שמואל ברגר: כל עוד נתוני הדיור נמדדים בדולרים, אין אפשרות לעמוד ביעד האינפלציה - אלא באמצעות הורדת ריבית

"הפחתת הריבית אינה הפתעה. ראינו ניצוץ של הפתעה כשהנגיד הוריד את הריבית ב-0.5% לפני חודש, אבל ההפחתה הנוכחית בהחלט צפויה", כך אומר מנכ"ל מרווחים שוקי הון, שמואל ברגר, לנוכח הודעת בנק ישראל כי הריבית במשק תרד ב-0.25% ל-4.25% - 1% פחות מהריבית בארה"ב. "הנגיד אמר באופן ברור לפני חודש כי יעמוד ביעד האינפלציה של 3%-1% ואנו רואים שהוא פועל להשגת המטרה", הוסיף.



כאשר הריבית נמוכה, פוחתת האטרקטיוויות בהשקעה בתוכניות החיסכון של הבנקים (פק"מ, מק"מ), ששוב אינן מציעות תשואה גבוה ונטולת סיכון. במצב שכזה, מחפש הציבור אפיקים המניבים תשואה גבוהה יותר, דוגמת איגרות חוב ומניות. זו הסיבה שריבית נמוכה נתפשת כחיובית עבור הבורסה.



מנגד, הורדת ריבית, פירושה כי בנק ישראל מעודד את הציבור לחסוך פחות ולצרוך יותר - ובכך להעלות את רמת המחירים במשק, כלומר ליצור אינפלציה. שנת 2006 הסתיימה באינפלציה שלילית של 0.1%, לעומת יעד הממשלה שעומד על אינפלציה של 3%-1%. עם זאת, החטאת היעד נובעת בעיקר מירידה של 8.5% בשער הדולר.



"אין אפשרות לייצר אינפלציה של 3%-1% בישראל כל עוד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בונה את המדד כפי שהיא עושה זאת היום", אומר ברגר. "נכון להיום מדד הדיור נמדד בדולרים והירידה החדה בדולר גוררת אחריה מדדים שליליים. התוצאה היא, שאין לנגיד אפשרות להעלות אינפלציה אלא באמצעות הפחתת ריבית, אי לכך, אנו מעריכים כי הריבית תורד גם בחודש הבא", הוסיף.



"נתוני המקרו של ישראל מדהימים בהשוואה לכל מדינה דומה והם מאפשרים להוריד את הריבית ללא משבר - מצב שונה לחלוטין מזה שהיינו בו ב-2001, כאשר הריבית הורדה בבת אחת ב-2% וגרמה לזעזוע עמוק", אומר ברגר. "נכון להיום התשואות של איגרות החוב לטווחים הארוכים עדיין סבירות ואין סיבה לברוח מהן".



ברגר מעריך כי הפחתת הריבית תייצב את הדולר ברמות גבוהות יותר. "האם רמה של 4.30-4.25 תייצב את האינפלציה? התשובה היא שלא", הוא אומר ומוסיף, "דרך הפעולה היא ניסוי וטעיה אולם פישר אדם זהיר ואין להניח שיעשה צעדים יוצאי דופן".