ח"כ חסון החליט להגיש את חוק הטוקבקים לכנסת - לאחר שעורכי האתרים לא הגיעו למפגש בנושא

אמש החליט ח"כ ישראל חסון מישראל ביתנו להחזיר לכנסת את הצעת חוק הטוקבקים שהציע לפני מספר חודשים. זאת, בעקבות אי הגעתם של עורכי האתרים הגדולים לפגישה בכנסת. הפעם יגיש את ההצעה באמצעות משרד התקשורת וללא דיון ציבורי כלשהו.



בחודש שעבר נערך בכנסת כנס של כל עורכי אתרי האינטרנט הגדולים בישראל, אקדמאים ומשפטנים, בעקבות הצעת חוק של ח"כ חסון. הצעת החוק שעוררה דיון ציבורי רב קבעה כי כל אתר אינטרנט יחייב את גולשיו להזדהות בפניו אם הם רוצים להשאיר תגובה. בתום הדיון שנערך בחודש שעבר הוחלט להקים ועדה שתעסוק בגבולות ההסדרה העצמית של אתרי האינטרנט הגדולים בראשות אלי הכהן, מנהל מכון נטוויז'ן לחקר האינטרנט ובהשתתפות ד"ר יובל קרניאל, מ"מ עורך nrg אורי רפאל-באום ועורך ynet יון פדר. חסון הצהיר אז כי מאמצי החקיקה יוקפאו למשך שלושה שבועות על מנת להעמיק ולחקור את הסוגיה.



אמש היה אמור להיערך דיון המשך בסוגיה על ידי ח"כ חסון בפורום של עורכי האתרים הגדולים ומספר יועצים על מנת להגיע להסדרה עצמית של הנושא ללא חקיקה. אל הדיון לא הגיע אף אחד מ- 14 עורכי האתרים שהוזמנו אליו. "ניהלנו שיחת חולין בעת שאנו מחכים להגעת עורכי האתרים שהוזמנו, לאחר כחצי שעה כשהבנו שאיש מבין עורכי האתרים לא מתכנן להגיע, הכריז חסון כי הוא מעביר את העניין למסלול ממשלתי", מספר עו"ד יהונתן קלינגר שהגיע לדיון בירושלים. "כל המשתתפים שהגיעו הפצירו בחסון שלא יעבור למסלול חקיקה, ובמיוחד לא לחוק הספציפי שהציע. חסון לא הסכים להקשיב והבהיר שימשיך בהליך החקיקה הן בתור כלי במשא ומתן עם בעלי האתרים והן בתור דרך להשיג את תשומת ליבם בפעם הבאה", אמר קלינגר.



"החלנו לפני מספר חודשים בטיפול בנושא קידום תרבות הדיון באינטרנט, ולאורך הזמן למדנו דברים חדשים בנושא. אתמול, למשל, למדנו שבשם חופש הביטוי, יש מי שמעדיף להשתיק את חופש הביטוי של האחר, ומוותר על קיום דיאלוג. אנו נמשיך בהליך החקיקה, תוך עמידה על כך שתישמר האנונימיות של הגולש בפני הציבור, אך תתבצע הזדהות כלשהי בפני האתר בו הוא מעוניין להתבטא, ובכך אני מקווה שנתרום את שלנו להורדת מפלס האלימות ברשת", מסר ח"כ חסון.



עד כה אמרו כל עורכי האתרים הגדולים בישראל, כמו גם נציגי האקדמיה, כי הצעת החוק לא טובה ולא מתאימה למצב הקיים. עו"ד חיים רביה המתמחה בדיני אינטרנט הסביר ל-TheMarker כי ההצעה אינה מוצלחת. "זוהי דוגמה מובהקת לכך ששופכים את התינוק עם המים. אנונימיות היא ברכה. במקרים שבהם היא מנוצלת לרעה יש לטפל. ייתכן טיפול יעיל ואינטיליגנטי שיותיר את האנונימיות על יתרונותיה ויפחית את הסיכונים שבניצולה לרעה. טיפול כזה יסדיר כללים לחשיפת זהותם של מי שמשמתמשים באנונימיות כמסתור לביצוע עוולה. כך מנסה לעשות תזכיר חוק מסחר אלקטרוני שפירסם משרד המשפטים לפני למעלה משנה, אף שלטעמי הוא עושה זאת באופן לא מוצלח. הצעת החוק טועה אפוא בגישתה ואת מטרתה אפשר להשיג באמצעים מעודנים ומדוייקים יותר", מסביר רביה.