מחלוקת קשה בין התביעה לסנגוריה על השימוש בעדויותיה במשטרה של רות האפרתי שסירבה להעיד בביהמ"ש

פרשת הסוס הטרויאני ממשיכה לעורר שאלות סבוכות מתחום דיני הראיות. החדשנות שבאופן איסוף הראיות הובילה למחלוקות קשות בין התביעה וההגנה - בנוגע להגדרת יירוט אי-מיילים כהאזנות סתר, בנושא החיפוש שביצעה המשטרה בשרתי מחשב ללא צווים, וכעת שתיקתה של העדה רות האפרתי, המעוררת את השאלה - האם ניתן לעשות שימוש בהודעותיה במשטרה במסגרת ההליך המשפטי.



לפי הלכת חג' יחיא של ביהמ"ש העליון מ-94', התביעה רשאית להגיש כראיה הודעות של עד שותק, שניתנו מחוץ לכותלי ביהמ"ש. כך, יש באפשרותה להגיש את הודעות העד במשטרה או בכל מקום אחר, על אף שלסנגוריה אין אפשרות לחקור אותו בחקירה נגדית.



לטענת ההגנה, שנשמעה ביום שני מפי הסנגורים עוה"ד קובי סודרי, יהושע רזניק ודן קואל, הגיעה העת לעיין מחדש בהלכה ישנה זו, בפרט לאור התמורות שחלו במהלך השנים מאז חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. לטענת ההגנה, מאז חוק היסוד חלו שינויים תפיסתיים ניכרים בזכויות נאשם, והזכות להליך ראוי ולמשפט הוגן הוכרה כזכות יסוד.



מעבר לכך טוענת ההגנה, כי במקרה הקונקרטי של האפרתי, לא חל העקרון שהנחה את בית המשפט בהלכת חג' יחיא. אז, ההנחה היתה שהעד מסרב להעיד מאחר שהוא חושש, בעוד שלגבי האפרתי אין איש טוען כי היא מסרבת להעיד מסיבות אלה. האפרתי פשוט חדלה להעיד בשל "קושי פיזי ונפשי", לטענתה. לטענת ההגנה, אין בקושי זה של העדה כדי להצדיק את שלילת זכות הנאשם לחקירה נגדית. על פי הנטען, מקרה כזה שונה בתכלית ממקרה חג' יחיא, ועל כן אין להחיל את הלכת העד השותק לגביו, ולא ניתן להגיש את עדויות החוץ של האפרתי.



לבסוף טוענת ההגנה, כי קבלת הודעותיה במשטרה של האפרתי תיצור עיוות, שכן בעניין הסוס הטרויאני מתקיים דיון מפוצל, אחד אצל השופט זכריה כספי והאחר אצל השופט חאלד כבוב. אצל כספי, האפרתי החלה להעיד, אך סירבה לחקירה נגדית. על פי ההלכה, במקרה כזה לא ניתן להגיש את עדויות החוץ, וגם העדות בבית המשפט נפסלת, מאחר שהנאשם לא מיצה את זכותו לחקירה נגדית. מאידך, מצבה של התביעה באולמו של כבוב, בו העדה שתקה, יהיה עדיף, שכן שם היא תוכל להשתמש בהודעות מהמשטרה וגם הפרוטוקול של עדותה בפני כספי יוגש כהודעת חוץ.



לטענת המדינה, מפי עוה"ד חיים ויסמונסקי ושירי רום, ישנה פסיקה מאוחרת יותר (מחג' יחיא) של בית המשפט העליון, המאשרת את ההלכה אף לאחר חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בנוסף טוענת המדינה, כי הפסיקה אינה מניחה שעד שותק עושה כן מפאת החשש להעיד. לטענתה, הנימוק של חשש להעיד הוא רק אחת האפשרויות לכך שהעד שותק, ונקבע שבכל מקרה שבו עד שותק, ניתן להגיש את עדויות החוץ שלו כראיה. הצדדים יגישו את סיכומיהם בכתב בסוגיה לשופט כבוב בתוך כשלושה שבועות.



בתוך כך, הגישה רות האפרתי עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי, לפיה היא מבקשת להגיע לעדויות בביהמ"ש כשהיא אינה אזוקה. לטענתה, היא אסירה שיוצאת לחופשות באישור המשטרה, ונמצאת ברמת סיכון נמוכה לבריחה. במצב כזה, אין כל היגיון לאזוק אותה כאשר היא מובלת לעדויות.



עד לדיון לפני כשלושה שבועות היתה האפרתי מגיעה לדיונים ללא אזיקים. ב-29 בדצמבר, לאחר בריחת בני סלע, היא הובלה לביהמ"ש כאשר אזיקים על ידיה ועל רגליה, והדברים זכו לפרסום. לטענת האפרתי, האזיקים הושמו עליה לאחר שסירבה להמשיך ולהעיד מטעם התביעה. עוד טוענת האפרתי, כי הפרסום של תמונתה כשהיא אזוקה, עירער את מצבה של ילדתה בת ה-8. יצוין כי ללא קשר לעתירתה של האפרתי שטרם נדונה, לדיון ביום ראשון היא הגיעה כשהיא אינה אזוקה. כמו כן, לא ברורה הרלוונטיות של הבקשה, שכן האפרתי ממילא אינה צפויה להגיע יותר לעדויות בביהמ"ש, בשל סירובה להעיד.



(פ 40206/05)