אם להאמין לבניה של ז'קלין קרסו המנוחה, רעייתו של אריה קרסו ז"ל, עוזרת בית שעבדה בביתם הצליחה לחתום בכל חודש על משכורת חודשית שלא היתה מביישת אפילו עובד בהיי-טק: לפי כתב התביעה שהגישו השניים לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אחרי מספר שנים השתכרה העוזרת לא פחות מכ-26 אלף שקל ברוטו בחודש.
שני בניה של קרסו, יואל ומכבי, דורשים כעת מהעוזרת להשיב להם כ-267 אלף שקל בגין הפרשי שכר. מכתב התביעה שהגישו עולה כי הנתבעת עבדה שנים ארוכות בבית הוריהם. לאחר פטירת האב, ניצלה עוזרת הבית את תמימותה של ז'קלין ואת היותה תלויה בה על מנת לעשוק אותה ולקבל ממנה את השכר החריג.
בכתב התביעה מציינים הבנים כי העוזרת החלה לעבוד אצל הוריהם בשנת 1992. סוכם כי היא תעבוד במשק בית 3 ימים בשבוע, משך 15 שעות, וכי ישולם לה בתמורתן שכר של 1,300 שקל נטו לשבוע. לפי הנטען, לאחר פטירת האב הפכה ז'קלין לבודדה, ותלותה הלכה וגדלה. כך, במהלך השנים האחרונות, היא השתכנעה להאמין כי פרידה מהנתבעת תהווה אסון עבורה.
לדברי הבנים, במשך השנים, ולאור הפיכתה של ז'קלין ליותר ויותר תלותית בנתבעת, ניצלה העוזרת את מצבה הנפשי ודרשה ממנה שכר מופרז תוך שהיא משפיעה עליה באופן בלתי הוגן, מספרת לה על מצוקתה הכלכלית הקשה, ומבהירה כי לא תישאר אם לא יכובדו התנאים הנדרשים על ידה.
בשנת 2000 שונתה פריסת השעות של העוזרת, והיא עברה לעבוד 15 שעות לאורך 6 ימים בשבוע. למרות שהיקף המשרה נותר למעשה ללא שינוי, קיבלה העוזרת שכר של כ-10,000 שקל נטו לחודש, ובהמשך אף שכר של 16 אלף שקל לחודש - השווה למשכורת חודשית של כ-26 אלף שקל ברוטו.
לטענת ילדיה של ז'קלין, הסכום האמור נכפה על אמם, שידעה כי אם לא תמלא אחר דרישת הנתבעת, יקרה לה "החמור מכל" ואולי תבוא גם כליה על חתוליה, שאותם אהבה ואליהם הייתה קשורה. כל ניסיון של הילדים להתערב נחסם ונמנע על ידי אמם, שנתנה להם להבין כי היא לא מעזה להסתכן בעזיבת הנתבעת.
כעת, מבקשים הבנים לקבוע כי העוזרת קיבלה במשך 5 שנים 1,500 שקל בשבוע לכל הפחות - ההפרש בין השכר השבועי המופקע לטענתם, 4,000 שקל נטו, לבין שכר שבועי של 2,500 שקל נטו - השכר הראוי המקסימלי. התביעה הוגשה באמצעות עו"ד אריאל שמר.
(עב 06\10168)
העוזרת של ז'קלין קרסו קיבלה 26 אלף שקל בחודש ובניה תובעים ממנה להחזיר הכסף
כרמל בן צור
16.1.2007 / 17:54