המהפך: גרסת הטנדרים - מבהמות שטח לחיות שטח אופנתיות

סוף העולם שמאלה, דרום מדבר יהודה. על שפת המצוק של נחל חימר חונים שני טנדרים שחורים. את הפינה הזאת עוד לא גילו משפחות רועשות ברכבי שטח ותלמידי בית ספר. אל האנשים שמגיחים מהטנדרים מתקרבות זוג טריסטרמיות סקרניות. הן מתמקמות על הגגות ומתחילות לפטפט. שני הטנדרים משודרגים, כל אחד בדרך שונה.



טנדרים משודרגים? פעם, כשמכונית יצאה משערי המפעל, היא היתה מוצר מוגמר. אם המנוע היה חלש, הנהג למד לנהוג בשלווה בעליות ולהתעלם מהקללות שהטיחו בו נהגים אחרים. אם בולמי הזעזועים היו נוקשים, הנהג למד לנהוג במהירות נאותה או להוסיף למושב שכבת ריפוד. אבל כיום, במאה ה-21, אפשר לשדרג הכל. במיצובישי האנטר, שהשתתף במבחן, שודרג המנוע, ואילו באיסוזו די-מקס שודרגה מערכת המתלים. אחד נהפך לחזק יותר, השני לנוח יותר.



חיות שטח אופנתיות



בשנים האחרונות עברו הטנדרים, אלה שקרויים "פיק אפ", מהפך. מבהמות עבודה, שהפינוק היחיד שהציעו לנהג היה מזגן - לחיות שטח אופנתיות, מעוצבות ועמוסות באביזרי מותרות. הבעיה היתה שכולם התחילו לקנות כאלה. בשנת 2000 נמכרו בישראל 6,375 טנדרים. טנדר לכל פועל ובעצם טנדר גם לכל לא-פועל. והכל באדיבות ממשלת ישראל, שהכירה בהוצאות של הטנדר וגם החזירה במלואו את מרכיב המע"מ ברכישה.



אלא שב-2005 סתמו אנשי משרד האוצר את הפרצה ומכירות הטנדרים צנחו באותה שנה ל-3,388 בלבד. הטנדרים כבר לא משתלמים כל כך כרכבי פנאי, מה גם שבאותה רמת מחיר אפשר לקנות רכב כביש-שטח נוח, חזק ומאובזר מתוצרת קוריאה. המשיכו לקנות טנדרים כל מי שחייבים לקנות טנדרים. וגם, למרות ביטול הטבות המס, כמה לקוחות בכל זאת חושקים בתדמית הקאובוי שמציע הטנדר - ב-2006 טיפסו מכירות הטנדרים ל-3,800 כלים. הגידול במכירות הוא גם תוצאה של דגמים חדשים ומושכים ובראשם ניסאן נבארה, מאזדה BT50, והצמד שנבחן כאן - מיצובישי האנטר ואיסוזו די-מקס.



בחזרה לשפת המצוק. הטנדר הראשון, איסוזו די-מקס, עבר בתחילת 2007 מתיחת פנים. החזית לוטשה, הפנסים הקדמיים הוחלפו ביחידות תאורה מודרניות והמנוע, בנפח 3.0 ליטרים, קיבל הזרקה ישירה וכיום משחרר הספק מרבי של 163 כ"ס. הטנדר השני, מיצובישי האנטר, הופיע בגרסה משודרגת - 167 כ"ס.



כיצד אפשר לשכנע לקוח לקנות טנדר במקום כביש-שטח? קודם כל, הטנדר צריך להיראות סקסי לפחות כמו רכב כביש-שטח. תשאלו את מיצובישי האנטר. האנטר, בשחור בוהק, הוא מסובב ראשים מקצועי. ילדים מצביעים אחריו ברחוב ויושבי גדודי מכוניות הליסינג בוהים בו ומדמיינים מסעות במדבר. והנהג? הוא פותח את גג השמש, מגביר את המוסיקה במערכת הסטריאו המקורית, מדמיין שהוא מנמיך את שולי כובע הבוקרים ומיד מגביה את משענת מושב העור החשמלי, שכולם יראו.



