בימ"ש: עורך דין אינו רשאי לקזז שכר טרחה מכספי זכייה של לקוח

הסכם שכר טרחה בין עורך דין ללקוח אינו מקנה זכות לעורך הדין על כספים בהם זכה הלקוח בפסק דין, כך נקבע בבית משפט השלום בנתניה לפני כמה ימים.



עו"ד שמואל אריאלי ייצג את לקוחו, הרצל כנפי, בשתי תביעות שהגיש נגד אליהו בראנץ'. הלקוח זכה בתביעות ונותר חייב לעורך הדין כספים בגין שכר טרחה, אשר עורך הדין היה אמור לקבל מתוך סכומי הזכייה.



הנתבע בראנץ' עירער על פסק הדין לביהמ"ש המחוזי בתל אביב, ובבקשתו לעיכוב ביצוע פסק דין, הפקיד 450 אלף שקל בקופת ביהמ"ש. בזמן שהערעור היה תלוי ועומד הטילו נושים עיקולים זמניים על החוב של הנתבע כלפי כנפי.



לאחר שערעורו של בראנץ' נדחה התעוררה מחלוקת בין אריאלי לנושים של הלקוח לגבי הכספים. בית המשפט המחוזי הורה להעביר את סכום הפיקדון לאריאלי, אך ההעברה לא בוצעה בשל עיקול נושים על סכום הפיקדון.



בעקבות זאת הגיש אריאלי תביעה נגד בראנץ' שבה ביקש להצהיר כי זכותו להשיג את שכר טרחתו מהכספים שישלם בראנץ' ללקוחו על פי פסקי הדין, עדיפה על פני זכותם של הנושים על פי העיקולים. הוא צירף לתביעתו את הסכמי שכר הטרחה שערך עם הלקוח לגבי ייצוגו, לפיהם שכר הטרחה הועמד על 30% בתוספת מע"מ מהסכום הכולל שמגיע ללקוח מבראנץ'.



שופטת השלום יעל קלוגמן קבעה כי טענת אריאלי בדבר היותם של הסכמי שכר הטרחה בגדר המחאה לעורך הדין של זכות הלקוח לגבי כספי פסק הדין, לכשיינתן, "היא טענה גורפת ומרחיקת לכת".



השופטת קבעה כי ההסכם הוא שגרתי כשאין בו כל התייחסות להמחאת זכויות, ולכן קבלת טענתו של עורך הדין משמעה היא שכל עורך דין העורך הסכם שכר טרחה עם לקוח, יהפוך מנושה רגיל על פי חוזה, לבעלים ישירים של כספי פסק הדין להם זכאי הלקוח.



השופטת קבעה כי "גם אם נקבע בהסכם שכר הטרחה, כי עורך הדין יקבל את שכרו מהכספים הראשונים שייגבו מהנתבע - כפי שנעשה בענייננו - עדיין הלקוח, ולא עורך הדין, הוא הבעלים של הכספים הללו". בסופו של דבר התקבלה תביעתו של אריאלי לקבלת כספי הפיקדון, מכוח זכות העיכבון הקבועה בחוק לשכת עורכי הדין, המאפשרת לעורך דין לעכב כספי לקוח שהגיעו לידיו עקב שירותו ללקוח, להבטחת שכר טרחתו.



קלוגמן ציינה כי ביהמ"ש היה בגדר שומר או נאמן בכספי הפיקדון. "כבא כוחו של הזוכה על פי פסק הדין, היה אריאלי זכאי לקבל לידיו את התשלום שנועד ללקוחו". לפיכך התקבלה טענת אריאלי כי החזיק בכספי הפיקדון באמצעות בית המשפט והיות שזכות העיכבון גוברת על פי הדין על עיקול, נקבע כי אריאלי זכאי לכספי הפיקדון.



(ה"פ 121/06)