5,000 כלי רכב הוחרמו מאז מאי 2006; העבירה השכיחה ביותר: נהיגה בשכרות

5,000 כלי רכב כבר הוחרמו מאז יושם החוק להחרמת כלי רכב בגין עבירות נהיגה חמורות ב-14 במאי 2006 - למעלה מ-550 החרמות בחודש. מאחר שכל רכב מוחרם ל-30 יום לפחות ועלות האחסנה במגרשים הייעודיים היא 40 שקל ליום בממוצע - הרי שהכנסות בעליהם הפרטיים של המגרשים, שנבחרו במכרז על ידי המשרד לביטחון פנים, הסתכמו עד כה לפחות ב-6 מיליון שקל - לא כולל הכנסות נוספות בגין גרירה, איחורים בפדיון המכונית וכו'. העבירה השכיחה ביותר שהובילה להחרמת רכב בשנה החולפת היא נהיגה בשכרות - 28% מסך ההחרמות. במקום השני נהיגה ללא רישיון ובשלישי נהיגה עם רישיון פסול (ראו טבלה).



הליך ההחרמה הוא לרוב מיידי: הנהג העבריין נתפס על ידי שוטר והשוטר מזמין קצין לצורך שימוע שמתקיים במקום. על פי הנאמר בשימוע מחליט הקצין אם להחרים את הרכב. "בלמעלה מ-90% מהמקרים נגמר השימוע בהחלטה להחרים את הרכב", אומר ראש מחלקת תעבורה באגף התנועה, רב פקד רוני לוינגר. במקרה שהעבריין אינו בעל הרכב - למשל בחור צעיר שנהג בשכרות והרכב רשום על שם אביו - מוזמן בעל הרכב לשימוע שיתקיים למחרת. גם שימועים אלה נגמרים ברוב המקרים בהחרמה.



ההחרמה היא ל-30 יום, אלא אם כן אותו רכב הוחרם כבר פעם אחת בשלוש השנים האחרונות - במקרה זה משך ההחרמה מוכפל ל-60 יום. העברת הרכב למגרש מתבצעת בעזרת גרר ועל חשבון בעל הרכב (250-300 שקל ל-30 הק"מ הראשונים ועוד חמישה שקלים לכל קילומטר). לחלופין יכול הנהג העבריין להזמין חבר או קרוב משפחה שיסיע עבורו את הרכב למגרש.



לרשימת העבירות בגינן מותר למשטרה להחרים רכב התווספו בשבוע שעבר שתיים חדשות: חציית פסי רכבת בזמן שהמחסום יורד או עקיפה על פס לבן בדרך לא פנויה. לדברי לוינגר, בקרוב תתווסף עבירה נוספת - ליקויים מכניים חמורים.