האמריקאים גילו את פרטנר

סלקום ופרטנר, פרטנר וסלקום. שנת 2006 היתה השנה הראשונה בה התוצאות הכספיות של השתיים נראו זהות, והמשקיע בשוק ההון התקשה למצוא את ההבדלים ביניהן. כשבאי.די.בי החלו להיערך להנפקה הקרובה של סלקום, הם כיוונו גבוה, לשווי חברה של כ-2 מיליארד דולר. זאת, אחרי שבסלקום כבר חולקו דיווידנדים בהיקף כולל של כ-800 מיליון דולר. באותה עת נסחרה פרטנר לפי שווי חברה נמוך בהרבה.

מאז יכלו להיווצר שני תרחישים: התמתנות בשוויה של סלקום לצורך ההנפקה; או נסיקה בשוויה של פרטנר כלפי מעלה, כך שיתקרב לזה לפיו מוערכת סלקום. מה שקרה בפועל היה שבשוק ההון לא ראו בשווי שמבקש נוחי דנקנר בעבור סלקום שווי מוגזם, ומניית פרטנר ידעה צמיחה שהחברה לא הכירה מאז התפוצצות הבועה בשנת 2000.

באוקטובר 2006, כשהיה כבר ברור שדנקנר מוציא את סלקום להנפקה בבורסת ניו יורק תוך מספר חודשים, עלתה מניית פרטנר בכ-10% בתוך חודש, וחצתה את רף מחירי היעד של כמה מהאנליסטים בשוק. מאז עלתה מניית פרטנר ב-12% נוספים, ובאי.די.בי אמרו בשבועות האחרונים בחיוך כי "סלקום נתנה למניית פרטנר מתנה יפה".

היום דווח כי ההנפקה של סלקום תתבצע השבוע, ואולי אפילו מחר, לפי הרף הגבוה של מחיר ההנפקה - כ-18 דולר למניה; מניית פרטנר מגיבה בזינוק נוסף של כ-5.5%, שחלקו תוצאה של סגירת פער ארביטראג' מול מחיר המניה במסחר בארה"ב. למעשה, כמה גורמים חברו יחדיו כדי להעניק לפרטנר רוח גבית ולחייב את כל בתי ההשקעות לבצע עדכון בהערכות השווי שלה.

פרטנר מגיבה הן לתוצאות השנתיות הטובות, עליהן דיווחה החברה במהלך השבוע שעבר, ששיקפו לחברה צמיחה שנתית של כמעט 10% בהכנסות, צמיחה ברווח התזרימי (EBITDA) של כ-18% וזינוק של כמעט 100% ברווח הנקי; והן להנפקת סלקום הקרובה, שהמשקיעים בשוק מלחשים שהיא צפויה להתבצע בביקושים שיציבו אותה ברף העליון של תמחור השווי, כמעט 1.8 מיליארד דולר.

פרטנר נוסקת בעיקר בשל העובדה שהמשקיעים האמריקאים גילו את פער הפוטנציאל שעוד טמון בה. למרות שכבר מהרבעון הראשון של 2006 ניתן היה להבין בנקל ש-2006 תהיה שונה בתכלית מ-2005, מניית פרטנר נסחרה בדיסקאונט לאורך מרבית חודשי השנה. כעת, עם הדיווח על התוצאות הכספיות של 2006 כולה, ולאור מסע השיווק שמקיימים אנשי אי.די.בי בארה"ב בעבור סלקום, מגלים שם המשקיעים כי שחקניות שוק הסלולר הישראלי מציגות מספרים טובים אף יותר מאלה של החברות האירופיות המקבילות.

פרטנר וסלקום, סלקום ופרטנר. שתי החברות שנצמדו השנה במרבית הפרמטרים הכספיים: לשתיהן הכנסות שנתיות של כ-5.6 מיליארד שקל ולשתיהן שיעור רווחיות תזרימית זהים - נהנות האחת מזרועות רעותה. דנקנר יוצא מבחינתו להנפקת סלקום בעיתוי ובתזמון אידיאליים לאור תוצאות פרטנר; ופרטנר מצידה מציגה חוב זול ונמוך בכמיליארד שקל מזה של סלקום, כשבדרך היא כבר רומזת למשקיעים בה כי מדיניות חלוקת הדיווידנד בחברה צפויה להשתפר משמעותית.