באיסוזו די-מקס, המצב שונה. די-מקס 2007 פחות מוחצן מהאנטר, למרות זוג פנסים מלוכסנים שמזכירים את אלה של פולקסווגן קראפטר או קדילאק CTS. במכסה המנוע של די-מקס החדש נפער לוע ענקי להובלת אוויר קר אל מצנן הביניים. בניגוד להאנטר, שכולו קימורים, די-מקס כולו זוויות. האנטר, כך נראה, ירגיש בבית על חוף הים, מוקף גולשים חטובים, ואילו די-מקס ייראה טבעי בשדה או במושב.



אבל החיים זה לא רק חוף ים ולפעמים צריך לגמוא מרחקים. ההאנטר סובל ממושב נוקשה, שאינו תומך כיאות בגב הנהג. אחרי שלוש שעות של נסיעה בכביש הישבן מתחיל לכאוב וכל הכוונונים החשמליים שבעולם לא יכולים לעזור. די-מקס, לעומת האנטר, נראה ומרגיש פשוט. מושב הבד נוח, הפנים ספרטני, אין בקרת אקלים, אין גג נפתח ואין מערכת שמע מקורית. וגם אין רשרושים וקרקושים ששמענו בהאנטר.



מתניעים את הטנדרים כדי לגלוש לאורך הנחל. בחזיתו של די-מקס יש מנוע חדש-ישן. החלק הישן הוא בלוק המנוע, אותה יחידת כוח ששירתה בנאמנות את די-מקס הקודם. החלק החדש הוא כל מה שמסביב למנוע - ההזרקה, מגדש הטורבו ומצנן הביניים. המנוע החדש מפיק 163 כוחות סוס שמורגשים היטב בכל לחיצה על הדוושה. גם הרעש שמפיק המנוע נשמע היטב בתא הנוסעים.



גם מנועו של האנטר, שנפחו קטן בחצי ליטר מזה של די-מקס, מפיק כ-160 כ"ס, אך הטכניקה שונה. מנוע רגיל של האנטר מפיק 136 כ"ס בלבד. לקוחות שרוצים לשדרג את ההספק, כדי שישתווה להספקם של שאר הטנדרים, צריכים להשקיע 6,000 שקל נוספים. מה קונים ב-6,000 שקל? שבב.



השבב של האנטר פותח בסדנת ראלי-ארט, סדנת המרוצים של מיצובישי. השבב משנה את תכנות מחשב המנוע כך שהמחשב מאפשר למנוע לקבל יותר אוויר ודלק. לפיכך ההספק עולה ל-167 כ"ס. אבל חוץ מההספק הדומה, אלה שני מנועים שונים. בעוד שמנועו של די-מקס נינוח באופיו ומגיב בכל סל"ד, מנועו של האנטר מתפרץ רק מעל 2,000 סל"ד ומשגר את הטנדר המגודל קדימה במרץ.



בולמי זעזועים מיוחדים



השביל המסולע שיורד אל נחל זהר, בואכה ים המלח, זרוע סלעים בגודל אבטיחים. ההאנטר יורד לאט אבל בטוח. הדי-מקס, עם מרווח גחון קצת פחות גבוה, יורד לאט יותר. בסופו של דבר שני הטנדרים מבצעים את המשימה בכבוד.



בחזרה לכביש - כביש מס' 90 לאורך ים המלח. שני הטנדרים מקפצים על השיבושים, אבל די-מקס מקפץ פחות. הסיבה היא ארבעה בולמי זעזועים מיוחדים שהותקנו בו. הבולמים, מתוצרת חברת אולדמן האוסטרלית, ניתנים לכיוון של רמת השיכוך, והנסיעה הופכת רכה יותר. מחיר התענוג: 3,326 שקל. היבואן בחר להתקין את הבולמים המשופרים ברכב המבחן. אפשר לשער שדי-מקס עם בולמי זעזועים מקוריים מתנהג פחות טוב. כמה פחות טוב? זאת לא נדע.



