ביהמ"ש העליון: תניית אי-תחרות במסגרת הסכם לפירוק שותפות היא הסדר כובל ולא תאכף ע"י ביהמ"ש

תנאי של אי-תחרות בהסכם לפירוק שותפות הוא הסדר כובל האסור לפי חוק ההגבלים העסקיים, ואין לאוכפו.

כך קבע היום הרכב מורחב של 7 שופטי בית המשפט העליון בדיון הנוסף בנושא הסכם אי-תחרות בין טבעול לבין קיבוץ איילון. פסק הדין בדיון הנוסף מאמץ את דעת הרוב בערעור שהיה בעניין.

במרכזו של פסק הדין הסכם שהיה בין טבעול לבין קיבוץ איילון, לפירוק שותפות ביניהם שנקראה "שף הים", שעסקה בפיתוח ובשיווק של מוצרים דמויי בשר ומוצרי מזון שמקורם בדגים.

בהסכם לפירוק השותפות התחייבו טבעול וקיבוץ איילון שלא להתחרות זה בזה למשך 5 שנים.

קיבוץ איילון זכה במכרז של משרד הביטחון לרכישת שניצלים מחלבון צמחי, וטבעול טענה שבכך הפר את הסכם אי התחרות.

בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון קבעו כי הסכם אי התחרות הוא הסדר כובל האסור לפי חוק ההגבלים העסקיים, ולא אכפו אותו. טבעול ביקשה כי בית המשפט העליון יקיים דיון נוסף בעניין, ופסק הדין בדיון הנוסף פורסם, כאמור, היום.

דעת הרוב בפסק הדין של הדיון הנוסף, מפי השופט מישאל חשין, קובעת שהסכם לפירוק שותפות הכולל תניית אי-תחרות הוא הסדר כובל, האסור בהיעדר פטור או אישור של מערך ההגבלים העסקיים.

חשין קובע כי הסדר כובל בלתי חוקי, שצדדים לו עברו עבירה בעצם כריתתו, לא ייאכף על ידי בתי המשפט.

חשין מסביר כי על בתי המשפט לראות לנגד עיניהם לא רק את הצדדים להסדר הכובל, אלא את ציבור הצרכנים כולו, המושפע מההסדר.

"נזכור נא, אל נשכח כי אותם שניים שאנו מתבקשים להכריע בעניינם, קשרו קשר ביניהם להפקיע לטובתם שלהם נכסים מנכסיו של הכלל, לשלול שלל מיחידי הכלל. כי מהו הסדר כובל אם לא הסכם בין שניים (או יותר) להחניק ולדכא תחרות ביניהם בכוונה לשלול שלל ולבוז בז מן הציבור הרחב?", קובע חשין.

חשין מוסיף כי תחרות חופשית משקפת גם ערכים מוסריים, שמשקלם אינו פחות מהחיוב המוסרי לקיים התחייבויות. באיזון בין ערכים מוסריים אלו פוסק חשין, "ראוי שיגבר הערך של מניעת ניצול יחידי החברה לרעה". השופט טירקל, בדעת מיעוט, סבר כי אין לקבוע שהסכם אי התחרות הוא הסדר כובל בלתי חוקי, מתוך עקרונות של הגינות ותום לב בין צדדים להסכם.