דו"ח האינפלציה: תיסוף השקל תרם לירידת המדד ב-1.4%

תיסוף השקל במחצית השנייה של 2006 תרם לירידת מדד המחירים לצרכן בשנה שעברה ב-1.4%. ירידת מחירי האנרגיה במחצית השנייה של השנה שעברה תרמה לירידה של עוד 0.2% במדד - כך קובע דו"ח האינפלציה של בנק ישראל למחצית השנייה של 2006 שפורסם היום.

מדד המחירים לצרכן ירד במחצית השנייה של 2006 ב-1.7%. מאחר שבמחצית הראשונה של השנה עלה המדד ב-1.6%, שנת 2006 כולה הסתיימה עם אינפלציה של 0.1%-, פחות מיעד האינפלציה של הממשלה לשנה שעברה שעמד על 3%-1.

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, מבטיח בהקדמה לדו"ח האינפלציה כי, "בנק ישראל עוקב אחר ההתפתחויות הכלכליות כדי להמשיך ולנהל את מדיניות הריבית, כך ששיעורה בחשיבה של 12 חודשים קדימה תתישב עם יעד האינפלציה".

הדו"ח קובע כי ב-2006 לא היו לחצים אינפלציונים בישראל מכיוון שוק העבודה. בנק ישראל קובע, בדו"ח האינפלציה, כי תנודתיות האינפלציה בישראל גבוהה מאשר ברוב המדינות המפותחות האחרות. משמעות הדבר היא כי ההסתברות לסטייה מיעד האינפלציה בישראל גבוהה יחסית. הסיבות לתנודות האינפלציה בישראל הן: גורמים עונתיים, זעזועים חיצונים למשק ובעיקר תנודות בשער החליפין.

הדו"ח מציין כי משטר יעד האינפלציה, הנוהג בישראל מאז 1992, צובר פופולריות בעולם. מספר המדינות המנהלות את מדיניותן המוניטרית במסגרת יעד אינפלציה מגיע היום ל-24. ארגונים בינלאומים כמו קרן המטבע הבינלאומית, מייעצים למדינות נוספות לאמץ משטר זה. הערכה היא כי משטר של יעד אינפלציה הוא תנאי הכרחי לצמיחה בת קיימא ולאבטלה נמוכה.

בנק ישראל מציין כי רוב המדינות סוטות מיעד האינפלציה שלהן אך בישראל תדירות הסטיות גבוהה יחסית. מאז 1997, סטתה ישראל מהיעד בכ-80% מהזמן לעומת 52% מהזמן במשקים מתפתחים ו-35% מהזמן במשקים מפותחים.

בנק ישראל מדגיש כי פער הריביות השלילי שקל-דולר בסוף 2006 לא השפיע במידה ניכרת על התפתחות שער החליפין. התופעה של פער ריבית שלילי עם הדולר קיימת גם במדינות מתפתחות אחרות. התחזקות המטבעות המקומיים מחד והיחלשות הדולר מאידך על רקע הגירעון השוטף והגירעון התקציבי בארה"ב תרמו לתופעה זו.

בנק ישראל מעריך כי האינפלציה תשוב לתחום יעד הממשלה, 3%-1%, ברבעון האחרון של 2007. עם זאת, הבנק מציין כי ישראל עלולה להחמיץ גם השנה את יעד האינפלציה אם אחד משלוש הסיכונים הבאים יתממש: הסיכון הגיאו-פוליטי, הרעה במשק האמריקאי ומגמות גלובליות.

ביחס לסיכון הגיאו-פוליטי, קובע הדו"ח כי בנק ישראל עלול להחמיץ את יעד האינפלציה ב-2007 אם פרמיית הסיכון של ישראל תעלה. עלייה עלולה לגרום להיחלשות השקל מול המטבעות הזרים ולהביא לעיוות מחירים מהיר במשק. גם עלייה משמעותית בהוצאות הבטחון, שתוביל לחריגה מתקרת הגירעון, עלולה להשליך על רמת המחירים במשק. ביחס להרעה במשק האמריקאי, אומר בנק ישראל, כי המשך הגידול בגירעון השוטף והממשלתי בארה"ב עלול לחולל שינוי בהעדפות המשקיעים ולהאיץ את היחלשות הדולר בעולם ומול השקל. גם האצה בהורדות הריבית בארה"ב, שתביא לפער ריביות חיובי עם ישראל, תביא להתחזקות השקל ולירידות מחירים מהירות יחסית בישראל.

ביחס למגמות הגלובליות, סבור בנק ישראל כי המשך התרחבות הביקושים בעולם למוצרי ושרותי טכנולוגיה לצד התרחבות המגמה של מיזוגים ורכישות, עשוי להאיץ רכישת חברות ישראליות מוטות יצוא וטכנולוגיה - דבר שיתמוך בלחץ בסיסי גדול יותר לתיסוף ולירידת מחירים. מנגד, עלייה נוספת במחירי האנרגיה תביא לעלייה מהירה של המחירים.