בעליות לירושלים, השמים מתקדרים. גשם. הכביש נהפך לחלק. ההאנטר מצויד במערכת הנעה כפולה מתוחכמת, "סופר סלקט", שמאפשרת נסיעה בכביש במצב הנעה לכל הגלגלים. יש לו גם מערכת בקרת יציבות אלקטרונית (ESP) שמונעת איבוד שליטה. בגשם המערכות האלה חשובות, כמעט חיוניות. די-מקס אינו מצויד במערכת הנעה 4x4 שאפשר להפעיל בכביש סלול, והשילוב של כביש חלק, כוח רב, הנעה אחורית ומתלה אחורי מיושן דורש תשומת לב ורגל עדינה על דוושת הדלק.



מי זוכה במבחן? הצייד השרירי או הפועל המסוקס? השאלה היא את מי שואלים. מי שיקנה את האנטר כתחליף לרכב כביש-שטח ויחליף את מושב הנהג יגלה שהאנטר אינו נופל מרוב רכבי השטח ואף עולה עליהם בפוזה וביכולת לשאת מטען. אבל מי שקונה טנדר כדי לעבוד, לשאת מטען ולהתמקד פחות בטיולי סוף שבוע ויותר בעבודה יבחר בדי-מקס.



מיצובישי האנטר



גרסה: Limited



תצורה: טנדר, ארבע דלתות



מידות: אורך 507 ס"מ, רוחב 180 ס"מ, גובה 180 ס"מ, אורך ארגז 132.5 ס"מ, בסיס גלגלים 300 ס"מ, משקל עצמי 1,890 ק"ג, צמיגים 245/70-17



:תרוסמתו הענההנעה אחורית או לכל הגלגלים, אוטומטית, הילוך כוח (Low)



מנוע: דיזל, ארבע בוכנות, 16 שסתומים, נפח 2,477 סמ"ק, הספק מרבי 167 כ"ס ב-4,000 סל"ד, מומנט מרבי 35 קג"מ ב-2,000 סל"ד



ביצועים: מהירות מרבית 177 קמ"ש, תאוצה 0-100 קמ"ש 12.8 ש'



צריכת דלק: יצרן - אין נתון רשמי, נתוני מבחן - 9.1 ק"מ לליטר



בטיחות: שתי כריות אוויר, ABS, בקרת יציבות אלקטרונית (ESP), לא נבחנה במבחן ריסוק פומבי



אחריות: שלוש שנים



שנת השקה: 2006



מחיר: 227,800 שקל



גרסאות נוספות: דיזל, 2.5 ליטרים, GL ידנית, 184,500 שקל; דיזל, 2.5 ליטרים, Limited אוטומטית, 221,800 שקל; דיזל, 2.5 ליטרים, PRO RT אוטומטית, 202,000 שקל



איסוזו די-מקס



גרסה: LS 4x4



תצורה: טנדר, ארבע דלתות



מידות: אורך 491 ס"מ, רוחב 172 ס"מ, גובה 173.5 ס"מ, אורך ארגז 138 ס"מ, בסיס גלגלים 305 ס"מ, משקל עצמי 1,860 ק"ג, צמיגים 245/70-16



הנעה ותמסורת: הנעה אחורית או לכל הגלגלים, אוטומטית, הילוך כוח (Low)



מנוע: דיזל, ארבע בוכנות, 16 שסתומים, נפח 2,999 סמ"ק, הספק מרבי 163 כ"ס ב-3,600 סל"ד, מומנט מרבי 28.5 קג"מ ב-2,000 סל"ד



ביצועים: מהירות מרבית 160 קמ"ש, תאוצה 0-100 קמ"ש - אין נתון רשמי



צריכת דלק: נתוני יצרן - 10.2 ק"מ לליטר, נתוני מבחן - 9.1 ק"מ לליטר



בטיחות: שתי כריות אוויר, ABS, לא נבחנה במבחן ריסוק



אחריות: שלוש שנים



שנת השקה: 2006



מחיר: 206,000 שקל



גרסאות נוספות: דיזל, 2.5 ליטרים, ידנית, 147,000 שקל; דיזל, 2.5 ליטרים, 4x4, ידנית, 171,500 שקל; דיזל, 3.0 ליטרים, S, אוטומטית, 196,000 שקל