תלחץ קמיניץ, תלחץ

התוכניות היו לגמרי אחרות. דוד קמיניץ, מנכ"ל חברת הכבלים, התכוון לייעל את החברה ולקצץ מאות רבות של משרות כחלק ממיזוג שלוש חברות הכבלים. המסה הגדולה של העובדים נמצאת כמובן במערכי השירות - ומשם אמור היה להגיע החיסכון התפעולי בכבלים. אבל אז החליט קמיניץ להרחיב את המודל העסקי של הכבלים, לפרוץ ביוזמות שיווק בטלפוניה הפנים ארצית; לנצל את חבילות השירות המאוחדות של טלוויזיה, טלפוניה ואינטרנט; ואפילו לפנטז על הפיכת הכבלים לחברת סלולר נוספת.

מכל עבר צצו ועלו בדרכו הזדמנויות. פתאום חברת הכבלים מקבלת הקלות משמעותיות מהרגולציה - כשמשרד התקשורת ממשיך את הסדר "חייב ושמור" (bill & keep) ומסדר לכבלים כ-40 מיליון שקל; כשבחדשות המקומיות הופחתו התמלוגים בכבלים ב-25 מיליון שקל; כמשרד התקשורת מוותר לכבלים בעניין ההפרדה המבנית שהוא עצמו ביקש להחיל עליה ושמשמעותה עשרות מיליוני שקלים; וכשהרגולטור לא נותן ל-yes אפשרות של ממש להתחרות ב-VOD (וידיאו על פי דרישה) של הכבלים או בשירותי הטלפוניה שלהן באמצעות ה-VOB.

בעלי המניות בכבלים ראו איך משום מקום, וכמעט בלי כוונה, החברה שבבעלותם מגיעה להכנסות של 170 מיליון שקל בשנה מטלפוניה; הם ראו כיצד התהפכו היוצרות וממצב של רדיפה מתמדת ומתסכלת אחר גיוס המנויים של yes הם מגייסים כעת יותר מנויים מ-yes; ובעיקר הם ראו כיצד מניית מתב נוסקת ביותר מ-20% בשנה האחרונה, למרות תוצאות כספיות חיוורות יחסית. כל זה הוביל את בעלי המניות בכבלים לחוש פתאום אופטימיות. לפתע, כבר ניתן להבחין מעבר לאופק באפ סייד הגדול שמבטיחה תעשיית הכבלים, שאף עשויה בעתיד להציג שיעורי רווחיות תזרימית הגבוהים מאלה המקובלים בסלולר.

התחזיות האופטימיות לכבלים מתבססות בעיקר על המשך גידול בהכנסה הממוצעת למנוי כתוצאה מגידול בשימוש בשירותי הערך המוסף. כל עוד הכבלים מקבלים בלעדיות בתחום - לא נותר לבעלי המניות של קמיניץ, אלא לזעוק באוזניו "תלחץ קמיניץ, תלחץ". בדיוק כש-yes פגועה וידיה קשורות - זה הזמן מבחינת הכבלים להמשיך בתנופה, גם על חשבון ההתייעלות הנדרשת, ובלבד שהתנופה בכבלים תימשך. אבל מערך השירות של הכבלים בבעיה חמורה, ואם לא יימצא שם העוז לבצע בו שינוי מהיסוד - כל מהלך הגיוס של 600 העובדים יכול להיכשל.

התלונות כלפי השירות בכבלים וכלפי תקלות התשתית בכבלים (בעיקר בטלפוניה) גורמות למנויים לחוש שבזק היא לא בהכרח אלטרנטיווה שנואה. קמיניץ הבין זאת כעת, ועל כן הוא משדרג משמעותית את מערך השירות, כי הוא יודע שאם לא יעשה כך - הוא ימצא עצמו מפספס את ההזדמנות הגדולה של הכבלים בעשור האחרון.

מהיכן יביא קמיניץ, המנהל עדיין חברה במשבר פיננסי לא פשוט עם הפסדים תפעוליים של עשרות מיליוני שקלים, את הכסף לגיוס 600 עובדי מערך שירות חדשים? חלקו כפי שכבר הדגשנו מגיע מ"מתנות" שהוא מקבל מהרגולציה; את החלק השני הוא מביא מלחץ על הספקים של החברה והפחתה שיטתית בהוצאות החברה. קמיניץ גילה בכבלים תוכניות השקעה פזרניות, והוא כבר הצהיר על פתיחת הסכמי תוכן ב-100 מיליון שקל, ועל צמצום בהוצאות הפרסום.

למרות האווירה העליזה בכבלים, כדאי להזכיר לקברניטים שם, שבפעם האחרונה שהם חגגו את כניסת הטריפל פליי (שירותי הטלוויזיה, טלפוניה ואינטרנט) הם הציגו דווקא ירידה של 5% בהכנסות וגידול של 100% בהפסדים התפעוליים ובהפסד הנקי - כך ש-600 עובדים נוספים לא בהכרח מבטיחים עתיד ורוד, אבל הם בהחלט הצהרת כוונות של קמיניץ ובעלי המניות שלו.