מהנדס העיר חיפה, אריאל וטרמן, מפשיל שרוולים ויורה לכל הכיוונים

חצי שנה לאחר שהיוותה מטרה לטילי החיזבאללה ולאחר שפעולות השיקום של הבניינים המופגזים כמעט הושלמו, בעיריית חיפה עובדים במרץ על תוכניות לחיזוק העיר והרחבתה. "את השינויים בעיר לא יראו ביום אחד", מבטיח מהנדס העיר אריאל וטרמן, "אבל חיפה היא הדבר הבא ותפקידנו רק לבסס את המגמה הזו".



לפני כחודש החליט הקבינט הממשלתי לחיזוק חיפה והצפון להעניק לבירת הצפון מעמד של אזור פיתוח א' בתיירות עד 2011, ומעמד של אזור פיתוח ב' בהיי-טק עד 2010. עוד הוחלט כי העיר תקבל 165 מיליון שקל לפרויקטים שונים (ראו מסגרת).



שנה בדיוק חלפה מאז נחת וטרמן, אדריכל העיר רעננה לשעבר, על כס מהנדס העיר חיפה ו"הילד הנחמד" -כפי שהוא מכונה בפי עסקניה הוותיקים של עיר הפועלים - מתחיל לנער את האבק מעל מדפיו המאובנים של אגף ההנדסה בעירייה. מאחורי ההודעות האחרונות לתקשורת בדבר התוכניות החדשות אשר יקודמו בעתיד, חושף וטרמן תפישת עולם אשר תעיר את ותיקי הכרמל מרבצם.



"ראשון לציון תהיה בסוף גדולה מחיפה ואין לי כוונה להתחרות בכמויות הבנייה שם. זו מדינת תל אביב - אך אנו נתמקד באיכות", אומר וטרמן. "רפי ביסקר (יו"ר נכסים ובניין, א.ב) נוסע כל יום לתל אביב, אך לא מוותר על הנוף של חיפה".



הבנייה מתחילה באוויר



את פירוט תוכניות העיר חיפה לשנה הקרובה בוחר וטרמן לפתוח דווקא בהצגת נתוני איכות האוויר, שלדבריו כבר מזמן נהפך לנקי הרבה יותר מזה של תל אביב, ירושלים או אשדוד. "דבק בעיר דימוי לא נכון של יישוב שבו האוויר מזוהם - למרות שהמציאות מוכיחה נתונים אחרים לגמרי", מדגיש וטרמן ומדגים את המהלך הראשון שנוקטת חיפה למירוק שמה ודימויה. המהלך השני, הוא מרמז, כבר יכלול את שינוי פריסת מפעלי התעשייה במפרץ חיפה וצמצום מספרם. על היתר ההפעלה שביקשה חיפה כימיקלים לנפק למכל האמוניה הידוע לשמצה במפרץ, סירב וטרמן לחתום. בימים אלה, הוא מגלה, מנהלת העירייה מגעים עם תש"ן (חברת תשתיות נפט) על פינויה של חוות המכלים מחוף קריית חיים למתחם "קרקעות הצפון" שממערב לבתי הזיקוק.



"העניין נדון, ובין הצדדים כבר הושגה הסכמה עקרונית להעתקת החווה. התב"ע החדשה למקום כבר נדונה בוועדה המחוזית, ובימים אלה נערך תסקיר ההשפעה על הסביבה", מספר וטרמן. הוא מציין את מקורות המימון להעתקה - קידום תוכנית להקמת שכונה בת 1,000 יחידות דיור על החוף המתפנה.



מפרץ חיפה כולו עמד בשנים האחרונות במוקד ויכוחים ציבוריים נוקבים אשר נסובו בעיקר סביב שאלת חיוניותו של נמל חיפה (בהיקפו הנוכחי) לעיר. כבר לפני כ-10 שנים גובשו התוכניות לפינוי רצועת הרציפים המערבית של הנמל האזרחי לטובת העירייה ותושבי העיר - אך הרפורמה בנמלים טרפה את הקלפים והותירה את רצועת החוף שמול "קמפוס הנמל" המתוכנן בלתי נגישה. ערב ההכרעה על מיקום הטרמינל הימי החדש מעדיף וטרמן להתבטא בזהירות, אך רומז על ציפיותיו מחברת נמלי ישראל ומהנהלת נמל חיפה.



"חיפה זקוקה לנמל, וסקרים שנערכו הצביעו על הצורך בבניית נמל חדש, גדול ועמוק יותר. עם זאת, אין ספק שהעיר זקוקה לחיבור אל קו המים ולפינוי רצועת הרציפים שבין המושבה הגרמנית לקריית הממשלה. אני לא יכול לומר שיש כבר הסכמות, אבל לפחות עם חברת נמלי ישראל הגענו להבנה בדבר הצורך בפינוי", אומר וטרמן.



סוגיה שנייה, הקשורה במפרץ ונדונה בעת האחרונה, התמקדה בשאלת נחיצותו של שדה התעופה שבו. לפני כחודש פורסם ב-TheMarker כי בכוונת שר התחבורה, שאול מופז, להעתיק את שדה התעופה ממפרץ חיפה למנחת מטוסים סמוך למגידו שבעמק יזרעאל. ההודעה גררה תגובות נזעמות מצד עיריית חיפה ולשכת המסחר, אך וטרמן לא מהסס לצאת נגד עמדתם.



"יש במהלך שכזה היגיון, משום שהרחקת השדה תאפשר את פיתוחו של הנמל מזרחה. אין לי התנגדות למהלך שכזה, ובלבד שיימצא ישים כלכלית ושהשדה החדש ייפתח לטיסות בינלאומיות", אומר וטרמן.



