בן אליעזר: "אין די בהסתמכות על ייצור אנרגיה באמצעים קונוונציונלים בלבד"

אחרי נשיא מצרים, חוסני מובארק ומלך ירדן, עבדאללה, הגיע תורו של שר התשתיות הלאומיות, בנימין בן אליעזר להצהיר על שימוש באנרגיה גרעינית למטרות שלום בישראל, קרי ייצור חשמל. בדברים שנשא בן אליעזר בכנס הרצליה של המכון למדיניות ואסטרטגיה של המרכז הבינתחומי, שנערך במלון דניאל, הוא לא התייחס מפורשות למילה "גרעין", אך דבריו לא הותירו מקום לפרשנות: "אין די בהסתכמות על ייצור אנרגיה באמצעים קונוונציונלים בלבד, מחובותינו לשמר את האפשרות לייצר אנרגיה בדרכים אחרות".



לדברי בן אליעזר, "דומה כי אין צורך להכביר במילים בדבר התלות הקיומית של כל אחד ואחד מאיתנו באנרגיה לסוגיה. שוו לעצמכם עולם בו הנפט, הגז והפחם אוזלים, ולא מתפתחות בו טכנולוגיות לייצור חשמל באמצעות אנרגיות חלופיות ברמה שתענה על הביקושים לאנרגיה. במצב כזה, יכולת ייצור החשמל פוחתת. התחזיות הפסימיות צופות כי בתוך 40 שנה, אנו נתמודד מול מחסור עולמי בנפט. מובן כי מדובר בתרחיש קיצוני. אך גם תרחישים קיצוניים פחות אינם מעודדים כלל ועיקר".



בן אליעזר התייחס גם לסוגיית הגרעין האיראנית. לדבריו, "אסור לה לישראל לעמוד בראש חזית המאבק כנגד ההתגרענות האיראנית. הגרעין האיראני מאיים לא רק על ישראל, אלא ובעיקר על מדינות המפרץ, על מדינות ערב, על אירופה ועל ארה"ב. העולם הערבי המתון מודאג מהתופעה ועלינו כמדינה לעקוב, להתכונן ולהיערך - אבל בשום אופן לא לעמוד בחזית, וכפועל יוצא מכך, צריך להפסיק להלחיץ את הציבור הישראלי יום ולילה".



באשר לשימוש באנרגיה גרעינית בישראל, מעבר למפעל הטקסטיל בדרום המדינה, שעל פי פרסומים זרים עוסק בייצור ארסנל אסטרטגי למדינת ישראל, וכור המחקר בשורק, אין למדינה כורים גרעיניים. בסוף שנות ה-70, קיבלה ממשלת ישראל החלטה על הקמת כור גרעיני לייצור חשמל ואף הוקצה לה שטח באזור שבטה שבנגב, שעליו שומרת חברת החשמל כבר למעלה מ-30 שנה, תמורת לא מעט כסף, ליום פקודה.



המתנגדים לתחנה גרעינית בישראל טוענים כי ישראל קטנה מדי ואין כל הצדקה כלכלית להקמת כורים גרעיניים בה, וכמובן קיימים הטענות של הגופים הירוקים. ואולם, חברת החשמל מחזיקה בתוכניות מגירה משלה. מנכ"ל החברה שפרש לא מזמן, ד"ר יעקב רזון, הצהיר כי לישראל לא יהיה מנוס מלהקים תחנה גרעינית לייצור חשמל. המחיר של תחנה גרעינית דומה לזה של הקמת תחנה פחמית מודרנית: כ-1.5 מיליארד דולר. אולם, תחנה גרעינית מעסיקה מספר נמוך מהותית של עובדים ושטחה קטן מזה של תחנה פחמית.