מלחמת סימון הערך התזונתי בבריטניה: יצרניות המזון הגדולות מנסות להכשיל שיטת סימון חדשה וברורה יותר

כמה מיצרניות המזון והמשקאות הגדולות בעולם, בהן קוקה קולה (סימול KO), יוניליבר (סימול ULVR.L), קלוג (סימול K) ודנונה (סימול DN.VX), השתתפו במימון קמפיין פרסומות טלוויזיה בבריטניה, בעלות של שמונה מיליון דולר, שנועד לחתור תחת שיטת סימון חדשה של רמות סוכר, שומן ומלח במוצרים, שמקדמת רשות תקני המזון הבריטית (FSA).



שיטת סימון הערך התזונתי החדשה של ה-FSA, המבוססת על סימון מוצרים ב"שיטת הרמזור" - בה מסומנות רמות הסוכר, השומן והמלח במוצרים באמצעות צבעי אדום, צהוב וירוק - מוצגת באחרונה לציבור הבריטי באמצעות קמפיין פרסומות טלוויזיה. הקמפיין, שעליו אחראית WPP (סימול WPP.L) הבריטית, חברת הפרסום השנייה בגודלה בעולם, כולל פרסומות באנימציה, בנות עשר שניות, המציגות את שיטת סימון הערך התזונתי החדשה.

עם זאת, הקמפיין החדש שהשיקו יצרניות המזון והמשקאות השותפות בפדרציה של תעשיית המזון והמשקאות (CIAA) - שעליו חתומה ענקית הפרסום האמריקאית אומניקום (סימול OMC), קבוצת הפרסום הגדולה בעולם - אשר כולל פרסומות טלוויזיה בנות 30 שניות, מציע שיטת סימון ערך תזונתי אחרת, ברורה פחות. במקום שיטת הרמזור לסימון ערך תזונתי, אשר לה השפעה גדולה על הרגלי הצריכה של הצרכנים, מקדמות ענקיות מזון ומשקאות שיטת סימון חלופית, במסגרתה מוצג רק האחוז מהמנה היומית המומלצת של סוכר, שומן ומלח במוצר. עם זאת, סקר שערך ארגון התזונה הבריטי, צ'ילדרנ'ס פוד קמפיין (Children's Food Campaign), העלה כי כמחצית מאוכלוסיית בריטניה אינה בעלת כישורים מתמטיים מספיקים כדי להבין את שיטת "המנה היומית המומלצת" שמקדמת תעשיית המזון.



לדברי ה-FSA, שיטת הסימון שמקדמות החברות מבלבלת מדי, ועל כן עליהן לאמץ את שיטת הרמזור. ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, אף הזהיר בשנה שעברה את תעשיית המזון מפני פסילת שיטת הסימון של FSA. "אנו מעודדים את התעשייה לאמץ את שיטת הסימון הברורה של ה-FSA, ואנו נכונים לפעול במקרה שהתעשייה תחליט שלא לאמץ מרצונה את השיטה", אמר בלייר בחודש יולי.



שיטת הרמזור לסימון מוצרי מזון כבר התבררה כבעלת השפעה גדולה על התנהגות הצרכנים. כך למשל, לאחר שרשת הקמעונות הבריטית ג'יי. סיינסבורי החלה לסמן את מוצריה בשיטת הרמזור, נרשמה נפילה של 40% במכירות של חטיפי עוף וארוחות מוכנות אחרות.



שתי שיטות הסימון, הן זו של FSA והן זו של תעשיית המזון, הן בבחינת המלצה בלבד, שכן הרגולטור של האיחוד האירופי האחראי על סימון ערך תזונתי על מוצרי מזון, טרם גיבש כללים מחייבים בתחום זה, ואינו מראה סימנים כי בכוונתו לעשות כן.



היוזמה של ה-FSA באה על רקע טענות גוברות בבריטניה ובאיחוד האירופי בדבר אחריותן של יצרניות מזון ומשקאות להתרחבות בעיות של השמנת יתר בציבור באירופה. לפי הערכות האיחוד האירופי, כ-204 מיליון בני אדם באירופה סובלים מעודף משקל, ו-61 מיליון בני אדם סובלים מהשמנת יתר חריפה.



בארה"ב נכנעו בשנה שעברה באופן חלקי יצרניות המשקאות הקלים הגדולות לביקורת גוברת על כך שמשקאות תוססים עתירי סוכר פוגעים בבריאותם של ילדים, והסכימו להגביל חלקית את מכירתם של משקאות אלו בבית ספר יסודיים ובחטיבות ביניים.



בארה"ב, כמו באירופה, גברה הדאגה בקרב ארגוני צרכנים עקב התרחבות בעיות ההשמנה של הציבור הרחב, ואצל ילדים בפרט. עם זאת, שיטת סימון הערך התזונתי המוקבלת בארה"ב דומה לשיטת "המנה היומית המומלצת". מחקרים רפואיים שפורסמו בשנים האחרונות בארה"ב קשרו בין הרגלי התזונה הלקויים בתקופת הילדות לבין בעיות בריאותיות בשנות הבגרות. שיעור הסובלים מהשמנת יתר בארצות הברית הוכפל מאז שנת 1990 וכרבע מהאמריקאים מוגדרים כסובלים מעודף משקל, לפי נתוני הממשל האמריקאי. מספר מחקרים העריכו, כי עלות התופעה לכלכלת ארה"ב מסתכמת ב-75 מיליארד דולר מדי שנה.