפון, וכך נמנעה מטלפוניקה האפשרות להיהפך לשותפה של בזק, כצעד כניסה לשוק הישראלי.

ייתכן שאם היתה בזק מניחה לעסקה להתממש, היה סיכוי מסוים שטלפוניקה תתעניין גם ברכישת בזק. כיום אין לטלפוניקה כל עניין בכניסה לבזק או לכל עסקה אחרת בשוק התקשורת הישראלי. תקווה נוספת נפתחה מכיוונו של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס. הבנק נמנה עם החברות שאליהן פנתה רשות החברות בהצעה לשמש יועץ להפרטת בזק. ליהמן לא נענה להצעה, ומקורבים לקבוצה אמרו כי הוא מתכוון לארגן קבוצת רוכשים לבזק ולכן אינו יכול לשמש יועץ להפרטה.

ערפל פוליטי

אף על פי שתמונת המצב ברורה לרשות החברות זה כמה שבועות, אין למנכ"ל הרשות סיבות להכריז על כך ברבים. התחושה שהפרטה קרובה היא אפשרית מסייעת לו בהשלמת צעדי ההכנה של בזק להפרטה, והוא הצליח לרשום התקדמות משמעותית: הושגה הסכמה עקרונית עם השב"כ על שינוי צו הבזק ותקנות ההתאגדות של החברה; הוסדרו מחלוקות עם ועד העובדים; ואם לא יתגלעו קשיים חדשים (ומן הסתם יתגלעו), ייערך בקרוב גיוס הון להבטחת מימון תוכנית הפרישה ל-1,400 עובדים. תחושת ההפרטה הקרובה לוחצת על עשרות הגופים המעורבים לקבל החלטות במהירות רבה יחסית ותאפשר - כאשר ההפרטה תהיה אפשרית - לפעול במהירות גדולה מבעבר.

בעיה אחרת של יעקובס היא פוליטית מעיקרה. רשות החברות שייכת למשרד ראש הממשלה, ויעקובס מונה כמינוי אמון של