פתירת שני מוקדים אלה, טוען וטרמן, תשולב השנה בשינוי המתוכנן באזור המפרץ כולו - אשר יקיף את המשך פיתוח פארק הקישון ואת שדרוג מתחם הצ'ק פוסט. כל זאת החל מהקמת פרויקט "עיר הקולנועים" של א. דורי ותיאטראות ישראל (פרויקט של 25,600 מ"ר; על סף קבלת היתרים), דרך שדרוג התשתיות במתחם העסקים כולו והכשרת הכניסה הצפונית של מנהרות הכרמל (המתבצע בימים אלו), וכלה בהקמת מרכז התחבורה הראשי, אשר ירכז את תחנת האוטובוסים המרכזית, הרכבת הקלה, רכבת ישראל (10,000 מ"ר; יציאה למכרזים בתוך כחודשיים).



תמ"א? אז מה



איכות האוויר ושיקום אזורי התעשייה הכבדה ומפרץ חיפה הם שלב אחד במהלך לריענונה של העיר. בשלב השני כבר חוזר וטרמן לתחום עיסוקו כפי שהוא תופש אותו: הדאגה לעידוד הבינוי בעיר, תוך שמירה על איכות הסביבה המבונה.



תב"ע מאושרת לבנייה רוויה של 250 יחידות דיור, בשכונת נווה שאנן בעיר, היתה מונחת על שולחנה של חברת רסקו. וטרמן חשב אחרת. "הבנייה הרוויה ודאי לא תמשוך אוכלוסייה איכותית לאזור זה ותפגע במרקם הירוק של הסביבה", הסביר וטרמן. בתום דין ודברים מול הנהלת רסקו "שוכנעה" החברה בצורך להסב את הפרויקט ל-50 קוטג'ים סביב שצ"פ (שטח ציבורי פתוח) בשטח 16 דונם - וזכתה בתמיכתה של העירייה בקידומה המהיר של התוכנית (בסמכות ועדה מקומית).



ומה בדבר תמ"א 35 אשר חייבה בנייה רוויה למגורים במרחבים העירוניים? "לא הגעתי לכאן על מנת לשרת את תמ"א 35", יורה וטרמן. "אנו נמשיך להתמקד בסביבת מגורים איכותיים ולא נשים דגש על היקפם".



המדיניות אותה החליט וטרמן ליישם מכתיבה עם זאת היצע קבוע של 3,000 יח"ד בבנייה מדי שנה. את היקף זה מתכוון וטרמן להציג השנה באמצעות פרויקט רמת חביב של אביב אוסיף וגב ים (כ-1,000 יח"ד), אלרום כרמל של גד זאבי ואפריקה ישראל (475 יח"ד; הכנה להיתר), רמת זמר (850 יח"ד; לקראת הפקדה), פרויקט הכרמליטים (610 יח"ד; בתוקף) ופרויקט פינוי-בינוי בשכונת נוה דוד בעיר (244 יח"ד; בתוקף).



בנוסף, תשולב הבנייה למגורים ביעדי העירייה לבנייה למלונאות (1,700 חדרים) - אשר ימומשו השנה בחלקם תוך הקמת מלונות בוטיק בכרמל הצרפתי ובמושבה הגרמנית.



פרויקטי הדגל: קמפוס הנמל ופארק הביו-טק



עיריית חיפה מתעתדת להשקיע 110 מיליון שקל בחזון "קמפוס הנמל" - שתכליתו הסבת מתחם של כ-100 דונם בעיר התחתית לאזור מרכזי לימוד והכשרה מקצועית, לצד מעונות סטודנטים. האדריכלים משה צור ועוזי גורדון הופקדו על התוכניות (הנחה של 66% בארנונה הובטחה), האוצר תרם שמונה מבנים ישנים ועד כה השקיעה העירייה כ-30 מיליון שקל בשיקום התשתיות.



מכללת תלתן היתה הראשונה (והיחידה עד כה) להיכנס אל המתחם - ואוניברסיטת חיפה תבוא בעקבותיה, כשתעביר חוג אחד למקום. שלושה בעלי נכסים זריזים כבר הסבו את נכסיהם לחדרי מעונות, ולמנהל הפרויקט, אריה גרינבאום, יש סבלנות: "העסק אטי, אך מתפתח. התשובה לספקנים נמצאת במחירי המכירה במתחם, שזינקו בתוך שנה ב-200%".



את פרויקט הדגל השני ממקדת העירייה בהקמת "פארק מדעי החיים" במבואותיה הדרומיים של חיפה - ובעירייה מקווים שיהיה "אח תאום" לפארק מת"ם המצליח. הפארק, מסביר מנכ"ל החברה הכלכלית לחיפה, אבי פפרקורן, יותאם לחברות מו"פ קטנות וגדולות תוך ניצול קרבתו לטכניון, לבית החולים רמב"ם ולמתחם ההיי-טק מת"ם הסמוך. הוא ישתרע על שטח של כ-30 דונם ויקיף חמישה בניינים בשטח 50 אלף מ"ר.



את הרוח הגבית קיבלה החברה הכלכלית עם הכרזתה של חיפה כאזור פיתוח ב' למחקר ופיתוח (המתיר מענקים והקלות מס) - ותקצוב נוסף של 40 מיליון שקל אשר הובטח לעיר, יופנה להקמת חממה טכנולוגית נוספת בקרבת קמפוס הנמל שבעיר התחתית.