עו"ד רפואה, שביהמ"ש קבע כי ניסה להשתלט על ירושת ידידתו, מערער: "הייתי חבר נאמן"

עו"ד דורון רפואה, שפסק דין של שופטת בית המשפט לענייני משפחה, טובה סיון, קבע כי הוא ניסה להשתלט על חלק ניכר מירושת המיליונים של ידידתו חולת הסרטן, הגיש היום ערעור על פסק הדין.



בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב, טוען רפואה כי לא היה מקום לבטל מחמת השפעה בלתי הוגנת 11 סעיפים בצוואה שערך. אותה צוואה, זיכתה אותו למעשה באחוזים רבים מן העיזבון, ובכלל זה כסף מזומן, תכשיטים ושלושה נכסי נדל"ן.



לטענת רפואה, באמצעות עו"ד ראובן בילט, ביטול הסעיפים על ידי בית המשפט מבטל גם את רצונותיה ומשאלותיה המפורשות של המנוחה, שמצאו ביטוי לא רק בצוואתה האחרונה, אלא בצוואות שעשתה לאורך השנים. "בית המשפט הפך את רצון המצווה לעפר ואפר, והתעלם מההלכה המשפטית", נכתב בערעור.



לדבריו, "לו קרן של בנק הייתה גובה 3% לשנה, לא היה בית המשפט מעלה בדעתו לבטל את הוראות המנוחה. אולם כאשר מדובר בעו"ד שהיה נאמן של המנוחה, נפתחו כל החרצובות של ההאשמות. זו איפה הגובלת בצביעות". בכך מתייחס רפואה לסעיף שהוכנס לצוואה, לפיו הוא עצמו יקבל 3% מכספי הקרן שיועדה לילדי המנוחה, וכעבור 17 שנה יצטבר סכום זה ל-60%.



על פי רפואה, הוא הצהיר בפני המנוחה וחזר על כך בבית המשפט, הן בכתב והן בעל פה, כי הודיע למנוחה עם הקמת הקרן כי לאחר השנה הראשונה של ניהול הקרן יגבה 0.5% בלבד, למרות הסכמת המנוחה ל-3%. "זה היה רצון המנוחה, כך הוקם ההקדש, אשר בית המשפט מחק אותו במחי יד, והפך את רצון המנוחה לאפס אפסים", מציין רפואה.



בערעור נכתב עוד כי "המנוחה הייתה אישה אינטליגנטית, בעלת רכוש רב של נדל"ן בשווי מיליוני שקלים וכן כספים בבנקים בארץ ובשוויץ, בשווי של כ-9 מיליון שקל. בית המשפט הפך אותה לאישה שאינה מבינה מימינה ומשמאלה, שרפואה עושה בה כרצונו. לא היו דברים מעולם, ולא היתה אף לא ראיה אחת לביסוס קביעות עובדתית אלה על ידי בית המשפט".



על עצמו מעיד רפואה, כי לא היה במשך השנים חבר וידיד קרוב יותר למנוחה, פרט לבן זוגה בשנים האחרונות, מאשר הוא עצמו. לדבריו, בפניו היו פרושים כל הסודות הכמוסים של המנוחה. הוא מוסיף כי הוא טיפל במסירות אין קץ במנוחה וברכושה. "לו עלה בדעתו לעשות מעשה בלתי חוקי ביחס לכספיה יכול היה לעשות כן, אולם לא עלה בדעתו לפעול בניגוד להוראותיה שהיו קדושות בעיניו", לשון הערעור.



מפסק הדין של השופטת טובה סיון עלה כי רפואה הציב לאחר מות המנוחה שני מאבטחים שימנעו משני ילדיה כניסה לביתם. בערעור מנמק רפואה את מעשיו בכך שעשה פעולה שנאמן אחראי היה עושה, על מנת שאנשים זרים לא יעלו לקומה השנייה של הבית, בו היו מאוכסנים תכשיטי המנוחה בשווי מאות אלפי שקלים. "בית המשפט ראה בכך מעשה חמור ביותר, והתעלם מהמטרה של הגנה מפני גניבת רכוש", כותב רפואה.



בערעור שהגיש, תוקף רפואה את השופטת סיון, ואומר: "כפי שעשתה כמעט לאורך כל סעיפי הצוואה, שמה השופטת את עצמה במקום המנוחה והחליטה מה היה רצונה וכל זאת ללא כל בסיס, ויותר נכון בניגוד לרצונה המפורש, שעבר כחוט השני מאז הצוואה הראשונה ועד האחרונה. למעט העובדה שלא נאמר בפסק הדין כי רפואה גנב את הכספים, הכול נכתב".



(עמ 07\1016)