בסוף חודש נובמבר, התכנסו במלון ריץ' בניו יורק בכירי הליגה לידידות ישראל ארצות הברית ובכירי ארנסט יאנג העולמית, לטקס חלוקת אותות הוקרה על תרומה לחיזוק הקשרים המסחריים בין ארצות הברית לישראל. אחד ממקבלי אותות ההוקרה באותו הערב היה יצחק פורר. "זה היה אחד מרגעי השיא בקרירה שלי, אני, יצחק פורר, בן מושבה מרחובות, מקבל אות הוקרה, שכל בכירי ארנסט יאנג העולמית באים כאיש אחד לכבד אותי בנוכחותם. מכיוון שאני מאמין שצריך לפרוש בשיא, זו היתה אחת מהנסיבות, שהובילו אותי לפרוש דווקא עכשיו", כך אומר יצחק פורר, 73, מי שבמשך שנים ארוכות הוביל את משרד קוסט-פורר-גבאי - ארנסט יאנג ישראל ביד רמה והפך אותו לפירמת רואי החשבון הגדולה ביותר בישראל.
כאשר הפך פורר לשותף מנהל בפירמה ב-1980, היא מנתה 50 עובדים. כיום, במועד פרישתו, קוסט-פורר-גבאי - ארנסט יאנג ישראל מונה 1,400 עובדים, והיא גדולה פי שניים מהפירמה הבאה אחריה בתור. "הגשמתי את מה שרציתי, אני משאיר אחרי אימפריה" מציין פורר. "המשרד בצמיחה, האנשים שעובדים בו מקצוענים וטובים ולמעשה, אין לו כמעט מתחרים", הוא מוסיף.
כשהתבקש פורר לציין את המהלכים העיקריים שהובילו לצמיחה הוא ציין שמדובר בעיקר בניצול הזדמנויות. "לא ביצעתי תכנון ארוך טווח קדימה. קרו דברים והרמתי הזדמנויות ורעיונות. ב-1980 היינו רו"ח של חברה קטנטונת בשם אינטרפארם. חברה בתחום הטכנולוגיה, שישראל מקוב היה המנכ"ל שלה. החברה הלכה לקראת הנפקה בארה"ב. לא היה לנו ניסיון בהנפקות בארץ ובטח שלא בהנפקות בחו"ל, אבל החברה היתה קטנה והחלטנו לעבור יחד איתה את תהליך ההנפקה. תוך כדי התהליך למדנו והתמקצענו בתחום, והפכנו למובילים בו. בתחילת שנות ה-90 כשהתחילו הנפקות בארץ, היתה לנו נקודת זינוק טובה מאוד".
מהלך נוסף שביצע פורר הוא המיזוג עם מי שהיתה נציגת אנרון העולמית, שקרסה לאחר פרשת אנרון - חברת אנדרסון - שיוצגה בישראל על ידי ליובושיץ-קסירר. לאחר קריסתה של אנדרסון, מספר משרדי רו"ח מובילים התחרו על משרד קסירר ופורר הוא שזכה בו. "הם היו הכלה הכי יפה בעיר, כולם רצו אותה, אבל הבעיה היחידה היתה שהיא היתה כלה מסוכנת. רשת אנדרסן העולמית נוהלה בצורה ריכוזית והסכנה היתה שתביעות בעקבות אנרון יגיעו גם אל החברה שתתמזג עם קסירר. אנחנו רצינו אותם מאוד והיינו לארג'ים איתם במחיר, תוך שבועיים בערך חתמנו את החוזה. נתנו להם להשתמש בשם ארנסט אנד יאנג במשך תקופה של שנה, אבל המיזוג בפועל בוצע בתום השנה בשביל לא להיחשף לנזקי פרשת אנרון".
כמובן, בתור הפירמה הגדולה ביותר בשוק, קיימות שמועות רבות על התנהלותה. אומרים עליה שהיא אמנם הכי גדולה, אבל לא הכי מקצועית, ואף אומרים שהדוחו"ת הכספיים עליהם חתומה קוסט-פורר, נוטים באופן חד לטובת החברות. על כן בארה"ב, יש לה את שיעור הריסטיטמנטס (הצהרות ותיקוני דו"חות) הגבוה ביותר.
"אז אומרים", מגיב פורר, "זה לא נכון". "כשהיינו קטנים אמרו אל תלכו אליהם הם קטנים, הם לא יוכלו לתת שירות מקצועי. היום שאנחנו גדולים, אומרים אל תלכו אליהם, הם גדולים הם לא יתנו יחס אישי. בשנות השישים אמרו עלינו שאנחנו מוציאים דוחו"ת בלי ניירות עבודה, אחר כך אמרו שאנחנו מעניקים הנחות מפליגות ללקוחות ובו זמנית נותנים שכר מופלג לעובדינו, אחר כך אמרו שיש לנו הרבה ריסטינטמנטס, ובכל המקרים מדובר באימרות של מתחרים צרי עין ותו לא".
