בג"ץ הקפיא הפשרת קרקעות הקיבוצים והמושבים

מאת משה ריינפלד

שבעת שופטי בג"ץ, הדנים בשלוש עתירות לביטול החלטות מועצת מינהל מקרקעי ישראל לאפשר לקיבוצים ומושבים לעשות שימוש לא חקלאי בקרקעותיהם, הוציאו היום (ראשון) צו ביניים המקפיא את ביצוע ההחלטות הללו עד ההכרעה בעתירות. השופטים קבעו כי הצו ייכנס לתוקף רק בעוד שלושה חודשים, כדי לאפשר לגורמים הכלכליים למיניהם להיערך לכך. הצו גם לא יחול על עסקות המפורטות בדו"ח מילגרום, משום שיישומן נמצא כבר בשלבים סופיים ביותר.

בשלוש העתירות נטען כי שלוש החלטות של המינהל בעניין אינן חוקיות. ביוני 95' החליט המינהל לאפשר ליישובים חקלאיים, החוכרים קרקעות מהמינהל, לפתח בקרקעות הללו פעילויות כלכליות לא-חקלאיות. ביולי 95' הוחלט לאפשר לפצות חוכרים כאלה על שינוי ייעוד הקרקעות מקרקע חקלאית לקרקע לבנייה. בדצמבר 95' הוחלט לאפשר להרחיב את מספר המגרשים המיועדים למגורים במושבים ובקיבוצים.

צו הביניים הוצא לבקשת עמותת "שיח חדש" ועשרה אנשי אקדמיה החברים בה, שהגישו את אחת העתירות, באמצעות עו"ד אביגדור פלדמן. בשתי העתירות האחרות לא התבקש בג"ץ לתת צו ביניים. בבקשה לצו טען עו"ד פלדמן, כי החלטות המינהל מקנות למגזר החקלאי העדפה שאינה חוקית, שכן הקרקעות הן משאב השייך לציבור כולו. פלדמן לא חלק על כך שחוכר חקלאי זכאי לפיצוי הוגן וראוי על שינוי ייעוד הקרקעות, אך טען כי האופן שבו הוחלט לפצות את החקלאים מפלה לרעה באופן פסול מגזרים אחרים בחברה, ובכך מעמיק את הפערים החברתיים. בעתירה אחרת, של החברה להגנת הטבע, נטען כי ההחלטות פוגעות בשטחים הפתוחים בישראל.

בפברואר 2000, לאחר שהוגשו העתירות, החליטה הממשלה להקים צוות שרים לעניין שינוי הייעוד של הקרקעות החקלאיות. בכפוף לצוות זה הוקמה ועדה בין-משרדית בראשות דוד מילגרום, שהתבקשה לגבש עמדה עקרונית בעניין. דו"ח ועדת מילגרום הוגש לצוות השרים בדצמבר 2000. עקב הכנת הדו"ח ואישורו עוכבה בחצי שנה הגשת תגובת פרקליטות המדינה לבג"ץ. אז ביקשה הפרקליטות מבג"ץ לתת לממשלה ארכה נוספת של שלושה חודשים. הפרקליטות ביקשה כי בינתיים לא יוצא כל צו.

ואולם בדיון שקיימו היום שבעת השופטים - אהרן ברק, תיאודור אור, אליהו מצא, טובה שטרסברג-כהן, דליה דורנר, דרוית ביניש ואיילה פרוקצ'יה - הוחלט להוציא את הצו. בנימוקי השופטים להחלטה נאמר: "אלה החלטות חשובות ביותר, שיש להן השלכות מרחיקות לכת; כפי שעולה מדו"ח מילגרום החלטות אלה מקרינות על שוק הדיור בישראל; הן משליכות על סוגיית שטחי מקרקעין פתוחים ועל השגת יעדי תכנון ארציים. הן מעלות שאלות קשות ביחס לסוגיית השמירה על נכסי המקרקעין של המדינה ולסוגיית החלוקה ההוגנת של יתרונות כלכליים הכרוכים בהם; כל אלה נוגעים בשאלות יסוד של החברה הישראלית".