מבקר המדינה: "ממשל שחושב שהביקורת היא אויב העם - פוגע בערכי הדמוקרטיה עליהם מושתתת מדינת ישראל"

"אני סבור כי בתקופה בה אנו מצויים, במשברים הסובבים אותנו, בשחיתות שיש מי שמדברים עליה, לצערי, בלשון המעטה ומתעלם מהמציאות העגומה - צו השעה הוא האקטיוויזם הביקורתי. אסור לנו לזלזל חלילה, בגילויי שחיתות קלה כחמורה. השחיתות תפגע במרקמים הרגישים ביותר במדינת ישראל.



השחיתות אינה תופעה שצריך ללמוד להסתגל אליה. זו תופעה חמורה שיש בה כדי לסכן את המדינה כולה. ללא מאבק יומיומי למען טוהר מידות ועקירת השחיתות מהשורש, נעלמת מהדופק הלאומי פעימה. זו ההצדקה לאקטיוויזם הביקורתי שיש לי הכבוד להטיף לו", כך אמר מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בכנס הרצליה של המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי, שנערך במלון דניאל.



לינדנשטראוס דיבר על מקורות הסמכות של מבקר המדינה: "נושאי ביקורת המדינה נקבעו בחוק יסוד מבקר המדינה ועל פיהם בוחן המבקר חוקיות פעולות בקרה. הנושאים הם טוהר מידות, ניהול תקין, יעילות וחיסכון של הגופים המבוקרים וכל עניין אחר שיש בו צורך. לכל מבקר יש גישה משלו, לבעיות חברה, שלטון ומדינה, השקפה על זכויות הפרט והחברה וכללי הצדק הטבעי, ויש בכולם יחד כדי להשליך על מימוש תפקידו כמבקר המדינה".



"מה משמעות האקטיוויזם הזה?", שאל מבקר המדינה, "הוא משרה על היקף הביקורת. הוא מעודד חשיפת מעשי שחיתות ומתן הגנה ראויה ומיידית לחושפי השחיתות. הוא משרה על עומקה של הביקורת: ביקורת עם שיניים, נשכנית ואפקטיווית. הוא מקיים וידוא ביצוע על דו"חות הביקורת ונקיטת צעדים הולמים כלפי מי שאינו מבצע את הוראות המבקר".



"אסור שדו"ח המבקר יהיה אות מתה או הרתעה בשער בלבד", קרא לינדנשטראוס. "למבקר צריכות להיות היום סמכויות להמליץ בפני השלטונות על קיום דין משמעתי למי שמתעלם ביודעין, וללא כל הצדקה מהמלצות המבקר וממחדלים משמעותיים שגילו המבקרים במלאכת הביקורת. מקרים שהם התעלמות חוזרת ונשנית, שנה אחר שנה, מממצאי המבקר".



ספינים של "חוגים מקורבים"



"ממשל שעל פי השקפתו, הביקורת היא אויב העם או סכנה - פוגע בערכי הדמוקרטיה עליהם מושתתת מדינת ישראל", אמר לינדנשטראוס. "להשקפה זו יש מספר ביטויים בעיקר מפי המבוקרים כמו הביטוי התקשורתי וזילות כלפי הביקורת וכמו: 'הביקורת מחפשת כותרות' ו-'הביקורת היא שטחית'. למיטב הכרתי אין בסיס לטענות אלו והם ספינים תקשורתיים בלבד. מעניין שהספינים הללו מוצאים את מקומם מ'חוגים מקורבים' לאישיות כלשהי, כאשר עדיף שיהיה מי שיגיע לקדמת הבמה, יאמר את דבריו ויעמוד בשקיפות על דעתו ועמדותיו".



"במקום להתמודד עם הביקורת, מתמודדים על גופם של המבקרים ומנסים 'לחפש' את המבקרים ובכך להנמיך את קולה הרם של הביקורת", אמר מבקר המדינה. "מי שחושב שאין מבקר למבקר מתעלם מקיומו של בג"ץ ומתעלם מוועדת הביקורת של המדינה שדנה בדברי המבקר. ביקורת המדינה מקפידה למלא את מילות הביקורת, והמחוקק כבר אמר שהמבקר אינו מורה על פתיחת חקירה וכי תפקידו מתמצה בתפקיד אחד: להביא את העניין לידית היועץ המשפטי לממשלה. זו כל הסמכות הנתונה בידי המבקר, הוא צינור אינפורמציה בלבד ליועץ המשפטי, והיועץ הוא שמחליט האם להעמיד את המבוקר לדין".



לינדנשטראוס דיבר על הצורך לעקור את תופעת המינויים הבלתי חוקיים בשיטת "חבר מביא חבר" ואמר כי מדובר בצו השעה. "מכתבי תמיכה רבים זורמים למשרד המבקר והתקווה הגדולה שלנו היא הציבור: התודעה והתמיכה הציבורית במוסד המבקר - תמיכה שמגיעה מכל חלקי העם. כך הפך מוסד הביקורת לתקווה לעתידה של המדינה".