בעניין המתחרים צרי העין - ידוע שבישראל היחסים בין ראשי ה-Big 4 הם לא טובים, מה הסיבה לכך?
"היחסים בישראל מאוד לא טובים, וזה בניגוד למה שקורה בעולם. הסיבה היא הטלטלה שעבר הענף ב-15 השנים האחרונות, עם כניסת הרשתות הבינלאומיות לארץ. טרם לכך, היו בישראל חמישה משרדים גדולים מאוד. כתוצאה מכניסת הרשתות ומתהליך מיזוגים שהחל לאחר מכן, מתוך חמישה משרדים גדולים מאוד, שלושה נעלמו לחלוטין, ושניים אחרים תפסו את מקומם, על חשבונם, ועל חשבון שני המשרדים הגדולים שנותרו. לאורך התהליך, נוצרו הרבה סכסוכים אישיים, לקוחות עברו ממשרד למשרד ומשרד שהפסיד לקוחות, בטח לא היה מאושר מכך. בתוך התהליך נוצרו גם יריבויות על רקע אישי. אני למשל יודע מה אומרים עלי בשוק. אני לא מסכים, אבל מי שהפסיד לקוחות לא תמיד אומר דברים נכונים".
מה ההשפעה של היחסים המתוחים על המקצוע?
"אנחנו מדברים, אבל אין אהבה, לדעתי בארץ המקצוע בכללותו סובל מאוד מהמצב הזה בגלל שיש נתק בין המשרדים הגדולים. הם לא מובילים את המקצוע בארץ, אלא המשרדים הקטנים - נשיאי לשכת רואי חשבון, הוועד המרכזי של לשכת רואי חשבון, רובו משרדים בינוניים וקטנים", אומר פורר.
"רונן בראל סומן להיות היו"ר הבא כבר לפני 12 שנים"
רונן בראל, בן 45, הצטרף לפירמה ב-1986, ובשבע השנים האחרונות כיהן בה בתפקיד מנכ"ל. בראל מומחה בטיפול בחברות תעשייה וחברות ציבוריות, נחשב כמנכ"ל רציני ומקצועי אך נחבא אל הכלים. עמיתיו מציינים כי הוא אדם נעים ואפילו "בעל סגנון אירופי", מקצועי ומאוד תכליתי. בראל, נשוי ואב לארבעה ילדים, מתגורר בתל אביב, סיים לימודי ראיית חשבון באוניברסיטה העברית בירושלים וכבר בעודו מתמחה, הצטרף לקוסט-פורר-גבאי - ארנסט את יאנג ובשנת 1991 הפך לשותף בה. בראל מונה למנכ"ל בשנת 2000.
יצחק פורר, היו"ר היוצא של הפירמה, מסר אתמול ל-TheMarker, כי הוא מעביר את התפקיד לבראל כבר כמעט 12 שנים: "בראל היה מסומן לתפקיד חמש שנים לפני שהתמנה להיות מנכ"ל, וכבר אז לא הייתי הולך לישיבה חשובה בלי שהוא יהיה איתי", אמר. פורר מצין כי הוא חנך את בראל תקופה ארוכה בכדי להיות בטוח שהוא האדם הנכון ושהתבקש לתת לו טיפים להמשך דרכו אמר: "בראל יודע את כל מה שאני יודע, אני פשוט מציע לו לעשות דברים טוב יותר".
ראשי פירמות ה-Big 4, חוץ מגד סומך, איחלו לפורר הצלחה בהמשך דרכו
כאמור, לאורך השנים, היחסים בין ה-Big 4 הישראליות רוו מתחים וחיכוכים רבים, הן על רקע מקצועי. בהמשך להודעתו של פורר על פרישתו, ציין אבי ברגר, השותף המנהל של קסלמן וקסלמן PwC כי "יצחק פורר הוא ללא ספק אחד ממובילי ענף ראיית החשבון בישראל. פורר הצליח לנווט את פירמת ארנסט ויאנג בצורה מרשימה ביותר ולאורך השנים רכש לעצמו מוניטין אישי והערכה גבוהה. פורר שייך לדור מנהלי המשרדים שיצרו וקידמו את הקשר עם הפירמות הבינלאומיות הגדולות ואת כניסתן לפעילות בישראל. אני מאחל ליצחק ידידי, בריאות טובה ואריכות ימים."
גם יגאל בריטמן מדלויט-בריטמן-אלמגור איחל לפורר הצלחה רבה בדרכו, וציין כי הישגו הגדול של פורר היה בכך שהצטרף למשרד קטן והצליח להרים אותו כך שיהפוך לאחד מה-Big 4. לעומת זאת, את סמל היחסים העכורים בין הפירמות נשא דווקא גד סומך מ-KPMG, שסירב להתייחס לעזיבתו של מי שהיה במשך שנים ממתחריו החזקים ביותר.
הראיון המלא יובא במהדורה המודפסת
יצחק פורר ערב פרישתו: "אני משאיר אחרי אימפריה"; "היחסים בין חברות רואי החשבון הגדולות פוגעים במקצוע"
אתי אפללו
31.1.2007 / 19:23