הוצאות הפחת ותוואי ההשקעות של שתי החברות נמצאים במגמת ירידה. זאת, ככל שהחברות מתרחקות מההשקעות הגדולות שלהן על רשתות הדור השלישי, ומתקרבות להכנסות מהותיות יותר ויותר מרשתות אלה. החברות העלימו לחלוטין את הפגיעה מהפחתת דמי הקישוריות - כ-17-15 מיליון שקל ברבעון - וגם המשך הפחתתו, כבר די ברור, אינה מהווה הכבדה של ממש על מאזניהן. תזרימי המזומנים השמנים מפעילות שוטפת, בניכוי פעילות השקעה, מושפעים אף הם כיום פחות מכפי שנצפה תחילה מהשקעות דור 3. זאת, בזכות הירידה בהיקף ההשקעות ההוניות (CAPEX).

בתי ההשקעות לא נשארים אדישים לכך. כל בתי ההשקעות מעלים את מחיר היעד של מניית פרטנר כעדות לביטחון הרב שלהם בתזרים החברה ובחוב הזול שלה. מגדיל לעשות בנק ההשקעות UBS, שקובע בסקירה לפרטנר מחיר יעד של 70 שקל למניה, בהשוואה למחיר היעד הקודם שהעניק לה, 55 שקל למניה. מחיר היעד החדש גבוה בכ-30% ממחיר מניית פרטנר בשוק. ב-UBS אף מניחים כי המודל שלהם להערכת שוויה של פרטנר מתבסס על הנחות שמרניות.

בבית ההשקעות פסגות אופק מעניקים למניית פרטנר מחיר יעד של 60 שקל, הגבוה בכ-13% ממחיר השוק. בפסגות אופק מתרשמים מהצמיחה בתוצאות פרטנר ב-2006, "אנחנו סבורים ששוק הסלולר הפך רציונלי יותר, כאשר כל השחקנים כיום שמים דגש על הרווח, והרווחיות שבה לטפס", כותבים האנליסטים. "יש להכיר ביכולת החברה להתמודד, להתייעל ולספק תוצאות", כותבים בפסגות אופק.

באי.בי.אי מעניקים אף הם מחיר יעד של 60 שקל למניית פרטנר, בהשוואה למחיר קודם של 54 שקל. "פרטנר צפויה להפוך בשנים הקרובות לפרת מזומנים, כשאסטרטגיית חלוקת הדיווידנד החדשה עליה צפויה החברה להכריז בתקופה הקרובה תשקף להערכתנו תשואת דיווידנד של כ-7%", כותבים כלכלני אי.בי.אי, ששמים דגש רב על הצמיחה בפרטנר בכל הקשור לשירותי הדור השלישי.

במבט ל-2007 צפויות חברות הסלולר בישראל להמשיך ולצמוח, בעיקר לאור שיפור נוסף בהכנסות משירותי ערך מוסף ותוכן, שיגדלו ככל שהחברות יגדילו את מספר מנויי הדור השלישי שלהן, שנאמדים כיום ביותר מ-550 אלף מנויים. שימוש מושכל בהעלאות מחירים ובחבילות שיווק מתוחכמות ימשיכו לאפיין גם את 2007.

מהסכנות הרגולטוריות מעדיפים בינתיים המשקיעים להתעלם, אולי מפני שחברות הסלולר כבר חינכו את השוק שהן יכולות לכל החלטה רגולטורית, כואבת ככל שתהיה. נכון שמדברים על חיוב חברות הסלולר לפתוח את תשתיותיהן בפני מתחרים חדשים (MVNO); נכון שמשרד התקשורת מקדם את הרגולציה בעניין כניסת רשת התקשורת האלחוטית בטכנולוגיית ה-WiMax, שעשויה אף היא לשמש איום על הכנסות חברות הסלולר; ונכון שיישום תוכנית ניידות המספרים תפעל לקראת סוף המחצית השנייה של 2007 ותגדיל את היקפי הנטישה בתחום הסלולר - אבל האיתנות הפיננסית של חברות הסלולר כל כך בולטת, שאף אחד לא חושב אפילו לנסות ולקלקל את החגיגה.